שליח ארה"ב ללבנון תומאס ברק, שנמצא במוקד סערה דיפלומטית מאז שכינה עיתונאים בביירות "חיות", נתבע כעת בבית משפט במדינת מישיגן על-ידי איש עסקים אמריקני-לבנוני שטוען כי מדובר לא רק בלשון הרע, אלא ב"רטוריקה קולוניאלית" שמערערת את אמינותה של וושינגטון כמתווכת מול ישראל בסוגיית חיזבאללה.
ברק: "אל תתנהגו כמו חיות"

ד"ר בנג'מין באלוט, יו"ר ומנכ״ל חברת הסחר "Diplomatic Trade", טוען במסמכי התביעה כי אמירותיו של ברק "מעניקות תחמושת" לחיזבאללה, שכן ארגון הטרור מציג את ארה"ב כשליחתה של ישראל. באלוט טען כי "הכבוד של לבנון ואנשיה אינו נתון למשא ומתן", והוסיף כי מדובר בפגיעה חמורה בחופש העיתונות ובכבוד הלאומי. "כאשר שגריר אמריקני מתאר עיתונאים לבנונים כחייתיים ומצפה מהם לשתוק, הוא לא רק פוגע באנשים מסוימים - הוא מבזה אומה שלמה", כתב באלוט בפוסט שפרסם לאחר הגשת התביעה. לדבריו, דיפלומטים נדרשים "לבנות גשרים ולא לשרוף אותם", ושימוש ברטוריקה כזו "מזכיר את הצל הארוך של ההתנשאות הקולוניאלית".
הסערה החלה בשבוע שעבר במסיבת עיתונאים בביירות, שנועדה לקדם את הלחץ האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו. ברק, שנראה מתוסכל מרעש העיתונאים באולם, עלה לדוכן וקרא להם "להיות בשקט" והזהיר: "ברגע שזה יהפוך לכאוטי, לחייתי - אני הולך". בהמשך אמר כי "זו הבעיה באזור, חוסר סבלנות והתנהגות לא מתורבתת". הדברים עוררו זעם מיידי בלבנון: הנשיא הביע "צער", איגוד העיתונאים איים בחרם, וכלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה חגגו על "האמריקני המתנשא" והדפיסו את תמונתו על שערי עיתונים תחת הכיתוב "היאנקי הגס".
2 צפייה בגלריה
שליחי ארה"ב תומאס ברק ו מורגן אורטגוס ביירות לבנון
שליחי ארה"ב תומאס ברק ו מורגן אורטגוס ביירות לבנון
שליחי ארה"ב תומאס ברק ומורגן אורטגוס במסיבת העיתונאים בביירות
(צילום: ANWAR AMRO / AFP)
2 צפייה בגלריה
ד"ר בנג'מין באלוט
ד"ר בנג'מין באלוט
התובע, ד"ר בנג'מין באלוט
(צילום: מתוך LinkedIn)
במהלך ביקורו בדרום לבנון נאלץ ברק לקצר את שהותו לאחר שהפגנות של תומכי חיזבאללה התקרבו למסלולו. מפגינים בחיאם כתבו על הכביש באנגלית "ברק הוא חיה" ודרכו על מגן דוד שצויר בספריי, ובצור נערכו לזרוק עגבניות לעברו. בסופו של דבר מסוקו תועד עוזב את מרג' עיון לאחר הערכת מצב שנמשכה שעתיים בלבד.
התביעה שהוגשה בארה"ב מתבססת על אמנת וינה, המחייבת דיפלומטים לכבד את המדינה המארחת; על חוק השירות החוץ האמריקני המחייב "סטנדרטים גבוהים של יושרה והתנהגות"; ועל עקרונות חוקתיים של חופש העיתונות ושוויון. לצד ההליך הפדרלי, באלוט פנה גם למועצת זכויות האדם של האו"ם בג'נבה, למשרד המפקח הכללי במחלקת המדינה האמריקנית ולוועדות הפיקוח של הקונגרס.
ברק ממלא תפקיד מרכזי בניסיון לקדם הסדר היסטורי: פירוק חיזבאללה מנשקו בתמורה לנסיגות ישראליות מצומצמות מדרום לבנון. ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הצהיר כי ישראל מוכנה "להגיב צעד אחר צעד" בהתאם להתקדמות לבנונית. אלא שחיזבאללה, אף שנחלש במלחמה האחרונה עם ישראל שבה חוסלה הנהגתו, ממשיך לסרב למסירת נשקו ומאיים במלחמת אזרחים חדשה. במצב כזה, כל פגיעה באמון הציבור הלבנוני עלולה לשבש את התהליך. מבחינת מתנגדי ההסדר, דבריו של ברק מוכיחים שלבנון כפופה לאג'נדה אמריקנית-ישראלית - טענה שמחלישה את הלגיטימציה למהלך.
באקורד הסיום של הפוסט שלו כתב באלוט: "זו אינה תביעה על פיצוי כספי. זו דרישה להתנצלות פומבית, להכרה בכך שקולו של העם הלבנוני חשוב, ולהצהרה חד-משמעית שאין מקום לרטוריקה קולוניאלית במאה ה-21. שלום אמיתי לא נבנה בין פוליטיקאים בלבד – הוא מתחיל בכבוד לאנשים עצמם".