הוועדה המיוחדת לדיון בחוק שיעביר סמכויות מהמפכ"ל לשר לביטחון לאומי התכנסה כדי לדון בחלקה השני של ההצעה, שפוצלה טרם הקמת הממשלה. הדיונים התחדשו לאחר שהצעת החוק עברה בוועדת השרים לחקיקה, על רקע דרישת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שייעשה כך - כדי לנהל הליך תקין. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דיבר כמה דקות בפתח הדיון - אך לאחר מכן הלך, למורת רוחם של חברי האופוזיציה. הדיון הועבר בשידור ישיר ב-ynet.
בן גביר אמר בפתח הדיון כי הצעת החוק עדיין פתוחה להערות, לתיקונים ולהידברות. "אני לא חותר להיות מפכ"ל", אמר. "אני כן חותר לזה שנחיה במדינה דמוקרטית שבה המפכ"ל יהיה כפוף למרות השר. במדינות נורמליות ברור שהמפכ"ל צריך להיות כפוף לדרג המדיני". לאחר מכן קרא לחברי האופוזיציה "לגלות אחריות", וקשר בין הצעת החוק לבין האונס בגדרה והיעדר המשילות בנגב.
2 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר בוועדה המיוחדת לתיקון פקודת המשטרה
איתמר בן גביר בוועדה המיוחדת לתיקון פקודת המשטרה
קשר בין הצעת החוק לאונס בגדרה - ועזב את הדיון. השר בן גביר
(צילום: יואב דודקביץ')
לטענת בן גביר, "יש כל כך הרבה תיקים וזה גורם לעיכוב בלוח הזמנים. יש עבירות ויש סעיפים שלצערי לא מטפלים בהם כמו שצריך, או לא מטפלים בהם בכלל. לכן אני חושב שראוי שהשר יבוא ויקבע מדיניות שלפיה הוא רוצה שהדברים האלה יטופלו". הוא נתן כדוגמה את הפוליגמיה שפוגעת בנשים בחברה הבדואית, וטען כי "אם בחוק יהיה כתוב שהשר יכול לקבוע מדיניות באשר למשך טיפול בתיקים, זה יסייע לאותן נשים בנגב".
חברי הכנסת מהאופוזיציה מחו על הדברים. "אתה שר או קמפייניסט?", תקף חבר הכנסת גלעד קריב. כשבן גביר יצא מהדיון הוא זעם, ואמר כי "פעם אחת הוא נאם על נושא הפוליגמיה לפני שהוא בא לפה? כלום". ח"כ נעמה לזימי תקפה גם היא: "מה זה הדבר הזה? זה לא קשור לחוק והוא לא ענה לנו לשאלות".
לדברי קריב, ראוי שבן גביר עצמו יהיה נוכח בדיון, שכן רק הוא יכול לספק הסברים לסעיפים עמומים בהצעת החוק. "זה חוק בולבול הקבולבול", אמר, ומחה על כך שהסעיפים בחוק לא הוצגו כראוי ולא ניתן להבין מה כוונתם. "השר צריך להיות פה כדי להסביר לי, ולא לנאום על פוליגמיה", הוסיף.
2 צפייה בגלריה
גלעד קריב בוועדה המיוחדת לתיקון פקודת המשטרה
גלעד קריב בוועדה המיוחדת לתיקון פקודת המשטרה
"השר צריך להיות פה כדי להסביר"
(צילום: יואב דודקביץ')
סעיפי הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה שנדחו בשל מורכבותם, נזכיר, הם הסעיפים העוסקים בהכפפת המפכ"ל לשר לביטחון לאומי, ובמעורבות השר בטיפול בתיקים פליליים. טרם הדיון הייעוץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו להצעת החוק, שלא השתנתה לעומת הדיונים שהתנהלו לפני כחודשיים - על אף הבעיות שהוצגו כבר אז.
המשנים ליועמ"שית, עורכי הדין גיל לימון ועמית מררי, כתבו בחוות דעתם כי הייעוץ המשפטי מתנגד לכפיפות המפכ"ל לשר, וגרסו כי יש לכלול בחוק איזונים חיוניים כמו הוספת סעיף ממלכתיות וא-פוליטיות, והוספת קביעה שתבטיח כי קביעת המדיניות לא תגרע מחובתם של השוטרים וסמכותם למלא את תפקידם על פי דין.
השניים הציעו גם לתקן את נוסח סעיף שקובע שהשר יתווה מדיניות בחקירות משטרתיות, כך שיסדיר מנגנון שבו השר קובע מדיניות רק אחרי התייעצות עם הייעוץ המשפטי ועם המפכ"ל. הנוסח הקיים קובע כי השר יתווה מדיניות "לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה".