בשעות האלה, במהלך חג חירו, מתוח, לא שקט, שונה מקודמיו - יש בכל זאת ניסיון להתעטף בתחושת התחדשות ובשמחה משפחתית, גם אם היא איננה מלאה ושלמה. ואולם, עבור מאות אלפי משפחות המילואים, החגיגיות הזו נצבעת, גם הפעם, בצבעים של דאגה, שחיקה ועייפות מצטברת. בתוך האווירה הזו, ובמקביל לבשורת האיוב על נפילתם של ארבעה מבנינו בקרבות עקובים מדם בלבנון, בחר יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט להעניק לנו "שי לחג" בדמות הצהרה על קידום מחודש של חוק גיוס - שמהווה הפניית עורף נוספת של המדינה למשרתיה.
את המערכה הזו התחלנו לפני כשנתיים וחצי, עם תחושת שליחות עמוקה וגאווה גדולה. עם צדקת הדרך ואמונה שלמה. התייצבנו כולנו - הלוחמים בחזית והנשים בבית - מתוך הבנה שזהו רגע האמת של המדינה. אבל המלחמה התארכה, המחירים הפכו לתהומיים, וההצהרות האחרונות מהכנסת מבהירות כי הממשלה בוחרת, שוב, בשרידות פוליטית על פני שלומם של המשרתים, ובכך - שלומה ושלמותה של הארץ כולה.
כראש תחום המדיניות ב״פורום נשות המילואימניקים״, אני עוקבת בדאגה אחר הנתונים המצטברים. המציאות בשטח זועקת: לצה"ל חסרים כ-15 אלף לוחמים, פער שמתורגם ישירות לסבבי מילואים בלתי נגמרים ששוחקים את המשפחות שלנו עד דק. רק לאחרונה נודע לנו על גריעת גדוד מילואים שלם מהסד"כ בשל פערים מוסריים והתנהגותיים - אירוע חמור שממחיש את השבר הפנימי. אלא שבמציאות של חוסר, את החלל שמותיר אותו גדוד - יידרשו חיילים אחרים למלא. הנטל על משפחות המשרתים ימשיך להיות כבד, בזמן שהחוק שמוסיף מחדש לקדם ח"כ ביסמוט מנציח את המחסור דרך פטורים רחבים ותמריצים לאוכלוסיות שלמות. זו לא מדיניות ביטחונית המותאמת לצורכי השעה. ואיזו שעה קשה זאת - יעידו כל אזרחי המדינה שכבר יותר מחודש נאלצים להתמודד, בגבורה, עם מלחמה בעוצמות, בהיקפים ובהשלכות שטרם הכרנו.
הניתוק הזה הגיע לשיא השבוע, כאשר במקביל להצהרות על "חיזוק צה״ל" הועברו בחטף עוד 800 מיליון שקלים להמשך תמיכה באורח חיים החרדי שמקדש השתמטות מהצבא וחוסר מעורבות בחברה. לצד זאת ובקו ישר - נדחתה ההצבעה על הוראת השעה להגנה תעסוקתית לנשות המילואימניקים במליאה. מדובר בהחלטה שמתעלמת מהצורך הבסיסי ביותר למעט אורח נשימה של נשים שמחזיקות את הבית ואת הכלכלה בזמן שבני זוגן בחזית - עבור כולם. איפה הגב של המדינה ששלחה אותנו? איפה הערבות ההדדית כשאשת מילואימניק צריכה לחשוש למקום עבודתה בזמן שבעלה מסכן את חייו?
הציבור המשרת זקוק לוודאות. הוא צריך לדעת שהמדינה היא גב תומך ולא, באופן אבסורדי ומקומם, נטל נוסף המקשה על השגרה השברירית ממילא
הציבור המשרת זקוק לוודאות. הוא צריך לדעת שהמדינה היא גב תומך ולא, באופן אבסורדי ומקומם, נטל נוסף המקשה על השגרה השברירית ממילא. חוק שאינו כולל הרחבת גיוס מכל חלקי החברה הישראלית, כולל הציבור החרדי, ושאינו מציב תמריצים וסנקציות לשינוי המציאות - הוא חוק שפוגע, באופן ישיר ותלוי, בביטחון המדינה. שחיקה מוסרית בחלק מהיחידות ומחסור בלוחמים ביחידות אחרות הם שני צדדים של אותו מטבע: חוסר הוגנות בחלוקת הנטל שמפרק מבפנים את צבא העם.
ח"כ ביסמוט, אחדות נמדדת במעשים - ביצירת ביטחון תעסוקתי, בחלוקה הוגנת של המשימות הלאומיות וביצירת אופק למשפחות המילואים. אי אפשר להמשיך להעמיס על אותן כתפיים שפופות בזמן שמשמרים פטורים גורפים ומעבירים תקציבים שאינם משרתים את המאמץ המלחמתי הכולל, כגנבים בלילה.
עמית טרכטינגוטאנחנו לא נשלים עם זה. חוק רע שלא מתכתב עם הצורך בשטח ועם ההקרבה שלנו - פשוט לא יוכל לעבור. המגזר המשרת דורש כעת פתרונות מהותיים ומידיים, ולא הבטחות שאין מאחוריהן כיסוי.
עו״ד עמית טרכטינגוט היא מילואימניקית וראש תחום המדיניות ב״פורום נשות המילואימניקים״
