החלטת הממשלה לאשר העברת 220 מיליון שקלים מהתוכנית לצמצום פערים כלכליים וחברתיים בחברה הערבית, לטובת חיזוק יכולות האכיפה והפעילות המבצעית של שב"כ והמשטרה, מעוררת כצפוי מורת רוח. סלימאן אלעמור, מנכ"ל משותף ב"אג'יק-מכון הנגב", ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי, אמר ל-ynet בתגובה להחלטת הממשלה: "האם החברה הערבית היא רק משטרה ושב"כ? הקיצוץ הוא על חשבון אוכלוסייה מוחלשת מאוד, חברה מדממת שמשלמת מחירים יקרים".
באוקטובר 2021 אישרה ממשלת השינוי בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד תוכנית חומש רב-שנתית, שמטרתה כאמור לצמצם פערים כלכליים וחברתיים בקרב ערביי ישראל. התוכנית נקראה אז "תוכנית עבאס 550", לאחר שפרטיה סוכמו עם יו"ר רע"מ ח"כ מנסור עבאס שתמך בממשלת השינוי.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) והשרה לשוויון חברתי מאי גולן טענו כי לא ניתן לטפל בבעיית הפשיעה החמורה בחברה הערבית באמצעות תוכניות חברתיות וחינוכיות בלבד. השניים סברו כי צריך לחזק את יכולות האכיפה והמודיעין, ולהשתמש בכספים של התוכנית לטכנולוגיות ותשתיות מודיעיניות עבור שב"כ והמשטרה, כדי להילחם בארגוני הפשיעה. עוד טענו השרים כי יש לפקח על חלוקת הכספים כדי שלא יגיעו לגורמים עברייניים ללא פיקוח מתאים.
"חסרי מעש הופכים ל'חיילים' בארגוני הפשיעה"
סלימאן אלעמור, שמשמש כאמור כמנכ"ל ארגון ערבי-יהודי, אמר בשיחה עם ynet: "ההחלטה התקבלה במחטף, אחרי שכבר נאמר לנו שהקיצוץ בוטל והכול סודר". לדבריו, אחד מסעיפי הקיצוץ ישפיע על הרחבת מרכזי הצעירים בחברה הערבית. "כבר הרבה זמן שאנחנו דורשים הרחבה משמעותית של הפעילות במרכזי הצעירים, כי צעירים חסרי מעש הופכים להיות 'חיילים' בארגוני הפשיעה'", אמר אלעמור.
הוא הוסיף: "בעקבות הקיצוץ יהיו פחות צעירים נורמטיביים, פחות צעירים באקדמיה ובתעסוקה". על הבחירה לקצץ בתקציבי פיתוח והעברתם לשב"כ, הוא אמר: "זו תפיסה צרה מאוד של מהי פשיעה ואיך היא צומחת. התקציבים לחברה האזרחית מסייעים לצד המניעתי - הרבה לפני שצעירים מגיעים לשלב הפשיעה. החברה הערבית רוצה לעבוד, רוצה להשתלב. החשש שלנו הוא שהקיצוץ בתקציב יוביל באופן ישיר לגידול בפשיעה: יותר ירי, יותר ונדליזם, יותר אלימות, יותר 'בלתי מעורבים' שישלמו מחיר".
סעיף משמעותי שקוצץ הוא בסך כ-15 מיליון שקלים מתקציב רשות הצעירים שפועלת במשרד הנגב והגליל. "החשש שלנו הוא שזו רק ההתחלה", אמר אלעמור. "כרגע זה 'כסף קטן', אבל הוא הפרומו לקראת מה שעוד עלול לקרות. החשש שלנו הוא שההחלטה הבאה לקידום החברה הערבית תהפוך לבסוף לריקה מתוכן ומתקציבים".
הפעיל החברתי אמר עוד: "מעגלי הפגיעה גדולים הרבה יותר מ-250 נרצחים בשנה - הם משפיעים על אלפי יתומים, מאות אלמנות, פגיעה בביטחון האישי. הקיצוץ רק יגדיל את המעגלים האלה, כי במקום לדאוג ללימודים ולעתיד החברתי, אנשים ישקיעו עוד יותר ברכישת נשקים".
עו"ד רדא ג'אבר, מומחה לחברה הערבית, משפט ופשיעה, אמר: "הרעיון להכניס את השב"כ לעניין אזרחי הוא התקפה על החברה הערבית. איננו נאיבים, זהות המציעים וכוונותיהם גלויות, ומטרתם היא להילחם בחברה הערבית. מבחינתם הפשיעה היא אמתלה. הם רוצים שיהיה זיהוי קולקטיבי בין טרור והחברה הערבית. זיהוי שיקדם את מטרותיהם".
עו"ד ג'אבר הוסיף: "העובדה שהמשטרה יכלה בשני מבצעים גדולים לטפל בשני ארגוני פשיעה בלי שינוי החוק בעניין מעורבות השב"כ - משמעותה שאפשר, אם רוצים ונחושים, לטפל בפשיעה. אני לא מתנגד לכך שהמשטרה תקבל עזרה מהשב"כ בכלים, אבל מבלי למחוק את הקו בין ביטחון, טרור והחברה הערבית. מי שמקצץ בחינוך ובמסגרות לנוער לא רוצה להילחם בפשיעה, אלא להחמירה. עניין השב"כ הוא תירוץ שקוף.
"המאבק בפשיעה הפלילית הוא באחריות המשטרה בלבד, כך בכל מדינה דמוקרטית בעולם. הכנסת השב"כ לטיפול בפשיעה היא צעד מסוכן שמטשטש גבולות, פוגע בזכויות ומסיט את הדיון מהכשל האמיתי של הממשלה: היעדר רצון פוליטי. וחמור מכך, היא צובעת את כל החברה הערבית כולה כאיום ביטחוני ואויב שצריך להתגונן מפניו".
"העמקת הפערים במערכת החינוך"
מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית בארגון "צופן" שפועל לשילוב צעירות וצעירים מהחברה הערבית בתעשיית ההייטק, אמרה: "המדינה מחלישה במודע את החוסן של ישראל. הממשלה אישרה במחטף תקציבי וללא דיון ציבורי מהלך שמשמעותו קיצוץ של כ-220 מיליון שקלים מתקציבי תוכנית החומש לצמצום פערים בחברה הערבית.
"זהו לא קיצוץ טכני אלא פגיעה ישירה במנועי הצמיחה של המשק, בלימת פיתוח אזורי תעסוקה בפריפריה, פגיעה בגיוון תעסוקתי ובהייטק, הקפאת עשרות מרכזי צעירים ועצירת פעילות רשות הצעירים, העמקת הפערים במערכת החינוך ופגיעה באזרחים ותיקים".
ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש) אמרה: "הטענה של משטרת ישראל בדבר מחסור בכלים היא טענה שקרית. כלים יש. מה שחסר הוא מדיניות ומחויבות אמיתית להגן על חיי האזרחים הערבים. במקום להשקיע בחינוך, ברווחה, בצעירים ובפיתוח כלכלי, הממשלה מקצצת 220 מיליון שקלים מתוכניות החומש ומעבירה אותם לגופי ביטחון".
תומא-סלימאן אמרה עוד: "הכסף הזה נגרע מתקציבים לצעירים ולנוער, מעוגני תרבות, מהערים המעורבות, מבניית כיתות לימוד וגני ילדים. כך לא נלחמים בפשיעה, כך בדיוק מעמיקים אותה. הכוונות ברורות, ולא יעזור לעטוף אותן בניסוחים מפותלים על מאבק בפשיעה. אם הממשלה רוצה באמת לצמצם פשיעה, שתתקצב, שתפקח ותדרוש מהמשטרה לעשות את עבודתה. בלי קיצוצים ובלי שב"כ".
אישה שאיבדה את שני ילדיה במסגרת הפשיעה הגואה בחברה הערבית אמרה: "רצחו לי שני בנים פרחים ועד היום אין מעצרים והרוצחים מסתובבים. אני לא יודעת עד כמה עניין השב"כ יעזור. עדיף שכל התקציב הזה יעמוד לטובת המשפחות שנמצאות במצוקה, אני לא מאמינה שהשב"כ יכול לתרום משהו בעניין הרציחות".
