"טוענים שאנחנו שקרנים, מתעללים בנו", סיפרה גל, שפונתה מביתה בקיבוץ ברעם שבגליל העליון, וגילתה לאחרונה שאינה זכאית למענק הממשלתי מכיוון שהחליפה את כתובתה במערכות רק לאחר הפינוי.
גל מתגוררת בקיבוץ מאז שנת 2020, יחד עם בן זוגה חבר הקיבוץ. לאחר הפינוי, לצורך קבלת המענק, אפשרו לה בממשלה להחליף את כתובתה, כמו גם לשאר המפונים שכתובת הבית בו התגוררו ב-7 באוקטובר 2023 לא תאמה לכתובת שהופיעה במשרד הפנים. ביום ראשון, כמו בכל חודש, גל הגישה את הבקשה הרשמית לקבלת "מענק האכלוס", אך קיבלה תשובה שלילית.
במשרד האוצר חושדים כי מרבית האזרחים שעדכנו את כתובתם בדיעבד מבקשים להונות את המדינה ולקבל כספים שלא מגיעים להם, אך לא מציעים פתרון שבו יוכלו מפונים להוכיח את זיקתם ליישוב מגוריהם. "המדינה עקרה אותנו מהבית לפני 15 חודשים, ועכשיו לא נותנת לנו אפילו הזדמנות להוכיח שאנחנו לא מרמים. אנחנו חיים כעקורים מחוץ לבית שלנו", אמרה גל.
"אני מבינה שהמדינה עושה 'בדק בית' כדי לוודא שאנשים לא מרמים ומקבלים כספים שלא כדין, אבל למה להעניש את כולנו? באוקטובר 2023 הוכחתי את התושבות שלי כשהגשתי בקשה לעדכון כתובת. הצגתי את כל המסמכים שנדרשתי להציג.
"גם ככה אנחנו חיים באי ודאות אדירה, למה להתעלל בנו? אנחנו בטלטלה בלתי נגמרת סביב השאלות 'מתי נחזור?', 'האם יהיה לאן לחזור?', 'האם יהיה בטוח?'. עכשיו גם מה שכבר הייתה ודאות לגביו, העזרה של המדינה, גם זה נעלם. אנחנו תלויים בכספים האלה", ציינה בתסכול.
כמו גל, אלפי תושבים מפונים קיבלו הודעה דומה בתחילת החודש. כולם עדכנו את כתובת מגוריהם לאחר הפינוי, למרות שהתגוררו ביישוב המפונה גם לפני פרוץ המלחמה. עד כה, יש לציין, הם קיבלו את המענקים לאחר שהגישו את המסמכים הנדרשים להוכחת זיקתם ליישוב. בנוסף, בחודש מרץ צפוי משרד האוצר להעביר לתושבים המפונים שיחזרו לבתיהם את מענקי "השיבה העזובה", ולא מן הנמנע שבמשרד נקטו במהלך דווקא עכשיו - במטרה לצמצם את ההוצאות. מי שלא יצליח להסדיר עד אז את העניין יאבד עשרות אלפי שקלים נוספים.
3 צפייה בגלריה


ההרס בצפון, אחרי 15 חודשי מלחמה
(צילום: גיל נחושתן, נחום סגל, אביהו שפירא, AP Photo/Leo Correa)
בן, שפונה עם אשתו מקריית שמונה והוצא לחל"ת בעקבות המלחמה, סיפר כי החודש קיבל רק הוא את המענק. אשתו, שהייתה רשומה במערכת כתושבת היישוב חצור, ובנו הקטן, שנולד לאחר הפינוי, לא זכאים. "אני גר בקריית שמונה כל חיי. אשתי ואני שכרנו שם בית וכעת אמרו לנו שלא נוכל לקבל את המענק עבורה ועבור הילד שנולד לנו. כשעזבנו היא הייתה בהיריון ואני עכשיו בחל"ת. ללא מענקי האכלוס לא נוכל להמשיך להתקיים. אני עם ילד קטן וללא עבודה. אין לנו מושג מה אנחנו עושים".
גם נועה לאופר, סטודנטית לשעבר במכללת תל-חי הסמוכה לקיבוץ כפר גלעדי, התגוררה בקריית שמונה לפני המלחמה. היא עברה לשם בשנת 2022 עם לימודיה, והמשיכה לשלם שכר דירה גם בחודשי הפינוי. כעת, כמו אלפי מפונים, התבשרה כי אינה זכאית למענק. "לא מסבירים לנו כלום. על סמך מה החליטו שאני לא מקבלת את המענק? לא נותנים לנו אפילו להוכיח שאנחנו לא רמאים. אין עם מי לדבר", אמרה בכעס.
פורום "מצפינים", המאגד תחתיו אלפים מתושבי הצפון, קיבל מאות פניות מתושבים חסרי אונים. יו"ר הפורום ואחת ממייסדיו, ליאת כהן רביב, אמרה: "זו איוולת בלתי רגילה מכל כך הרבה זוויות וממדים. זה ביטוי נוסף לתפקוד הלקוי של משרדי הממשלה ביחס לצפון. מדובר באנשים עייפים ורצוצים, שאינם מכירים לרוב את המהלכים הרגולטוריים והחוקיים. ייתכן שיש מי שמרמים ומנצלים את האירוע, אבל יש יותר מדי אנשים שנופלים בין הכיסאות וזה לא מגיע להם. תנו לנו אפשרות נגישה ולא מתישה להוכיח שהם לא מרמים".
בשיחה עם גורם בכיר במשרד האוצר התברר כי בשל תקלה לא ידועה במערכת התאפשר לתושבים מכל רחבי המדינה לשנות את כתובתם ברשות האוכלוסין ליישוב מפונה, גם מבלי להוכיח שהתגוררו בו לפני הפינוי. התקלה תוקנה בחודש יולי האחרון, ועל-פי נתוני רשות האוכלוסין ומשרד הפנים נרשמה עלייה של יותר מ-2,000 תושבים בקריית שמונה בשנה האחרונה. במטולה וביישובים מפונים נוספים נרשמה עלייה דומה.
פגיעה ישירה בבניין בקריית שמונה
(מתוך הרשתות לפי סעיף 27 א' )
הגורם הבכיר ציין כי רק עכשיו הבחינו בתקלה, וכי כעת מבקשים במשרד האוצר לשים סוף לתופעה ולוודא שכל מי שכתובת מגוריו לא הייתה ביישוב מפונה לפני 7 באוקטובר 2023 לא יקבל את מענק המפונים. זאת כאמור, למרות שישנם תושבים שהתגוררו ביישוב אך לא שינו את כתובתם. במשרד האוצר טענו כי כמעט 99% מהאלפים שקיבלו הודעות סירוב רימו את המערכת, ו"תפסו טרמפ על המצב". מדוברות המשרד נמסר כי "מענק האכלוס מיועד למי שערב פינוי היישוב גר ביישוב מפונה או שמקום מגוריו המהותי היה היישוב האמור ערב הפינוי. הכל כמפורט בתנאי ההסכם שיפורסמו ברשומות".
את ההודעה על כך קיבלו התושבים רק כאשר הגישו בקשה במערכת הדיווחים של הביטוח הלאומי, אך ללא הסבר או הכוונה להגשת ערעור. במשרד האוצר הסבירו כי ועדת חריגים מיוחדת היא שאמורה לדון בהשגותיהם ולתת מענה למי שנפגעו מההחלטה שלא בצדק, אך בדיקת ynet העלתה כי ועדה כזו כלל לא הוקמה. במשרד האוצר טענו כי רשות האוכלוסין וההגירה אמונה על הקמת הוועדה, וברשות טענו כי אין להם כל קשר לעניין והצביעו אצבע מאשימה על משרד הפנים, שם טענו כי האחריות נעוצה במשרד האוצר.
גורם בכיר בלשכתו של השר בצלאל סמוטריץ' המשיך לטעון כי "במשרד הפנים וברשות האוכלוסין לא עשו את העבודה שלהם, ואנחנו נאלצנו לסגור את השיבר עד שיבטיחו שכספי המדינה מגיעים רק ליעדם. הפינוי הוא באחריות משרד התיירות, השר חיים כץ אמור לתת את המענה על אכלוס המפונים. אנחנו לא קבענו את הקריטריונים".
בתוך כך, גורם בכיר בביטוח הלאומי הסביר כי אין להם דרך לתת מענה לאותם התושבים. לדבריו, שאר רשויות המדינה צריכות לעשות סדר ולפעול למציאת פתרון. גם בלשכתו של השר זאב אלקין, הממונה על מנהלות השיקום והטיפול במפונים, אמרו שנושא המענקים אינו תחת סמכותו ואין ביכולתו להנחות על מתן פתרונות למשבר. עם זאת, לאחר מכן התברר כי השר אלקין והשר סמוטריץ' לא היו מודעים להחלטת הדרג הפקידותי במשרדם. אלקין פנה היום לאנשי המשרד ודרש כי יימצא הפתרון שיבטיח כי מי שנהגו כדין לא ייפגעו ולא ישלל מה שמגיע להם.
בינתיים, מנהלת הפרויקטור הצפוני נותרה ללא ממונה, לאחר שבנציבות המדינה לא יכלים לאשר את מינויה של עינב פרץ לממלאת-מקום בשל פרשת מינוי הנציב הזמני כחלון שאינו יכול לאשר מינויי בכירים, אף לא זמניים וכך המינהלת הצפונית ואף הדרומית נותרים ללא מנכ"לים. במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אין שר שמטפל בנושא לאחר התפטרותו של יצחק וסרלאוף מתפקידו. השר הזמני חיים כץ אומנם מונה להחליפו, אך הוא עומד במקביל בראש משרד התיירות וכממלא מקום בראש המשרד לביטחון לאומי ומשרד המורשת.