בסוף השבוע שעבר חשפה נעמה שחר כי היא המתלוננת הנוספת נגד החשוד באונס הזמרת והיוצרת שי-לי עטרי. ארבע שנים אחרי שעטרי התלוננה כי נאנסה בחניון הבניין שבו התגוררה ב-2011, עומד בית המשפט העליון בפני החלטה דרמטית: האם במקביל לחקירת התלונה החדשה יש צורך לפרסם את שמו של החשוד, ובכך לאפשר את חשיפת פרטיו של האיש שעומד בעין הסערה הציבורית. ynet עושה סדר במצב העניינים.
מה הוליד את הפרשה?
שי-לי עטרי היא זמרת ושחקנית שלמדה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. בסרט הגמר שלה, "אור פנס יחיד" שהוקרן ב-2022, חשפה את האונס שעברה בתקופת לימודיה בבית הספר למוזיקה רימון. באותה שנה נפתחה חקירת משטרה בעקבות תלונתה של עטרי, אך התיק נסגר. ב-2025 פורסם תחקיר של העיתונאי חיים אתגר על נסיבות סגירת התיק, ראיות שלפי הטענה לא נבדקו במלואן, והוצגו בו קורבנות נוספים של החשוד. בעקבות התחקיר, המשטרה פתחה את התיק מחדש והוא מתנהל עד היום כאשר ולא הגיע לשלב הגשת כתב אישום.
מה התחדש כעת?
בסוף השבוע האחרון התראיינה ב"אולפן שישי" נעמה שחר ושם חשפה כי גם היא הגישה תלונה נגד אותו חשוד בגין עבירת אונס קשה שעברה לטענתה. היא סיפרה כי "באוקטובר 2022 יצאתי לדייט עם חבר של חברים. סיימתי אותו כשאני מעורפלת וחלשה במיטה שלו, מנסה להתנגד ולדחוף אותו ממני כשהוא מפעיל כוח. התעוררתי ונרדמתי לסירוגין כשהוא חילל את גופי. כשלפני חודש גיליתי שהאדם הזה הוא מי שתקף (לכאורה) גם את שי-לי עטרי, ושבסיפור שלה היה מעורב סם אונס, נשמטה לי הקרקע מתחת לרגליים".
מה המשמעות של עדה נוספת נגד החשוד?
בעקבות העדות החדשה יזומן בקרוב החשוד לחקירה נוספת שתעסוק בעדותה של המתלוננת. העדות מטבע הדברים עשויה להחמיר ולעבות את התיק, אם יתגבש לכדי כתב אישום, אך גם לעכב את ההחלטה הסופית על הגשת כתב אישום ואם כן לגבי מי מבין המתלוננות או לגבי כולן. אחרי שהמשטרה תסיים את החקירה, היא תעביר את התיק לפרקליטות להחלטה האם להעמיד לדין את החשוד ובאילו עבירות.
מדוע שמו אסור בפרסום?
עם חידושה של החקירה בפרשה, הגישה עטרי בקשה להתיר לפרסום את שמו של החשוד. בית משפט השלום בתל אביב דחה את בקשתה. היא ערערה על כך והשופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בעיר התיר לפרסום את שמו של החשוד, אך הוסיף כמקובל "עיכוב ביצוע" לפרסום השם, על-מנת שיוכל לממש את זכותו ולהגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
החשוד הגיש את הבקשה ובה טען כי מצבו הנפשי רעוע, וכי פרסום שמו עלול להביא לאובדנות. לאחר דיון שהתקיים בעליון לפני כחודש, הורה השופט אלכס שטיין כי תוגש חוות דעת פסיכיאטרית אשר תבחן את סיכויי האובדנות בעקבות פרסום אפשרי של שמו של החשוד. חוות הדעת עדיין לא הוגשה, וכאשר תוגש יחליט השופט שטיין בהתאם למה שייקבע בה, האם לקבל ההחלטה או לזמן את הצדדים לעוד דיון שיעסוק בממצאי חוות הדעת, ורק לאחר מכן יקבל החלטה בנוגע לפרסום השם.
מה הכללים לפרסום שמו של חשוד בעבירות מין?
העיקרון המשפטי הוא כי יש לפרסם שמות חשודים, ביתר שאת אם יש עניין ציבורי בנושא. אלא שהחוק קובע כי "בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום". כיוון שמטבע הדברים כל פרסום שם של חשוד מסב לו נזקים, כמו לשמו הטוב ואפילו לפרנסתו, משפחתו ועוד, קבעה הפסיקה שלא נדרש להוכיח נזק חמור אלא אף יותר מכך: "נזק המתאפיין בחומרה מיוחדת, יוצאת מגדר הרגיל". אובדנות עשויה לעלות כדי נזק כזה, ולכן מקיים השופט שטיין דיון בשאלת האובדנות של החשוד, סיכוייה, והשפעה של פרסום השם עליה, כאשר כל העניין טעון כמובן הוכחה.
השם מופיע ברשתות החברתיות, אז מה הטעם בצו איסור הפרסום?
בכל מקרה וגם אם המידע הופץ, הרי שפרסום מידע האסור בפרסום הוא עבירה על החוק. מעשה כזה עשוי לעלות כדי עבירה פלילית וכדי עילה לתביעה נזיקית שזכאי החשוד להגיש נגד האדם שפרסם את שמו. בית המשפט בפסיקותיו דן הרבה מאוד פעמים במצבים שבהם "הסכר נפרץ" והמידע האסור כבר נפוץ ברשת. זה נקרא טענת "הסוסים שברחו מהאורווה". בתי המשפט בחנו כל מקרה לגופו. את מהות המידע ומידת ההפצה, כיוון שמחד לו המידע כבר נפוץ והסוסים כבר ברחו מהאורווה - אז אין טעם בשמירה על המידע בצו. אך מאידך, קבלת טענה כזו תהווה תמריץ לציבור להפר צווי איסור פרסום כיוון שכך יביאו לביטול הצו.
אם העליון יחליט לאסור את פרסום השם, הם זהו המצב לנצח?
לא. יהיו עוד הזדמנויות נוספות להגיש בקשות חוזרות להתיר לפרסום את שמו של החשוד. שינויי נסיבות יהיו עילה להגשה חוזרת, למשל, לו יוגש כתב אישום נגד החשוד, אז ממילא לפי החוק פוקע צו איסור הפרסום, אלא אם קובע בית המשפט אחרת, אך זה בכל מקרה יהיה שינוי נסיבות משמעותי ביותר להגשה חוזרת, וגם סיכויי קבלת הבקשה גדולים יותר כיוון שמבחינה משפטית הכף נוטה להתיר פרסום כאשר הפרקליטות סבורה שיש סיכוי סביר להרשעה, מאשר בשלב החקירה שם הוא עודנו בגדר חשוד. יחד עם זאת, גם בשלב הזה תיתכן ותצוף בשנית שאלת האובדנות.
