זה קרה ב-11 בפברואר. בפגישה סגורה בבית הלבן הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו את תוכנית המלחמה נגד איראן, וקיבל למעשה אור ירוק מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למתקפה ישראלית-אמריקנית משותפת. אבל ה"ניו יורק טיימס", שבכתבה מקיפה שכותרתה "כך טראמפ לקח את ארצות הברית למלחמה מול איראן", מציג גם את ההסתייגויות של הבכירים האמריקנים למצגת של נתניהו.
חמישה שבועות אחרי פרוץ המלחמה, שעות לפני הדד-ליין שהציב טראמפ לאיראן ובזמן שהרמטכ"ל אומר כי אנחנו ב"צומת אסטרטגי", פורסמו פרטים חדשים על הפגישה הקריטית - והדיונים אחריה. במצגת טען נתניהו כי איראן בשלה לא רק למכה צבאית אלא גם לשינוי משטר, ותרחישים אלו כונו "מגוחכים" על ידי ראש ה-CIA וכ"בולשיט" על ידי מזכיר המדינה.
הדד-ליין שנתן טראמפ לאיראנים, יום אחרי הפגישה המכרעת
(צילום: רויטרס)
נתניהו בהצהרה לאחר הפגישה עם טראמפ
(צילום: עומר מירון/ לע״מ)
לפי הכתבה בעיתון האמריקני, המבוססת על ספר שטרם יצא בשם "שינוי משטר: בתוך הנשיאות האימפריאלית של טראמפ", ההחלטה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לצאת למלחמה נגד איראן החלה להתגבש אז. נתניהו הציג לו את תוכנית הפעולה, והופיע בחדר המצב כשמאחוריו על המסכים ראש המוסד דוד ברנע ובכירים צבאיים ישראלים.
נתניהו והצוות הישראלי הציגו תנאים שמצביעים על ניצחון כמעט מובטח: תוכנית הטילים הבליסטיים האיראנית תושמד תוך שבועות ספורים. המשטר יהיה כה חלש שלא יוכל לסגור את מצר הורמוז. והאפשרות שאיראן תכה באינטרסים אמריקניים במדינות המפרץ הוערכה כמינימלית.
מעבר לכך, במוסד ציינו כי הפגנות בתוך טהרן יחלו שוב, ולצד סיוע מהמוסד, קמפיין ההפצצות יסייע לתנאים להפלת המשטר. הישראלים גם העלו את האפשרות שהכורדים יחצו את הגבול מעיראק ויחלו במערכת קרקעית מצפון-מזרח, מה שיסייע להאיץ את נפילת המשטר. בשלב מסוים, כך דווח, נתניהו גם הקרין סרטון עם דמויות אפשריות כמנהיגים ליום שאחרי - ובהם רזא פהלווי, בנו הגולה של השאה האחרון. "נשמע טוב עבורי", אמר טראמפ לנתניהו - וראש הממשלה פירש זאת כאור ירוק לפעולה אמריקנית-ישראלית משותפת.
המצגת של נתניהו, והתגובה החיובית של טראמפ לגביה, יצרה משימה דחופה עבור קהילת המודיעין האמריקנית. בין לילה, אנליסטים נדרשו לבחון את מה שהצוות הישראלי אמר לנשיא. התוצאות של ניתוח המודיעין האמריקני הועברו יממה אחר כך, בפגישה בבית הלבן שכללה רק את האמריקנים. לפני שטראמפ הגיע, שני גורמי מודיעין אמריקנים תדרכו את המעגל המצומצם של הנשיא. גורמי המודיעין פירקו את המצגת של נתניהו לארבעה חלקים:
- "עריפת ראש" - חיסול האייתוללה עלי חמינאי.
- פגיעה קשה ביכולת של איראן לאיים על שכנותיה.
- התקוממות עממית בתוך איראן.
- שינוי משטר, עם מנהיג חילוני שינהל את המדינה.
הגורמים האמריקאים העריכו כי שני היעדים הראשונים ניתנים להשגה באמצעות מודיעין וכוח צבאי אמריקני. לעומת זאת, הם סברו שהחלקים השלישי והרביעי בהצעתו של נתניהו - כולל האפשרות שכוחות כורדים יפתחו בפלישה קרקעית לאיראן - מנותקים מהמציאות. כאשר טראמפ הצטרף לפגישה, רטקליף עדכן אותו בהערכה. ראש ה-CIA השתמש במילה אחת כדי לתאר את תרחישי שינוי המשטר של ראש ממשלת ישראל: "מגוחכים". בשלב הזה התערב רוביו. "במילים אחרות, זה בולשיט", הוא אמר.
רטקליף הוסיף כי לאור חוסר הוודאות בכל עימות, ייתכן ששינוי משטר אכן יתרחש - אך אין לראות בו יעד בר-השגה. כמה משתתפים נוספים הצטרפו, כולל סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, שהביע אף הוא ספקנות רבה לגבי האפשרות של שינוי משטר.
לאחר מכן פנה הנשיא אל הרמטכ"ל האמריקני קיין: "גנרל, מה דעתך?". קיין השיב: "אדוני, מניסיוני, זהו נוהל פעולה סטנדרטי אצל הישראלים. הם נוטים להפריז, והתוכניות שלהם לא תמיד מפותחות היטב. הם יודעים שהם זקוקים לנו, ולכן הם מוכרים את זה באגרסיביות".
לפי "הטיימס", ואנס היה הדמות הבולטת ביותר שהתנגדה למלחמה רחבה, והזהיר מפני כאוס אזורי, אבדות כבדות, מחסור בחימוש אמריקני וסיכון לחסימת הורמוז. שר ההגנה פיט הגסת’, מנגד, היה מהתומכים הבולטים בפעולה, בעוד ראש הסגל סוזי וויילס חששה מהמחיר הפוליטי והכלכלי של עימות חדש במזרח התיכון - אך בסופו של דבר לא בלמה את המהלך.
טראמפ עצמו לא השתכנע מהחזון הישראלי להפלת המשטר, אך גם לא ראה בכך תנאי ליציאה למלחמה. "זו תהיה הבעיה שלהם", אמר על שינוי המשטר. השורה התחתונה הייתה שהוא החליט שייצא למלחמה לא על בסיס השאלה אם ניתן להשיג את החלק השלישי והרביעי במצגת של נתניהו, והתמקד בשני היעדים שנראו לו ישימים - פגיעה בהנהגה האיראנית והשמדת היכולות הצבאיות - ובישיבה המכרעת ב-26 בפברואר אמר: “אני חושב שצריך לעשות את זה”. למחרת, 22 דקות לפני הדד-ליין שקבעו לו, הוא אישר את המבצע. חודש אחר כך, החלה המלחמה.
