2 צפייה בגלריה
אישה נערה ילדה צעירה דיכאון אילוס אילוסטרציה
אישה נערה ילדה צעירה דיכאון אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
המגפה הנפשית: עלייה של 40% בשיעור הפניות האובדניות לער"ן מאז 2019 בעקבות התפרצות הקורונה. על פי נתונים המתפרסמים לראשונה ב-ynet, בניתוח השוואתי עולה כי אחוז השיחות האובדניות לער"ן עלה משנת 2019 ל-2020 ב-14% ומשנת 2020 ל-2021 ב-22%. על פי בכירי העמותה, סגר נוסף עלול להחמיר את המצב אף יותר.
כך, בעוד אלפי מקרי קורונה חדשים מתגלים מדי יום, ישנם כאלה שמוצאים עצמם במאבק על בריאותם הנפשית וחייהם ממש. למרות זאת, הממשלה טרם השכילה להכניס את המשמעויות הנפשיות של המגיפה ואת השלכותיה לארסנל השיקולים בקבלת ההחלטות. "הניסיון מלמד כי סגר נוסף יביא איתו יותר בדידות, יותר דיכאון, יותר אלימות ופגיעה ופניות סיכון", אמרה ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן, הפועלת מאז הסגר הראשון ועד היום במתכונת חירום עקב מספר הפניות הגבוה.
לדבריה, "העלייה בעוצמת המצוקה, הטיפול וההתמודדות עם המצוקות הנפשיות חייבים לבוא לידי ביטוי בסדר העדיפויות של הממשלה החדשה". ואכן, הנתונים מראים עלייה בפניות אובדניות בכל חודש בהשוואה לאותם חודשים אשתקד. כך למשל במרץ 2019 מספר הפניות האובדניות עמד על 292. באותו חודש ב-2020 הוא היה 616, והשנה 662. ביוני 2019 עמד מספר הפניות האובדניות על 287, ב-2020 על 482 וב-2021 על 598.
עוד פי הנתונים, עיקר הפונים הם בגילי 64-25 המאפיינים אנשים עובדים. "בניגוד לתפיסה הרווחת, מרבית פניות המצוקה אינן מגיעות ממתבגרים או מקשישים, למרות שגם פניות אלה מגיעות באלפים", הסבירה דניאלס. "מדובר במבוגרים שמתמודדים עם קשיים בשני צירי הסיפוק המרכזיים בחיים - עבודה וחיי אהבה ומשפחה".
2 צפייה בגלריה
דוד קורן, מנכ"ל ער"ן וד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית בער"ן
דוד קורן, מנכ"ל ער"ן וד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית בער"ן
מנכ"ל ער"ן דוד קורן וד"ר דניאלס
"הקורונה ומבצע שומר חומות הוציאו במידה רבה את המצוקה הנפשית מהארון", היא מוסיפה. "אנשים שמעולם לא התמודדו עם מצוקה רגשית חריפה מצאו עצמם חווים חרדה, סימפטומים של דיכאון, חוסר אונים וחוסר תקווה. במהלך הסגרים ראינו עלייה דרמטית בפניות המצוקה והסיכון בתחומים רבים לרבות אלימות במשפחה, התמכרויות, פגיעה עצמית ועוד".

"10% מהאוכלוסייה תזדקק לטיפול"

לדברי יו"ר המועצה לבריאות הנפש, ההערכות מתחילת המגפה שכ-10% מהאוכלוסייה יזדקקו לטיפול פסיכיאטרי הולכות ומתאמתות, והמספרים אף עוברים את התחזיות. "אנחנו יודעים שבזמן קטסטרופות אין עלייה באובדנות, העלייה מגיעה אחר כך, מזה אנחנו חוששים", אמר בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" בחודש שעבר. "אנחנו חוששים שבסופו של דבר המצוקה שהולכת וגוברת, שגורמת לחרדות ולדיכאון, להפרעה בתפקוד, לבעיות משפחתיות ולבעיות של אלימות - תביא גם למקרים של אובדנות. ממשלת ישראל חייבות לעשות הכול כדי למנוע את הסכנה הזאת".
מערכת בריאות הנפש, טען ד"ר פישל, לא בנויה לעומסים שיש עליה, "ולא מספיק גמישה כדי לשנות את מה שצריך. אנחנו חייבים לנקוט בפעולה דחופה, להגדיל את שעות הקבלה, לעשות משמרות שניות, פרויקטים לקיצור תורים, והכול - כדי שיהיה אפשר לצמצם את הנזקים ככל האפשר, אחרת הם רק ילכו ויגדלו. הנזקים מצטברים גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית".