העימותים בין החרדים לאנשי ימינה בנושאי דת ומדינה מגיעים שוב לטונים גבוהים. יו"ר יהדות התורה, ח"כ משה גפני, כינה את היום (שני) את השר לשירותי דת מתן כהנא "אנטיוכוס" וטען כי הוא "מחריב היהדות", על רקע הרפורמה שהוא מוביל להפרטת הכשרות הממלכתית ולהפקעת סמכויות ההשגחה מידיה הבלעדיות של הרבנות הראשית.
חילופי הדברים בין גפני לכהנא התפתחו במהלך דיון בהצעת אי-אמון שהוגשה נגד הממשלה בגלל המהלך שהיא מובילה, שצפוי להיכלל בחוק ההסדרים ולהגיע לאישור הכנסת יחד עם תקציב המדינה.
שר הדתות ניצל את ההזדמנות לבקר את הקו הבלתי מתפשר שהובילו החרדים בנושאי הדת והמדינה במשך עשרות שנים, שלטענתו הרחיק את הציבור הישראלי מהמסורת. בכיר יהדות התורה לא נשאר חייב, והשווה את כהנא למלך היווני שהטיל על היהודים גזירות שמד בתקופת בית המקדש הראשון.
2 צפייה בגלריה
משה גפני מתן כהנא
משה גפני מתן כהנא
עימות בכנסת. ח"כ גפני והשר מתן כהנא
(צילום: אלכס קולומויסקי, קובי קואנקס)
כהנא: "הרי במשך שנים פעלתם כדי לבזות ולהקטין את הרבנות הראשית. הרי שנים הייתם מדברים וכותבים על הרבנים שלנו בלי להוסיף את התואר רב לפני השמות שלהם. שנים".
גפני: "אנטיוכוס!"
יו"ר הכנסת לוי: "חבר הכנסת גפני, זה באמת...זה לא ראוי, המילים האלה מביאות לשנאת חינם. די".
כהנא: "שנים הייתם מדברים על הרבנים שלנו בלי להגיד את המילה רב לפני השם שלהם. הרי אף אחד מכם לא מכניס לפה שלו מאכל בכשרות של הרבנות. ביום כניסתי לתפקיד השר לשרותי הדת, הגדרתי שהמשרד שלי לא יעסוק רק בשרותי הדת אלא יהיה המשרד לענייני דת ומדינה. בתור השר לענייני דת ומדינה, שני נושאים רלוונטיים 'תפסו כותרות' בשבועיים האחרונים: אירועי תשעה באב ברחבת ישראל והתוכנית שלי להצלת מערכת הכשרות.
"בהתחלה חשבתי לעצמי שאין שום קשר בין שני הדברים, אבל אז הבנתי ששני הנושאים האלה הם בעצם בדיוק אותו הדבר. ההתנהגות בתשעה באב והתגובות לתוכנית שלי פשוט נובעות מפחד. נובעות מחרדה. כי מי שאין לו ביטחון ביהדות שלו, מי שאין לו ביטחון באמונה שלו, מי שאין לו ביטחון בדרך שלו, מי שאין לו ביטחון בה' - נמצא כל הזמן בחרדה".
השר כהנא הוסיף: "כמה פחד וחרדה, כמה חוסר ביטחון, צריך כדי לגרום לאנשים לחשוב שהדבר הכי מוצלח שיש לעשות בלילה בו מציינים את חורבן בית המקדש, שנגרם בגלל שנאת חינם, זה ללכת ולהפריע לאנשים אחרים לבכות על חורבן בית המקדש. אבל ברוך ה', אנחנו לא מפחדים. אין בנו חרדה. אנחנו בטוחים בדרך שלנו. בטוחים באמונה שלנו. בטוחים ביראת השמים שלנו ובעיקר אנחנו בוטחים בה'.
"ולכן, כשאנשים שחושבים אחרת מאיתנו באים להתפלל בכותל, גם כשאנחנו בטוחים שהם טועים, אנחנו לא נבהלים. הם אחים שלנו. אנחנו לא רוצים לריב איתם. כי מי שלא מפחד, מי שלא חרד, יודע שהדרך לקרב היא באהבת חינם ולא בשנאה ומריבות. ומי שלא מפחד יודע שאם יש משהו מקולקל, מקולקל מאוד, צריך לתקן אותו. וזה מה שאני מתכוון לעשות עם מערכת הכשרות".
גם ח"כ יצחק פינדרוס, יו"ר סיעתו של גפני, תקף את השר, וטען כי אף שהמרוויחים הגדולים מהרפורמה המתוכננת צפויים להיות גופי כשרות פרטיים מהציבור החרדי (המכונים "בד"ץ"), נציגיו מתנגדים להפרטה בשם האחריות לכלל האוכלוסיה. "לא לנו אנו דואגים אלא לשני מיליון מסורתיים שצורכים כשרות", הטיח פינדרוס בכהנא. "איפה אהבת ישראל שלך למסעודה משדרות ולשמעון מדימונה שבגללך לא תהיה להם כשרות?".

רפורמת הענק בכשרות: גופי השגחה פרטיים יחליפו את הרבנות

העימות בין השניים הגיע, כפי שצוין, כשברקע רפורמת ענק שמקדמת הממשלה להפרטת ענף הכשרות ולהגברת התחרות בתחום, במסגרתה יפקחו גופים פרטיים על הכנת מזון, ויעניקו תעודות השגחה במקום הרבנות הראשית, שתשמש כרגולטור בלבד - מהלך שייתן מענה לשורה של אתגרים משפטיים וציבוריים שעמם מתמודדת הרבנות בשנים האחרונות.
2 צפייה בגלריה
(צילום: גיל לרנר)
בגלל ההיבט הכלכלי של הרפורמה, שצפויה להביא בין היתר להפחתת עלויות הכשרות של בתי העסק ולשיפור תנאי ההעסקה של המשגיחים, מתכוונת הקואליציה להביאה לאישור הכנסת במסגרת חוק ההסדרים, יחד עם תקציב המדינה - צעד שמבחינה פוליטית מגדיל את סיכוייה להתקבל.
חוק איסור ההונאה בכשרות קובע כי בית אוכל רשאי להציג את עצמו ככשר רק אם יש לו תעודה מטעם הרבנות הממלכתית – גם אם מבחינה הלכתית המזון שבו כשר למהדרין ואף אם המטבח מפוקח על ידי גופי השגחה פרטיים מוכרים וקפדניים. הרעיון שמאחורי החוק הקיים הוא רצון למנוע הונאת צרכנים, מחשש שללא פיקוח של המדינה (באמצעות הרבנות), רבנים או ארגונים מפוקפקים ינפיקו לעסקים תעודות כשרות בלי כיסוי, ללא השגחה על תהליך הכנת המזון.