בסבב האחרון מול איראן, מצאנו את עצמנו באירוע שנמדד במי יגיד את המילה האחרונה או ירה את הטיל האחרון. הסיבה לכך היא מוטיבציה מדומה של תחושת עליונות ושליטה. למרות שדרך הפעולה הזאת מיוחסת לאלמנטים של הרתעה או אסטרטגיה של מאזן אימה ושבירת המשוואה, היא בדרך כלל מונעת משיקולי אגו ותדמית שנועדו לצאת "לא פראייר" ולא להפסיד בקרב הסמלי של הנראות, בעיקר בקרב קהלים מבית.
בעבר ישראל ידעה להצהיר שתגיב באופן, בזמן ובמקום הראוי ועל ידי כך לייצר חשש מתמשך בקרב האויב, תחושת נרדפות ודריכות שהיוותה מטרד שהגביל את ניהול חיי היום יום. במהלך העימות עם האיראנים בשנים האחרונות, האיראנים ידעו להצהיר כי יגיבו בהתאם ובזמנם ואף עשו כך, לא פעם, בעיקר אחרי החיסול בלבנון של בריגדיר גנרל מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה האיסלאמית של איראן. החיסול בוצע בראשון לאפריל ובמשך שבועיים שלמים ישראל היתה בכוננות ספיגה לתגובה האיראנית, מציאות של דריכות מתמשכת ופגיעה בחיי השגרה.
התגובה הגיעה בעוצמה רבה וב-14/4/24 האיראנים ירו כ-130 טילים בליסטיים, 36 טילי שיוט וכ-185 כטב"מים. ישראל בסיוע צבאות זרים שהשתתפו במאמץ ההגנה, הצליחה לנטרל את מרבית האיומים ששוגרו לשטחה.
במסגרת העימות הנוכחי בין ישראל לאיראן, ברור לשני הצדדים כי לאף צד אין יכולת לתת "נוק אאוט" לצד השני וכמו כן אין מרחב לגיטימציה לניהול מערכה ארוכה ומשמעותית ולכן המימד של הנראות, מקבל משקל יתר בקבלת ההחלטה על תגובה לתגובה.
הנשיא טראמפ הבין ששני הצדדים נמצאים בלולאה אין סופית של תקיפה, תגובה, תקיפה וחוזר חלילה, לכן השאלה מי מהצדדים יגיד את המילה האחרונה, או יבצע את התקיפה האחרונה, אינה השאלה הנכונה, אלא מי יכול לכפות על שני הצדדים לסיים את סבב המהלמות?
גם הנשיא טראמפ הבין ששני הצדדים נמצאים בלולאה אין סופית של תקיפה, תגובה, תקיפה וחוזר חלילה, לכן השאלה מי מהצדדים יגיד את המילה האחרונה, או יבצע את התקיפה האחרונה, אינה השאלה הנכונה, אלא מי יכול לכפות על שני הצדדים לסיים את סבב המהלמות?
טראמפ הצליח גם הפעם לכפות על שני הצדדים לסיים את הסבב הנוכחי, אך למי שקורא בין השורות, יש סיכוי לא קטן, שההסכמה של איראן לסיים את הסבב הנוכחי, תשורשר ישירות להסכם העקרונות בין ארה"ב ואיראן ותעניק לאיראנים "מנוף" לחץ לשיפור מצבם בהסכם שטראמפ כל כך רוצה, משלל סיבות ואירועים שמתקרבים בצעדי ענק (מונדיאל, 250 שנה לארה"ב ובחירות האמצע בנובמבר).
מצב חבית הנפט שקפץ עם פתיחת הסבב ובעקבותיו ההשפעות השליליות על השווקים, מחזקים את הצורך של טראמפ לוודא שלא יהיו זליגות לסבב הזה ולשם כך יצטרך שיתוף פעולה מאיראן, שיתוף פעולה שהאיראנים ידרשו בעבורו תמורות בהסכם.
דורון הדרהמזרח התיכון הוא סבך של שחקנים, שיקולים, אילוצים וסיכונים ולכן כל מהלך צריך להיבחן באופן אסטרטגי הבוחן את כלל המשתנים באפקט דומינו אפשרי, זה משחק שח שהאיראנים מכירים ואוהבים ועל ישראל וארה"ב נדרשת חשיבה צופה פני עתיד, כזאת שמנסה לאתר את הנעלם במשוואה.
בפועל, הירי של חיזבאללה על ישובי הצפון, יצר "שרשרת פיצוץ". הוא גרר תקיפה ישראלית בדאחייה שגררה ירי טילים איראנים על ישראל שגררו תקיפות תגובה של חיל האוויר על מטרות באיראן שגררו לחץ אמריקאי לסיום הסבב, שמשולמות במטבע של מוכנות לוויתורים אמריקאים בהסכם שדן בנושאים הכי חשובים לישראל (תוכנית הטילים, מימון הפרוקסי תוכנית הגרעין ו450 ק"ג האוראניום המעושר. וכל זה מחדד את השאלה האם ההחלטה לתקיפה הנקודתית בדאחייה בבירות היתה נכונה.
אל"מ במיל' דורון הדר, לשעבר מפקד יחידת ניהול המשברים והמשא ומתן של צה"ל
