כאלף אזרחים בדואים הפגינו היום (חמישי) בבאר שבע נגד "מדיניות ההריסה והעקירה" של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אחרי ששתי שכונות מגורים בתל ערד ובא-סר נהרסו בשבועיים האחרונים. המוחים קראו קריאות גנאי לבן גביר, וחסמו למשך כמה דקות את רחוב רגר, הרחוב הראשי בעיר, בתיאום עם המשטרה.
כאלף בדואים התכנסו בבאר שבע
(הרצל יוסף)
ראש העיר רהט: "עלינו להשתתף בבחירות ולהצביע. בנגב יש כוח אלקטורלי משמעותי"
(הרצל יוסף)
בתל ערד נהרסה שכונה בה מתגוררים 40 בתי אב ממשפחת אל-נבארי, ובכפר הבדואי א-סר שבנגב נהרסו 20 בתים של בתי אב ממשפחת אל-אפשק. טלאל אלקרינאוי, ראש העיר רהט המכהן גם כיו"ר פורום ראשי הרשויות הערביות, אמר בהפגנה כי "בן גביר איים שבשנה הבאה עלולים להיהרס עוד 20 אלף בתים. התגובה שלנו ברורה: הכוח נמצא בידי הציבור ובידי הבוחרים. בתקופה הקרונה עומדת בפנינו הכרעה חשובה - האם נצליח להביא לסיום דרכה של הממשלה הזו או לא. ההחלטה נמצאת בידיים שלנו. עלינו להשתתף בבחירות ולהצביע. בנגב יש כוח אלקטורלי משמעותי, ואם נפעל יחד נוכל להשפיע על המציאות ועל עתידנו".
לפי "המועצה לכפרים הלא מוכרים", המדינה הרסה בין השנים 2025-2023 כ-14.2 אלף מבנים ומתקנים בבעלות בדואית, בהם 2,155 בתי מגורים. בין השנים 2026-2023 כ-13 אלף בני אדם איבדו את בתיהם בעקבות המדיניות. מנגד, אומרים במועצה, "בבני ברק ובשטחים בן גביר מגבה בנייה לא חוקית. הוא גם גזען וגם שקרן. הוא הרס בשנה האחרונה כ-700 בתים. בשלוש שנים נהרסו כ-2,500 בתים והוסדרו פחות ממאה משפחות. השאר חיות כמו בעזה, בהריסות. בן גביר יוצר כאוס ושנאה. המשילות היא שקר".
אלקרינאוי הוסיף: "אני פונה לכל הציבור הערבי: כל אחד ואחת מאיתנו חייבים לקחת אחריות. מדובר בבית שלנו, בעתיד שלנו ובזכויות שלנו. על כל אחד לעודד את בני משפחתו, חבריו ושכניו לצאת ולהצביע. עלינו להתאחד. ההתעללות בתושבים אינה מקובלת עלינו, ואנו נמשיך לעמוד יחד, באחדות ובנחישות, למען זכויותינו ועתידנו". גם יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ג'מאל זחאלקה, נאם: "הבתים שנהרסים הם הבתים של כולנו. האדמות שמופקעות הן האדמות של כולנו. והפגיעה בכפרים בנגב היא פגיעה בכל בני עמנו. המאבק שאנו מנהלים הוא מאבק למען הזכויות, הכבוד והעתיד שלנו. אנו שולחים מסר לרשויות: איננו מחפשים עימות. בעבר כבר הוכח שניתן להגיע להסכמות באמצעות הידברות ומשא ומתן. אולם במקום לבחור בדרך זו, המדינה בוחרת פעם אחר פעם בהריסות, בהפקעות ובצעדים חד-צדדיים".
"הנגב לא למכירה"
(צילום: הרצל יוסף)
נתי יפת, המשמש כדובר מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב, תקף את המדיניות והאשים את הממשלה בכישלון ההסדרה. לדבריו, "תושבי הכפרים הלא מוכרים אינם מתנגדים להסדרה, אלא דורשים שהמדינה תאפשר להם לחיות בצורה חוקית ומכובדת במקום שבו הם מתגוררים כבר עשרות שנים. המדינה שמה את התושבים במקומות שלהם, היא נתנה להם לחיות שם 70 שנה אבל לא הכינה עבורם תוכניות בנייה ולא הכירה בכפרים. בשביל לדרוש מאנשים לעמוד בחוק, צריך קודם לתת להם אפשרות לעמוד בחוק. הורסים בתים ל-1,000 משפחות בשנה ומסדירים רק כ-40. זו לא הסדרה, זו עבודה בעיניים".
הוא דחה גם את טענת הממשלה כי תושבי הכפרים הם שמסרבים לפשרות: "משקרים לציבור. הם מציגים תמונה כאילו יש פתרונות מוכנים והתושבים לא רוצים אותם. יש משפחות שקיבלו הבטחות למעבר למגרשים מסודרים, אבל לא קורה שום דבר ובינתיים הורסים להן את הבתים".
הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב מסרה בתגובה: "הנאמר בכתבה בנוגע להסדרת תושבי הפזורה אינו משקף את העבדות, לדוגמא - למשפחות שהתפנו בתל ערד, הוצעו לאורך השנים פתרונות הסדרה רבים, לרבות מגרשים מפותחים ומוכנים לאכלוס, מענקים ותמורות משמעותיות. בנוסף, לחלק מבני המשפחה קיימים כ-25 מגרשי מגורים מוסדרים ביישובי הקבע, חלקם עם בתי מגורים קיימים. הפינוי בוצע מכוח פסק דין שניתן בהסכמה לפני למעלה משנה, ולאחר תקופת היערכות ממושכת. מי שמסרב פעם אחר פעם לכל פתרון שהוצע לו, אינו יכול לטעון כי לא הוצע לו פתרון.
"במקביל, המשפחה פלשה לבית ספר ציבורי ופגעה בלימודיהם של מאות ילדים. רשות הבדואים תמשיך לקדם פתרונות הסדרה, פיתוח ועתיד טוב יותר לתושבי הנגב. ראוי שכאשר מועלות טענות מסוג זה, ייבדקו תחילה העובדות המלאות. הדבר נכון במקרה זה ונכון לגבי כל אירוע אחר בדרום. משרדי הרשות פתוחים לכל גורם, עיתונאי או תושב, המבקש לקבל את מלוא הנתונים ולבחון את המציאות בשטח. הרשות ממשיכה לעמוד לרשות כל מי שמעוניין להסדיר את מגוריו, למצות את זכויותיו ולהבטיח לעצמו ולילדיו עתיד בטוח, מוסדר וטוב יותר. רשות הבדואים תמשיך לקדם פתרונות הסדרה, פיתוח ועתיד טוב יותר לתושבי הנגב".
