"ליוחאי היה ברור שהוא ממשיך להילחם גם כשכבר כמעט ואין לו כדורים. הוא קפץ על רימון שלא התפוצץ – והבין שזה עד המוות": בבוקר 7 באוקטובר 2023 סגר שבת בבסיס נחל עוז סגן יוחאי דוכן, מפקד מחלקה בגדוד 13 של גולני. במשך שעות ארוכות הוא נלחם בעשרות מחבלים, העביר פקודות ועדכונים בקשר, ודאג גם להרים את המורל והרוח של אלו שהיו לצידו – עד שנפל בקרב הגבורה בחמ"ל.
בבוקר מתקפת הפתע, בשעה 9:34, הספיק יוחאי לשוחח עם אחותו. "הוא אמר לה 'אני בסדר, תתפללו, לא רק עליי - על כל עם ישראל'", משחזר אחיו, יהודה דוכן. "באותו בוקר הוא היה בתפקוד מאוד גבוה וניסה למצוא פתרונות לכל בעיה. הוא היה מאוד ממוקד מטרה. את האמירה הזו להתפלל הוא אמר אחרי שהוא ידע שהמ"פ שילה נהרג ואחרי שהוא יודע שהסמג"ד נפצע ואחרי שהוא מבין את כל הכאוס. זה מראה כמה תעצומות נפש היו לו".
התיעוד מ-7 באוקטובר: סגן יוחאי דוכן
(צילום: באדיבות המשפחה)
יהודה מתאר כי אחיו לא נשבר לאורך שעות הקרב הארוכות. "גם אם מישהו נשבר או נסדק מסביבו, יוחאי תפס אותו ואיפס אותו", מספר. "כשפרצה המלחמה יוחאי ישן ולא היה במשימות, הוא קם מרעש פיצוצי הפצמ"רים. הם רצו למיגונית, ויוחאי כבר רץ עם בוקסר ועם וסט עליו ומכשיר קשר. אחת ההחלטות אולי הכי דרמטיות של מפקד זה לקחת וסט ומכשיר קשר כשיש צבע אדום. זה דוגמא למחויבות אובר שלו.
"כתוצאה מזה שהוא הגיע עם הווסט הוא מבין שיש אירוע", מוסיף האח. "הוא מאזין לקשר שיש שם כאוס טוטאלי ומבין. בעקבות זאת הוא מקבל החלטה מאוד דרמטית להוציא חיילים בחוליות של ארבעה כל פעם לעלות על ציוד. זו מקצועיות ותושייה אדירה. כשכולם חזרו הם חילקו גזרות, יצאו להילחם - והתחילו להיתקל מול מחבלים. 15-10 דקות אחרי שההתקפה מתחילה הם כבר בהיתקלויות".
את הקרבות הראשונים שלו ניהל יוחאי דרך אחד הפילבוקסים במוצב. "הוא חוטף אש מאוד כבדה, כולל טילי נ"ט וירי מקלעים", מתאר יהודה. "מאוד קשה להשיב משם אש לעבר המחבלים, ובאיזשהו שלב הם יורדים משם. המחבלים כבר היו ממש על הגדר של המחנה והמחבלים הכניסו את הנשקים שלהם לתוך החורים בבטונדות ונתנו אש כבדה מאוד לתוך המחנה".
6 צפייה בגלריה
סגן יוחאי דוכן ב-7 באוקטובר, עם הווסט. "הוא הבין שיש כאוס טוטאלי"
(צילום: באדיבות המשפחה)
בשלב מסוים, מתאר האח, יוחאי הגיע עם סגן נמרוד אלירז וסמ"ר איתי רון, שנפל לצידו לבסוף בקרב, לכיוון החמ"ל. "במקביל הם יורים שני טילי לאו לעבר ריכוז מחבלים גדול מאוד שנמצא באחת הפינות של המחנה", סיפר. כשהגיעו לחמ"ל החלו השלושה לנהל את הלחימה משם. הם יוצאים לגיחות של התקפה, וגם נפצעים מרסיסים במהלך חילופי האש הכבדים.
"הם מנסים להבין מה קורה כדי ליצור תמונת מצב ולהכווין את הטנקים. במשך כל הלחימה הכוח של יוחאי יוצא מהחמ"ל, מנהל חילופי אש ואז חוזר פנימה", מוסיף יהודה. "בזמן שהוא יוצא החוצה הוא מצליח ליצור תמונת מצב על מיקומים של מחבלים, וככה גם יודעים להכווין את הזיק לירות עליהם. הוא מדבר עם סרן עידן בלוי, קצין הקשר של הגדוד שנפל בקרבות גם כן, שמכווין את הזיק, והוא במקביל מכווין גם טנקים".
ההחלטה להמשיך להילחם, וההבנה: "זה עד המוות"
במהלך הקרבות, מספר האח, "יוחאי קופץ על רימון שהושלך לחמ"ל והגיע מאוד קרוב לכוח". לדבריו, "יוחאי העיף את נמרוד ורכן על הרימון – ופשוט הוא לא התפוצץ. הרבה מהרימונים של חמאס היו נפלים. יוחאי נעמד אחרי זה ואמר שפשוט חוזרים להילחם. אנחנו יודעים גם שיש מחבל שנכנס לחמ"ל ויוחאי, איתי ונמרוד הסתערו עליו עם הידיים וחיסלו אותו".
עוד משתף יהודה כי אחיו דיבר בקשר לאורך כל שעות הלחימה, "ובשום שלב אתה לא שומע פסיק של ייאוש בקול שלו. היה לו ברור שהוא ממשיך להילחם - גם כשכבר כמעט ואין לו כדורים. זה בא לידי ביטוי גם בהחלטה שלו יחד עם נמרוד, איתי ורס"ב איברהים חרובה שהם לא נכנעים, שגדוד 13 ממשיך להילחם. זו החלטה שיש בה המון אומץ וגם השלמה עם הסיטואציה והבנה שאנחנו עד המוות".
יהודה מספר כי בסוף הקרב לא נותרה תחמושת לאחיו, "גם אחרי שהוא לקח מחסניות ספייר מקציני מטה שהיו בחמ"ל ומלוחמים שנפצעו". במשך כל שעות הלחימה, כך מוסיף יהודה, "יוחאי דאג לשמור על מורל ולהרים שם את הרוח. נמרוד סיפר שהיו לו שם רגעי שבירה מאוד קשים, ופשוט יוחאי תפס אותו ואמר לו 'אחי, אני פה איתך. נלחמים'. הוא חשב על האנשים שמסביבו גם בסיטואציות הקשות ביותר שהיו שם בחמ"ל".
"יוחאי היה אדם מאוד ערכי. הוא היה צמוד לערכים שלו - ולא זז מהם מילימטר", מתאר יהודה. "הוא הגיע לצבא בגיל 24, אחרי כמעט שש שנים בישיבה, זאת הייתה מאוד הדמות שלו והאופי שלו הסיפור הזה". יהודה מוסיף כי אחיו היה עקשן מאוד, "אבל במובן החיובי". לדבריו, "כשהוא גדל זה הפך להתמדה, והוא התעקש על דברים שהציב לעצמו. הייתה לו יכולת התמדה מהנדירות שראיתי. הוא הציב מטרה וחתר אליה בכל המובנים".
כמפקד, מתאר האח, יוחאי "ידע טוב מאוד למה הוא נמצא בצה"ל - ומתוך זה הוא היה מקצועי מאוד". לדבריו, "הוא עשה שיפט ובמקום ללמוד גמרא הוא היה לומד את חוברת ההפעלה של הנמ"ר. סיפרו לנו שבאחד המקרים היה תקלה בנמ"ר ונגדי החימוש לא מצאו את הבעיה, והוא בא, מצא את התקלה ותיקן את הנמ"ר".
ידידיה זמורה, חבר של יוחאי, משתף כי השניים הכירו כבר בכיתה ט'. "הוא היה חבר מאוד טוב, אדם מאוד רגיש", מספר. "ליוחאי אף פעם לא היה אכפת להיות מול כולם, לעמוד על שלו ולריב עם כולם גם אם צריך. הייתה לו את הדעה שלו והוא לא היה צריך אחרים, לא היה אכפת לו ללכת נגד הזרם, וזה יוחאי".
הנופלים בקרב על בסיס נחל עוז - ואלו שנחטפו
התצפיתניות: סרן שיר אילת, סמל אביב חג'ג', רב"ט נועם אברמוביץ', סמל שי אשרם, רב"ט הדר מרים כהן, סמ"ר נועה פרייס, סמ"ר שחף ניסני, רב"ט שירת ים עמר, סמ"ר ים גלס, סמל יעל לייבושור, רב"ט מיה ויאלובו פולו, סמל רוני אשל, סמל שירה שוחט, סמ"ר עדי לנדמן וסמל שיראל מור. רב"ט נועה מרציאנו נחטפה ונרצחה בעזה, וגופתה הושבה לישראל במבצע צבאי.
לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני: רב סרן שילה הר אבן, סרן עידן בלוי, סגן יוחאי דוכן, סמ"ר רועי ברקת, סמ"ר ישי פיטוסי, סמ"ר סהר מידאני, סמ"ר ברק בן דוד, סמ"ר יעד בן יעקב, סמ"ר דור ירחי, סמ"ר דור לזימי, סמ"ר אדיר בוגלה, סמ"ר אורי כרמי, סמ"ר דוד רתנר, סמ"ר נאור סיבוני, סמ"ר דביר זכאי, סמ"ר איתי אברהם רון, סמ"ר נהוראי אמיתי, סמ"ר דניאל ראשד וסמל שוהם שלמה נידם.
הבלונאים, לוחמי איסוף קרבי: סמ"ר נטע בר עם, סמל אמיר איל, סמ"ר שמעון אלרואי בן שטרית, סמל שמעון לוגאסי וסמ"ר דניאל שפרבר.
לוחמי השריון מחטיבה 7: סמ"ר יוני גולן, סמל אור אביטל, סמל תומר ליבוביץ, סרן דניאל פרץ וסמ"ר איתי חן.
חיילי אוגדת עזה: סרן עדן נימרי, מפקדת צוות יחידת רוכב שמיים; הסמב"ציות סמל אושר ברזילי וסמ"ר שיראל חיים פור; החובשות סמל שיר ביטון וסמ"ר ירין מארי פלד; הגשש רס"ב איברהים חרובה; סמ"ר סיון אסרף, רכזת אמצעי תקשוב; וסמל בועז מנשה יוגב, טכנאי מערכות הגנה.
לצד הכשלים באותה שבת, בלטה באופן מובהק הלחימה העיקשת והגבורה של חיילים וחיילות רבים - שפעלו מול מאות מחבלים בבסיס שנמצא 850 מטרים בלבד מגבול הרצועה. לעזה נחטפו סמ"ר מתן אנגרסט, והחללים שנפלו בקרבות - סרן דניאל שמעון פרץ וסמ"ר איתי חן. בנוסף, שבע תצפיתניות נחטפו מהבסיס לשטח רצועת עזה בבוקר הטבח: רב"ט נועה מרציאנו נרצחה בשבי וגופתה הושבה לישראל; שורדת השבי אורי מגידיש חולצה במבצע דרמטי; בעסקה הושבו לישראל לירי אלבג, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע, נעמה לוי ואגם ברגר.
