אחרי כמה חודשים של שקט תעשייתי בגזרה, הסכסוך במזרח התיכון חזר השבוע לצלחת של תושבי ניו יורק, וגובה כעת מחיר ישיר מעסקים בבעלות ישראלית ויהודית. קואופרטיב המזון המפורסם של שכונת פארק סלופ בברוקלין, מוסד צרכני ותיק שמשמש כבר עשרות שנים כסמל הסטטוס של האליטה הפרוגרסיבית בעיר, אישר אמש (שלישי) ברוב מוחץ חרם על מוצרים ישראליים. במקביל, נחקר כפשע שנאה אירוע ונדליזם בחנות הבייגל הכשרה של הישראלית הילה אשכנזי, ברובע קווינס בעיר. צפו בתיעוד: רעול פנים עם בגדים מוסלמיים משחית את פינת הישיבה בחנות.
תיעוד השחתת חנות הבייגל הכשרה בניו יורק
ובחזרה לסופרמרקט. מה שעשוי להיראות במבט ראשון כמו סכסוך מקומי על מדפי מכולת, התגלה כמיקרוקוסמוס של השבר העמוק ביחס לישראל בקרב הקהילות המבוססות ביותר בארה"ב. למעשה, ההצבעה ההיסטורית לוותה באווירה קשה כל כך, עד שההנהלה נאלצה להעביר את האסיפה הכללית לפורמט וירטואלי באפליקציית זום, לאחר שחברים יהודים הביעו חשש מפורש לביטחונם האישי אם ייאלצו להגיע פיזית למקום.
יותר מ-7,000 חברים מתוך כ-17 אלף חברי הארגון התחברו לישיבה המקוונת, שנמשכה כשלוש שעות. החרם עבר ברוב של 67% בעד, 31% נגד, ו-2% שנמנעו. הוא יחול על שורת סחורות המיוצרות בישראל ובהתנחלויות, ביניהן פלפלים, אפרסמונים, כמה מותגי טחינה, שמן זית, חומוס, מצות ומוצרי טיפוח לשיער.
דברי התומכים בחרם על מוצרים ישראליים
כדי להבטיח את ניצחון המהלך, תומכי החרם העבירו רגע לפני ההצבעה הגורלית שינוי תקנוני שמבטל את הדרישה לרוב מיוחס של 75% ומאפשר להסתפק ברוב רגיל. גורמים שהתנגדו למהלך הביעו תסכול מכך שהוחלט לגשת ישירות להצבעה על החרם בלי לאפשר להם להשמיע את עמדתם קודם לכן.
כמה חברים ישראלים בקואופ איימו לפרוש ממנו במחאה ומתכוונים לקיים מחר הפגנה מול החנות, בעוד אחרים דווקא שיבחו אותה: "כל עוד ממשלת הימין המטורללת של ביבי בשלטון, אני לגמרי תומך בחרם הזה", אמר ליאור. "אי-אפשר לבכות על הרס הדמוקרטיה וזכויות האדם, ואז להמשיך לקנות כרגיל כאילו העסקים כרגיל. אני לא מוכן לממן את המדיניות הזו, אפילו לא בסנט אחד. החרם הזה הוא צעד מוסרי והכרחי, וזו הדרך היחידה שלנו מחו"ל להפעיל לחץ אמיתי כדי לשנות את המצב".
בניגוד לסופרמרקטים מסחריים שנועדו לייצר רווח, מודל הקואופרטיב פועל במטרה לספק לחבריו מוצרים באיכות גבוהה במחירים מוזלים משמעותית. הצרכנים למעשה מחזיקים בבעלות משותפת על חנות המכולת שלהם ומפעילים אותה בעצמם. המודל מבוסס על השתתפות פעילה, וכל חבר בארגון מחויב לתרום כמה שעות עבודה חודשיות בתפקידים שונים במקום, כמו סידור מדפים, ניקיון או עבודה בקופה, בנוסף לתשלום דמי חברות.
המוסד הוותיק בשכונת פארק סלופ בברוקלין הוקם בשנת 1973 והפך במהלך השנים לאחד המוכרים מסוגו בארה"ב. המקום מזוהה לא רק עם תוצרת אורגנית אלא גם עם מעורבות פוליטית עמוקה של חבריו, והוא נושא עימו היסטוריה ארוכה של חרמות צרכניים על רקע סוגיות של איכות הסביבה וסכסוכים בינלאומיים.
אלא שהמתיחות סביב החרם הישראלי הובילה בשבועות האחרונים לעימותים פיזיים מחוץ לחנות, לאסיפות קהילתיות מתוחות ולחילופי האשמות קשות. בהודעת דואר אלקטרוני שנשלחה לחברים, ציינה הנהלת הקואופרטיב התבטאויות אנטישמיות ואנטי-מוסלמיות שנשמעו באסיפה הכללית בחודש שעבר. בין היתר צוטט חבר ארגון שאמר כי "עליונות יהודית היא בעיה במדינה הזו, ואסור לחזור על טעויות העבר עם הנאצים".
אליס בר, פעילה מרכזית למען החרם וחברה יהודייה בקואופרטיב מאז שנת 1978, אמרה בישיבה כי הקואופרטיב לעולם לא היה רק חנות מכולת. לדבריה, "הצבעת בעד על החרם הזה היא הצבעה נגד רצח עם, הצבעה נגד אפרטהייד והצבעה בעד החזרת הקואופרטיב שלנו לצד הנכון של ההיסטוריה".
מנגד, הרבה רחל טימונר, המכהנת כרבה בכירה בקהילת בית אלוהים בפארק סלופ והובילה את קמפיין ההתנגדות, הודיעה על כוונתה להתפטר מהארגון. היא תיארה את התוצאה כ״לילה עצוב מאוד" עבור יהודים רבים באזור. לדבריה, "זו לא הייתה הצבעה למען שלום או צדק או אנושיות. היא הוסווה ככזאת, אבל ה-BDS היא תנועה לחיסול ישראל, ואני חושבת שהרבה יהודים שהם חברי הקהילה שלי ירגישו שאנטישמיות הדביקה מוסד מקומי ממש חשוב בתקופה שבה יש כל כך הרבה אנטישמיות שצומחת בכל מקום".
ברובע אחר בעיר: חנות בייגל כשרה הושחתה
בינתיים ברובע אחר של העיר, הקהילה היהודית בקווינס מתמודדת כאמור עם אירוע ונדליזם שהמשטרה המקומית חוקרת כפשע שנאה אפשרי. ביום שישי בשעה 1:00 בלילה הגיע רעול פנים שלבוש בבגדים מוסלמיים מסורתיים לחנות הבייגל הכשרה של הישראלית הילה אשכנזי בשכונת ג'מייקה אסטייטס - אחת האמידות והיוקרתיות בניו יורק, ומקום הולדתו של הנשיא דונלד טראמפ. תיעוד ההשחתה - בפתח הכתבה.
מצלמות האבטחה תיעדו את החשוד לבוש בגלימה לבנה (קנדורה/ דישדשה הנפוצה במדינות המפרץ הפרסי), כשהוא משחית את פינת הישיבה החיצונית של מאפיית Bagels & Co במשך כחמש דקות. הוא ניפץ עציצים, הפך שולחנות וכיסאות והשליך מחסום מתכת כבד לעבר חלונות הראווה לפני שנמלט מהמקום ברגל. העסק מציג באופן בולט את דגלי ארה"ב וישראל מעל הכניסה, וחברי קהילה מאמינים כי עובדה זו הובילה לסימונו כמטרה, שכן זהו הסממן הבולט היחיד שמבדיל אותו מעסקים שכנים.
משה ספרן, מורה בתיכון בקווינס ונשיא איגוד המורים היהודים, אמר כי "ההתקפה הממוקדת הזו על עסק יהודי היא חלק מתבנית מטרידה של הטרדה חסרת מעצורים נגד הקהילה היהודית בקווינס, למרות עצרות והצהרות פומביות". הוא קרא להתערבות עירונית דחופה והצהיר: "ראש העיר ממדאני חייב לפרוס מיד משאבים נוספים של משטרת ניו יורק כדי להגן על בתי הכנסת, בתי הספר והעסקים שלנו".
לדבריו, "טקטיקות ההפחדה האלו חייבות להיפסק עכשיו. תושבי ניו יורק היהודים ראויים לביטחון בעיר שלנו". תלמידה יהודייה בת 18, שביקשה להישאר בעילום שם, סיפרה כי לא הופתעה מהתקיפה, אך הודתה שהיא חוששת להסתובב באזור. היא סיפרה כי "זה נראה כמו אדם ממש כועס שזורק שולחנות וצורח". היא הוסיפה שיש כעת הרבה יותר אנטישמיות וטרור נגד יהודים, וסיכמה: "לא, אני לא מרגישה בטוחה כאן ללכת לבד".
על רקע האירועים, מדינת ניו יורק אישרה אמש חוק חדש ההופך הטרדת מתפללים בכניסה וביציאה ממוסדות דת ובתי ספר פרטיים לעבירה פלילית. החוק קובע אזור חיץ נקי מהפגנות של כ-15 מטרים סביב בתי כנסת, כנסיות, מסגדים וישיבות, והמפירים אותו צפויים לעונש של עד 90 ימי מאסר וקנס כספי של עד 500 דולר. החקיקה קודמה ברמת המדינה, ולכן נאכפת ישירות גם בתוך העיר ניו יורק, במטרה לעקוף את ראש העיר זוהראן ממדאני, לאחר שזה הטיל וטו על חוק עירוני דומה. מושלת ניו יורק קאת'י הוקול בירכה על המהלך ומסרה כי "כל תושב ניו יורק צריך להיות מסוגל להיכנס לבית התפילה שלו ולקיים את דתו ללא פחד".
