אחרי 16 שנים בשלטון ותבוסה בבחירות, ויקטור אורבן עשוי לקבל כיסא חדש, הפעם בניו יורק: ממשל טראמפ מקדם את מועמדותו של ראש ממשלת הונגריה לשעבר לתפקיד מזכ"ל האו"ם, ואף בוחן אפשרות להציגו כמועמד משותף של ארצות הברית, רוסיה וסין. בבית הלבן שוקלים להעביר את ניהול הארגון דווקא לאחד המנהיגים שהתעמתו במשך שנים עם הממסד הבינלאומי. לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", האמריקנים כבר פנו לאורבן והציעו לו להצטרף למירוץ, והוא מצידו הביע עניין, אך עדיין לא החליט.
אורבן באפריל האחרון
(צילום: REUTERS/Lisi Niesner)
מדובר בהתפתחות משמעותית במירוץ להחלפת אנטוניו גוטרש, שיסיים את כהונתו ב-31 בדצמבר. גורם במחלקת המדינה הודה כי הרעיון נשמע תחילה כמעט מופרך, אך לדבריו, שיחות קודמות עם נציגים רוסים וסינים מלמדות שגם מוסקבה ובייג'ינג עשויות לתמוך באורבן. בממשל אף החלו לספור קולות: אותו גורם העריך שיוכל להשיג שמונה קולות במועצת הביטחון בקלות יחסית, ואולי גם 10 מתוך 15. לבחירה דרושים תשעה קולות וללא וטו של אחת מחמש החברות הקבועות. השאלה במקרה כזה תהיה אם בריטניה וצרפת יסכימו למינוי. שתיהן נוהגות בזהירות בהפעלת זכות הווטו, אך לכל אחת מהן האפשרות לבלום את המהלך לבדה.
הסיבה למהלך החריג - טראמפ מחפש מנהיג שמרני שמסוגל להתעמת עם הממסד הבינלאומי, ואנשיו החליטו לפנות לאורבן עצמו. גורמים אמריקנים תיארו אותו כ"מועמד החלומות של השמרנים מתנועת MAGA", וציינו כי בניגוד למועמדים שהקריירה שלהם התפתחה בעיקר במסדרונות הדיפלומטיה, לאורבן יש ניסיון ארוך בהנהגת מדינה ובהתמודדות עם יריבים פוליטיים. לפי מקור המעורה במגעים, הכרזה אפשרית על התמודדותו נדחתה עד לאחר בחירות האמצע בארצות הברית בנובמבר, ומאחר שאורבן אינו מעוניין להתמודד בלי שיקבל קודם לכן ערבות שיוכל לנצח.
אורבן בן ה-63 הוא אחת הדמויות המזוהות ביותר עם הימין הלאומני באירופה. במשך 16 שנות שלטונו הרצופות בהונגריה, בין 2010 ל-2026, הוא הוביל מדיניות נוקשה נגד הגירה, ארגוני חברה אזרחית ומוסדות ליברליים, ונקלע לעימותים חוזרים עם האיחוד האירופי על עצמאות מערכת המשפט, חופש העיתונות ושלטון החוק. מבקריו האשימו אותו בפגיעה במוסדות הדמוקרטיים ובהידוק השליטה במערכת הפוליטית והתקשורתית. מנגד, הוא הציג את עצמו כמגן הריבונות הלאומית והערכים השמרניים מפני מה שכינה התערבות ליברלית של בריסל. יחסיו הקרובים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, גם לאחר הפלישה לאוקראינה, עוררו ביקורת קשה באירופה, והוא נחשב לאחד מבעלי הברית הבולטים של סין ביבשת.
באפריל האחרון הסתיימה תקופתו בשלטון בתבוסה מוחצת. מפלגת "פידס" בראשותו הפסידה למפלגת "טיסה" של פטר מדיאר, שזכתה לרוב של שני שלישים בפרלמנט. טראמפ, שהעניק לאורבן תמיכה פומבית בבחירות, שלח גם את סגנו ג'יי.די ואנס להונגריה כדי לסייע לקמפיין. הניסיון לא צלח, ובמאי הושבע מדיאר לראשות הממשלה. אורבן נותר בראש פידס, אך מצא את עצמו באופוזיציה.
בישראל מכירים את אורבן היטב - לאורך שנות כהונתו בבודפשט הוא טיפח קשר אישי ופוליטי עם נתניהו, וסייע לישראל בדיונים רגישים באיחוד האירופי. הוא היה מבעלי הברית הקרובים ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו באירופה, ובעיצומה של המלחמה בעזה העניק לו גיבוי גם מול בית הדין הפלילי הבינלאומי. באפריל 2025 אירח את נתניהו בבודפשט, למרות צו המעצר שהוציא נגדו בית הדין, והודיע כי הונגריה תפרוש ממנו. בית הדין קבע בהמשך כי הונגריה הפרה את התחייבויותיה כשלא עצרה את נתניהו, וממשלתו החדשה של מדיאר ביטלה את תוכנית הפרישה. אורבן גם בלם במשך חודשים סנקציות אירופיות על מתנחלים וארגונים ישראליים שהואשמו באלימות נגד פלסטינים, שאושרו לאחר חילופי השלטון. מינויו, אם יתממש, יהיה לכן בעל משמעות מיוחדת לישראל, שמערכת היחסים שלה עם גוטרש הידרדרה במהלך המלחמה.
הרעיון אינו חדש לגמרי: כבר במאי דיווחו כלי תקשורת בהונגריה כי בסביבת MAGA בוחנים השגת תפקיד בכיר באו"ם לאורבן, בין השאר בשל חסינות דיפלומטית אפשרית על רקע חקירות שחיתות שבהן איימה הממשלה החדשה. בספטמבר דיווח ה"גרדיאן" ששמו מוזכר כמועמד אפשרי למזכ"ל, בלי אינדיקציה פומבית לכך שבכוונתו להתמודד. החידוש כעת הוא הטענה שהממשל האמריקני פנה אליו ישירות ומנהל שיחות על בסיס התמיכה שיוכל לגייס.
במקביל, המירוץ עצמו תקוע, שכן בשישה סבבי הצבעות גישוש חשאיות במועצת הביטחון לא הצליח איש מהמועמדים להשיג תמיכה מספקת. בסבב האחרון, ב-16 באוקטובר, זכתה רבקה גרינספן מקוסטה ריקה בתשעה קולות בעד, אך גם בשישה נגד, שניים מהם של חברות קבועות בעלות זכות וטו. גרינספן, יהודייה ובת למשפחת ניצולי שואה, נחשבת עדיין למועמדת המובילה. היא מכהנת כמזכ"לית ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח, ובעבר שימשה סגנית נשיא קוסטה ריקה. יש לה קשרים משפחתיים קרובים לישראל, כולל אחות המתגוררת במבשרת ציון ואחיינים ששירתו בצה"ל. למרות זאת, גורמים רפובליקניים בארצות הברית הביעו הסתייגות ממועמדותה, בטענה שהיא ביקורתית מדי כלפי ישראל ורכה מדי כלפי סין. מועמדים בולטים נוספים הם ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי מארגנטינה, וקרולין רודריגס-בירקט מגיאנה.
כפי שדווח ב-ynet לפני כשבועיים, חוסר ההכרעה עורר את הבית הלבן לחפש שמות חדשים מחוץ לרשימת המועמדים הקיימת. לפי דיווח ב"פוליטיקו", בממשל טראמפ לא מעוניינים בעוד דיפלומט ותיק שימשיך לנהל את האו"ם כפי שהתנהל עד היום, אלא בדמות שתוביל שינוי עמוק בארגון, הנתון במשבר תקציבי ופוליטי. בין השמות שנבחנו היה פרידון סינירליוגלו, שר החוץ הטורקי לשעבר ומזכ"ל הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, שכיהן בעבר כשגריר טורקיה באו"ם והאשים את ישראל בפשעי מלחמה. דווקא הוא היה גם האיש שחתם בשם טורקיה על הסכם הפיוס עם ישראל ב-2016, לאחר משבר המרמרה.
בשבוע שעבר הצטרפה למירוץ מועמדת רשמית חדשה: לאנה נוסייבה מאיחוד האמירויות, לשעבר שגרירת המדינה באו"ם. נוסייבה (48), בת למשפחה פלסטינית ותיקה מירושלים, דוברת עברית ובעלת תואר שני בלימודי ישראל והתפוצות היהודיות. סבה, אנוואר נוסייבה, ניהל מגעים עם משה דיין לאחר מלחמת ששת הימים, ודודה סרי נוסייבה היה שותפו של עמי אילון ליוזמת שלום ישראלית-פלסטינית. היא גינתה את טבח 7 באוקטובר ואת חטיפת הישראלים בידי חמאס, אך בהמשך ביקרה את פעילות צה"ל בעזה, והתנגדה לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון. כשגרירה היא מילאה תפקיד מרכזי בקידום החלטה להרחבת הסיוע ההומניטרי לעזה. מועמדותה זוכה לתמיכת מדינות המפרץ, אך מעוררת ביקורת בשל ההאשמות נגד האמירויות על סיוע למיליציה המעורבת בזוועות בסודאן, האשמות שאבו דאבי מכחישה. ביום שלישי תציג נוסייבה את מועמדותה באופן רשמי בשימוע פומבי באו"ם, ותשיב לשאלות נציגי המדינות החברות. בהמשך צפויה מועצת הביטחון לקיים סבב נוסף של הצבעות גישוש.
