צה"ל נמצא באחד הצמתים הקריטיים, בטח בשנים האחרונות, בכל מה שקשור לאיוש כוח אדם. היעדר חוק גיוס מוסדר בשילוב עם חוק להארכת שירות החובה חזרה ל-36 חודשים וחוק מילואים חדש בסיטואציה הנוכחית של מלחמה רציפה בשבע זירות, מציבים את צה"ל בעמדה שבה המערכים עלולים לקרוס. בינואר הקרוב, למשל, החוק יעמוד על 30 חודשי שירות חובה בלבד. בשורה התחתונה: אין מספיק חיילים לביצוע המשימות.
הכותרת
"הצבא יקרוס לתוך עצמו": משבר כוח האדם בצה"ל | עם יוסי יהושוע
22:25
במערכת הביטחון רואים בימים אלו את חלון ההזדמנויות האחרון בנקודת הזמן הנוכחית להגדלת כמות המשרתים בחקיקה, ולכן הם מגבירים את הלחץ על הממשלה וזועקים לעבר כל מי שרק רוצה לשמוע - צה"ל נמצא במשבר כוח אדם שרק הולך ומחריף.
המספרים המוכרים שנאמרו על-ידי נציגי צה"ל בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מדברים על מחסור של כ-12 אלף חיילים, מתוכם בין 6,000 ל-7,000 לוחמים. אם המצב יישאר כך, אחרי שמיולי 2024 התגייסו חיילים לשירות חובה למשך 30 חודשים בלבד, המצב יוביל לכך שייווצר חוסר של עוד כ-2,500 לוחמים. כלומר, מחסור של פלוגה בכל גדוד.
"אין היום חייל חרדי שלא יכול לשרת בצבא"
בנוגע לחוק שיפטור חרדים מגיוס, גורם בצה"ל מסביר כי ההצעה שמונחת כעת לפתחה של הכנסת לא עונה על צורכי הצבא בטווח הזמן המיידי. לדבריו, "זה לא פותר את הבעיה מחר בבוקר, אבל אם החוק הזה יחזיק כמה שנים קדימה - זה יכול להתאזן". בנוסף, בצה"ל גם הודפים את הטענות על כך שהמסגרת הצבאית לא נותנת מענה ראוי לצורכי החייל החרדי.
"אין היום חייל חרדי שלא יכול לשרת בצבא", הסביר גורם ביטחוני על-רקע העדכון לסיעות החרדיות מצד סביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפיו הדיונים בוועדת החוץ והביטחון בחוק הפטור מגיוס ובהארכת שירות החובה יחודשו ביום רביעי.
לפי נתוני צה"ל ישנה עלייה בגיוס חרדים בשנים האחרונות. בין השנים 2019 ל-2022 התגייסו בממוצע כ-1,700 חרדים. ב-2023 זה קפץ ל-2,200, ב-2024 זה עלה עוד ל-2,800, ולפי ההערכות כ-3,000 חרדים התגייסו לצבא ב-2025.
ואולם, למרות העלייה המתונה אלו עדיין לא המספרים שאליהם פיללו בצה"ל. בנוסף, לא כל המתגייסים החרדים היו מיועדים ללחימה. לפי צה"ל, הממוצע עומד על כ-250 חרדים לוחמים בכל מחזור גיוס, והמטרה היא כמובן להכפיל את המספרים.
בצבא מסבירים כי הסיבות לעלייה המתונה, אף שאין חוק גיוס מוסדר, הן המלחמה והרצון שלא לעמוד מנגד הגדלת המסלולים עבור מתגייס חרדי, וכמובן הסנקציות. לפי צה"ל, ישנם כיום כ-38 אלף משתמטים, כ-80% מהם חרדים. בהקשר זה יש לציין כי ישנם עוד כ-50 אלף מועמדים לגיוס שלא התייצבו, והם בהליכים מתקדמים להיכנס ל"בריכת המשתמטים".
במשך חודשים ארוכים, צמרת חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם באכ"א (תומכ"א) רואה את צה"ל בעיקר דרך המספרים וגרפי השיבוצים. האחריות של הגוף הזה מקיפה את מסלולו של החייל משלב המועמדות לשירות ביטחון, דרך הלחימה בסדיר ובקצונה, ועד למערך המילואים שמשווע לכוח אדם. המלחמה בשבע זירות שינתה את כל חוקי המשחק. הדרישות המבצעיות האמירו, מספר הנפגעים הגבוה מחייב בניין כוח חסר תקדים, והשחיקה בסדיר ובמילואים הגיעה לנקודת רתיחה.
"הצורך הביטחוני הוא ענק, דחוף, והשחיקה גדולה פי כמה ממה שהכרנו", מתאר גורם ביטחוני בכיר שבקיא בנתונים העדכניים. המספרים מדברים בעד עצמם. לוחם בסדיר, שבעבר נהנה מסבבי "4-4" או "17-17" ויצא לתקופות אימון, נמצא היום בתעסוקה מבצעית רצופה. אין אימונים, יש רק קו. במערך המילואים המצב חריף עוד יותר. בצה"ל הייתה כוונה להוביל לכך שחייל מילואים יעשה כ-42 ימי מילואים בשנתיים הקרובות, אך בגלל ריבוי המשימות במלחמה הרב-זירתית הם מגיעים כעת לכ-80 עד 100 ימים בשנה.
הפרדוקס המרכזי של צה"ל טמון כיום במה שמכנים באכ"א "המשולש הקדוש" - צורך מבצעי, סדיר ומילואים. מחד, המוטיבציה של בני הנוער להגייס לקרבי נמצאת בשיא, ואלפי לוחמים חדשים מוזרמים למערכת. ואולם, השורה התחתונה לא משתנה. ב-2022 נכנסו לצבא כ-20 אלף לוחמים ולוחמות. ב-2023 המספר הזה עלה בעוד כ-1,200, ב-2024 התווספו עוד כ-1,100, וב-2025 חל זינוק של עוד 3,000 לוחמות ולוחמים.
למרות כל הנתונים המעודדים, מצבת הלוחמים בפועל נותרה כמעט זהה: מ-30,139 ב-2023 ל-30,099 ב-2025. זה קרה כתוצאה משחיקה, פציעות ונפגעים. הצרכים המבצעיים עלו בתוך כך ב-1,500 תקנים נוספים, ושיעורי האיוש בלחימה רשמו ירידה מדאיגה של 6%.
4 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל זמיר לצד יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ ביסמוט
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בצה"ל הבינו כבר בינואר 2024 שהמערכת הישנה קרסה, ודרשו להעביר הצעת חוק להארכת שירות החובה ל-36 חודשים באופן קבוע. החוק עבר בקריאה ראשונה, ומאז הוא תקוע בוועדת החוץ והביטחון. הסיבה פוליטית לחלוטין. בכנסת כרכו את הארכת שירות החובה יחד עם חוק הגיוס לחרדים, והדיונים פשוט נעצרו. בצבא ניסו להתפשר וירדו לדרישה של 32 חודשים כהוראת שעה, תוך בקשה נואשת לחתוך את הקשר בין שני החוקים. "הסדירים והמילואימניקים משלמים את המחיר", מזהירים גורמים צבאיים, "אם לא נעשה משהו בחקיקה עכשיו, המצב יחריף וישבש את המערכת כולה".
ההשלכות של הגרירה האזרחית הזו צפויות להכות בצבא בקרוב מאוד. הלוחמים שהתגייסו ביולי 2024 חתמו כאמור על שירות של 30 חודשים, וזה המועד שמופיע להם בשלישות היחידה. המשמעות היא שבינואר 2027 הם ישתחררו בבת אחת, בעוד המחליפים שלהם יגיעו רק בחודש מרץ של אותה שנה. "זאת תהיה נפילה בקצב הלב", מתריעים באכ"א. "המצבות יצנחו בבת אחת בצורה דרמטית, ורק אחרי כמה חודשים של הכשרות יחודשו מחדש".
היעדר החקיקה מאלץ את הצבא להחזיק את הלוחמים הקיימים במצב של "ספרינט קבוע" לכל אורך השירות, ללא יכולת להתאוורר או להתאמן באופן מוסדר. השאיפה בצבא היא להגדיל את שיעורי האיוש של היחידות ל-120% (במקום 108% בעבר) כדי לתת ללוחמים אוויר, לאפשר סבבי לחימה ואימונים, ולפתוח פלוגות שלישיות בשריון ומסייעות. אולם גם אם החוק יעבור מחר, ייקח לצבא חמש שנים להשלים את הפער של מחסור באלפי חיילים.
כדי להתמודד עם המחסור, צה"ל נדרש להרחיב את מעגל המשרתים בכל דרך אפשרית. אחת מנקודות האור הבולטות היא מהפכת השילוב המגדרי ומאמצי בניין הכוח ביבשה. המוטיבציה בקרב הגברים בשיא. ישנה התייצבות של 79% ביומי הסיירות לעומת 52% בלבד לפני המלחמה, וכמחצית מהמתגייסים הגברים מגיעים למערך הלחימה.
במקביל, מערך הלוחמות רושם זינוק היסטורי. אם ב-2012 התגייסו רק 547 נשים ללחימה, ב-2025 המספר זינק לכ-5,200 לוחמות. כיום, הנשים מהוות לא פחות מ-21% מכלל מערך הלוחמים של צה"ל (לעומת 7.2% בלבד ב-2015). כחמישית מכלל המתגייסות מגיעות ללחימה, ובצבא מחפשים כעת את "הדבר הבא" שיאפשר להגדיל את המספרים עוד יותר. בצבא אומרים: "בלי נשים לוחמות אי אפשר לקיים את כל משימות צה"ל".
במהלך הלחימה הוקמו יחידות חדשות בקצב מהיר, בהם גדוד הנדסה נוסף (607), פלוגות שריון חדשות, סוללות הגנה אווירית טקטיות, וגדוד חמישי בפיקוד העורף. בשנתיים האחרונות בלבד התעצמה זרוע היבשה בכ-2,500 תקנים. מנגד, באכ"א מודים כי הניהול קשה ומורכב. בשריון, למשל, ישנו אתגר מוטיבציה מתמשך, ורק גרעין קטן מוכן להגיע לחיל מראש.
