מתקפות סייבר נרחבות על תשתיות הסלולר והתקשורת, וחשש ממשי משיבושי אספקה חיוניים בגלל נהגי תובלה מהמגזר הערבי שלא יוכלו, או לא ירצו, להתייצב לעבודה בגלל מהומות בכפרים ובערים המעורבות: אלו חלק מהאזהרות שנכללות ב"תרחיש הייחוס" המעודכן בנוגע לעימות נרחב במלחמה הבאה, בצפון ובדרום במקביל, אשר יוצג לקבינט המדיני-ביטחוני החדש. בתרחיש המעודכן, שכולל מפה בת 40 איומים בסך הכול, נכללות גם אזהרות חדשות לגבי המצב בעורף שלא היו בתרחישי ייחוס קודמים.
7 צפייה בגלריה
המהומות בלוד במהלך מבצע "שומר החומות", ב-2021. חשש שמהומות דומות ישתקו את מערך התובלה האזרחי במלחמה הבאה
( צילום: יובל חן)
אחת למספר שנים מעדכנת מערכת הביטחון את תרחיש הייחוס למלחמה בזירה העיקרית בצפון, מול חיזבאללה. מדובר בהערכה מושכלת שמבוססת על מגוון נתונים מודיעיניים, הערכות שונות ותחזיות של צה"ל. תרחיש הייחוס החדש גובש בשנה שעברה ואושר בחודש אוגוסט האחרון בוועדת השרים לענייני העורף, אך יעמוד בקרוב לפתחו של הקבינט החדש. בין היתר, לפני כשנה מומשה הסדרת הפעילות בין רשות החירום הלאומית לפיקוד העורף, המחלקת בין שני הגופים: פיקוד העורף יסייע בחירום לרשויות המקומיות, ורח"ל תסנכרן בין משרדי הממשלה.
לפי התרחיש שיוצג לחברי הקבינט, ל-70% מתושבי ישראל יש מענה מיגוני טוב, בדמות חדר פנימי, ממ"ד, ממ"ק או מקלט מפני מתקפות טילים – ובמשך כ-30 שנים שחלפו מאז מלחמת המפרץ, נהרגו רק שני אזרחים שהיו בתוך מקלט או ממ"ד שספגו פגיעות ישירות. אלא שהסכנות המרכזיות לעורף שיוצגו בתרחיש הייחוס יכללו לראשונה גם בעיות קשות שצפויות לשבש את החיים למיליוני אזרחים, ולאו דווקא בגלל פגיעות ישירות וחדירות מחבלים מגבול הצפון ועזה.
התרחיש המעודכן כולל הערכה ולפיה אלפי נהגים ערבים-ישראלים, המהווים נדבך מרכזי בשינוע היומי של סחורות מסוגים שונים, עלולים שלא לעבוד במהלך מלחמה שתימשך שבועות. הסיבה: עימותים נרחבים שיפרצו ביישובים הערביים והמעורבים, כפי שהיה לימים אחדים במבצע "שומר החומות" במאי 2021. החשש הוא שבמצב שכזה המהומות יקשו פיזית על יציאת הנהגים מכפריהם – או שהם ישבתו כאקט של הזדהות – ושלא יגיעו לעבודתם בחברות שמספקות מצרכי יסוד כמזון, מים, דלק תרופות וכו'. במערכת הביטחון מעריכים כי לא נמצא מראש פתרון למשבר שעלול לשבש את חייהם של מיליוני אזרחים בעורף.
7 צפייה בגלריה
ירי מעזה בשנה שעברה. במלחמה הבאה ישוגרו בסביבות 1,500 טילים ורקטות מדי יום
(צילום: AFP)
7 צפייה בגלריה
תרגיל של פיקוד העורף לחילוץ ממבנה הרוס. הערכה: כ-450 מבנים שייפגעו משמעותית
(צילום: דובר צה"ל)
בחודש יוני הקרוב יתקיים תרגיל מלחמה גדול להכנת העורף לעימות צבאי בשתי זירות לחימה, לבנון ועזה (ובנובמבר גם ייערך תרגיל גדול למוכנות העורף לתרחיש של רעידת אדמה). בתרחיש הייחוס החדש בפרק העורף, בניגוד לקודמיו, אין הערכות על כמות נפילות רקטות וטילים מהצפון, ממזרח ומעזה, אלא הערכה על כמות אתרי ההרס: 500-450 ברמה בינונית (כלומר מבנה שספג נזק רציני) עד חמורה (מבנה שיצא משמישות), במשך 21 ימי לחימה.
בצבא העריכו כבר במהלך תרגיל "חודש המלחמה" אשתקד כי ביממה ממוצעת ישוגרו לישראל במלחמת הצפון הבאה כ-1,500 רקטות וטילים. בהתאם, נערכים כוחות החילוץ והחילוץ של פיקוד העורף להעניק מענה, מגדודים סדירים ומילואים ובאמצעות עשרות יחידות סער ברשויות המקומיות ברחבי הארץ, שהוכשרו וצוידו להעניק סיוע ראשוני ומהיר בשטח ללכודים.
צה"ל יסייע למגזר האזרחי, אבל צריך להיערך
תרחיש הייחוס המעודכן למצב חירום משמעותי במדינה מיפה 40 איומים שונים ומתוכם ארבעה מרכזיים – מתקפות טילים, מתקפת סייבר, רעידת אדמה ומגיפה. בין כלל האיומים ניתן למצוא תרחישים שעם חלקם התמודדה כבר וישראל ועם חלקם מעולם לא: הצפות, אירוע טרור גדול, נגעים בצומח, שריפות דלק וגז, גלי חום קיצוניים, אירוע של דליפת חומרים מסוכנים, טרור בלתי קונבנציונלי ביולוגי, הפרות סדר נרחבות, הפסקות חשמל גדולות, בצורת, ימי קרב (הסלמות), בולענים, סופות אבק, עליות מפלס המים, צונאמי, שפעת עופות, שריפות, ארבה ועוד.
כבר עתה ברור במערכת הביטחון שלצה"ל יהיה תפקיד משמעותי ונרחב יותר בהתמודדות עם הפרות סדר בתוך הארץ, בעיקר באבטחת צירים לשמירת הרציפות התפקודית והעברת כוחות, כלים, ציוד ותחמושת מהימ"חים (יחידות מחסני החירום) לשטחי הכינוס, לטובת התמרון הקרקע.
7 צפייה בגלריה
נתניהו בביקור בצפון, לפני שבועיים. שרי הקבינט יידרשו ל"מפת האיומים" המעודכנת
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
הטיפול בהפרות הסדר יישאר באחריות המשטרה, משמר הגבול וייתכן שגם המשמר הלאומי שיוקם עד אז ככוח מילואים מתגבר למצבים מעין אלו. שתי חטיבות חי"ר קל במילואים של צה"ל יופקדו בתרחיש חירום של הפגנות המאיימות לחסום את התנועה בכבישים הראשיים על שמירת פתיחתם – תחת פיקוד העורף.
התרחיש המעודכן יציג גם תמונת מצב חדשה למלאי החירום של המדינה במצב של פגיעה באספקה לתושבים, לרבות מחסני החירום של הדלק, המזון והתרופות. לפי התרחיש המעודכן, צפוי מחסור בכוח אדם במהלך שבועות המלחמה בכל המגזרים בהם יש אחוז גבוה של עובדים ערבים, בהם רוקחות וסיעוד במוסדות רפואיים, ניקיון – וכאמור גם נהגי תובלה.
"הצבא ידאג לעצמו, גם כאשר נהגים אזרחים ערבים שמועסקים על ידי קבלני תובלה לצבא בחירום לא יתייצבו לעבודה, כי הם לא יכולים או לא רוצים. הבעיה תהיה במגזר הציבורי והפרטי שנשען על עובדים אלו", תיאר גורם ביטחוני את הקושי הצפוי. "הצבא יסייע ככל שיוכל למגזר האזרחי. לא כל משרדי הממשלה שאחראיים על נושאי תפקודם בשגרה ובחירום מחוברים עדיין לנושא. רח"ל מתאמת בין המשרדים אך לא אוכפת עליהם, ויש משרדי ממשלה חזקים לנושא כמו משרד החינוך, עם מנהלים וקב"טים אזוריים שרתומים ומתרגלים בעצמם כל העת".
גם הסלולר על הכוונת
תרחיש הייחוס המעודכן יתייחס לראשונה ובהרחבה לאיום הסייבר, שעלול במתקפה מדינתית רחבה לשתק מערכים שלמים, מרמזורים דרך כספומטים ועד למערכות הבריאות, הרכבות ומגוון האפליקציות בהם משתמשים מיליוני אזרחים מדי יום. שני המוקדים המאוימים ביותר בסייבר לפי התרחיש: מערכי האנרגיה והתקשורת.
תרחיש הייחוס כולל גם את המענה לסוגיית פינוי האוכלוסייה מקווי עימות סמוכי גבול – כפי שכבר בוצע בהצלחה יחסית בסבבי הלחימה האחרונים ברצועה, עם אלפי תושבי העוטף שהתפנו מרצון לבתי מלון ואכסניות ברחבי הארץ במימון של המדינה. מדובר בשוברי לינה שיחולקו לרבבות ישראלים שגרים בקרבת גבול לבנון או עזה מחשש לחדירות מחבלים או מתקפות פצמ"רים על היישובים.
היעדים החיוניים שיוצגו לשרים מבחינת פעילות כוחות העורף הם פעילות רציפה של מנגנוני הניהול וקבלת ההחלטות במדינה בעת מלחמה נרחבת; הגנה, התרעה ומיגון לעורף ולאתרים האסטרטגיים; אספקת שירותי רפואה, חינוך והצלה; מחסה הולם בתוך מבנים כבתי ספר לאוכלוסיות שיפונו; העברת מידע עדכני ואמין לציבור; אספקת שירותי קבורה ומניעת פגיעה בסביבה. מבחינת רציפות תפקודית, לקבינט יוצגו היעדים העיקריים למלחמה הבאה: שימור השירותים הנדרשים לגופי הביטחון; קיום חופש תנועה ביבשה, באוויר ובים; יציבות המערכת הכלכלית והפיננסית; שמירת מערכות התקשורת והסלולר ושמירת החוק והסדר.
