לחרדים הייתה מטרה אחת ברורה בהעברת "חוק ביסמוט" שנקבר אתמול (שלישי) - להסדיר את הפטור משירות צבאי שקיבל במשך עשרות שנים כל צעיר חרדי עת נרשם בלשכת הגיוס כבחור ישיבה ש"תורתו אומנותו". הנוהג הזה היה קיים עד ליוני 2024, אז קבע בג"ץ כי בהיעדר חוק המסדיר את מעמד הפטור - אין הבדל בין צעיר חרדי לכל ישראלי אחר וחובת הגיוס חלה באופן שוויוני.
נתניהו וסמוטריץ': "שמים בצד את חוק הגיוס"
(צילום: איתי בית-און/ לע"מ,)
המשמעות המיידית הייתה כי צה"ל מחויב לשלוח צווי גיוס לכלל החרדים בין גיל 18 ל-26, מבלי יכולת חוקית לקבל פטור, ואף בחורי הישיבות כולם נחשבים כמועמדים לגיוס. בהמשך הגיעו העיצומים הכלכליים - הופסקו התקציבים לכלל המוסדות התורניים שבהם לומדים צעירים בגיל גיוס, שכן על פי קביעת בג"ץ הם אינם יכולים לקבל תמיכה מהמדינה ללימוד בישיבה מכיוון שרישומם כלומדים בה אינו חוקי עוד. בהמשך גם תמיכות כספיות נוספות נשללו מצעירים חייבי גיוס, כשהמכה הקשה ביותר היא סבסוד המעונות שמגיע לאלפי שקלים בחודש למשפחה השולחת את ילדיה הקטנים למעון מפוקח.
מאוחר יותר הגיעו גם הליכי האכיפה הצבאיים הנהוגים כלפי מי שלא מתייצב בלשכת הגיוס. אחרי שלושה צווים שאליהם מיועד לשירות ביטחוני לא התייצב - מגיעות התראות מהצבא המזהירות מפני עיצומים, עיכוב יציאה מהארץ וצו מעצר תלוי ועומד שיכול לצאת לפועל בכל מפגש של הצעיר עם שוטר.
"אצלנו כל בחור הוא עריק", אומר בחור מאחת הישיבה הגדולות בבני ברק. "כל מי שתפגוש אצלנו בישיבה, יש נגדו צו מעצר או צו לקראת מעצר, ובכל מפגש עם שוטר, אפילו אם הוא בעצמו פנה לשוטר להגיש תלונה או לבקש עזרה - הוא יכול מיד להיעצר. לכן אנחנו בעיקר נמצאים בישיבה. אם תהיה פה פעילות של שוטרים בעיר יש מי שייצאו להפגין נגדם, הרוב פשוט יסתגרו בישיבות. על טיסות לחו"ל אין מה לדבר, אף אחד לא יגיע לנתב"ג".
מבצעי האכיפה של הצבא מול עריקים חרדים, נציין, הם למעשה די מוגבלים. בצה"ל נמנעים מפעילות מעצרים בתוך ריכוזים חרדיים, ובכך מי שנעצרו עד כה היו מאזורי פריפריה חברתית. המשטרה הכחולה מסרבת לקחת חלק בפעילות זו באופן אקטיבי. למרות זאת, אומרים החרדים כי העובדה שכל אחד מיועד למעצר מורגשת.
נציגי הציבור החרדי לכנסת שידרו כל העת כי הנושא לקראת פתרון ועד אז יש להתאזר בסבלנות, והישיבות עברו להקים קרנות כספיות גדולות המבוססות על תורמים מהארץ ומהעולם. "אבל שום דבר לא יכול להשתוות לתמיכה של המדינה", מודים ראשי ישיבות בשיחות ביניהם, "אף תורם לא יכול לתת לאורך זמן את הכסף שהמדינה נותנת, ולא את הביטחון שהמדינה נותנת".
החרדים כאמור שידרו לקהל שלהם שהמצב קרוב לפתרון, ואת הרושם הזה הם קיבלו פעם אחר פעם מהקואליציה שהלכה לקראתם צעד אחר צעד, כולל הדחת שר ביטחון (יואב גלנט) ויו"ר ועדת חוץ וביטחון (יולי אדלשטיין) שהחרדים סימנו כמכשול בדרך להעברת החוק. החוק היה צריך להסדיר את הפטור למרבית הצעירים החרדים בגיל גיוס, לבטל לאחור חלק מההליכים שכבר החלו כמו הוצאת צווים וסנקציות שכבר החלו, ולתת ביטחון לבחורים החרדים כדי שיפסיקו לחשוש שבכל רגע הם עומדים למעצר - ובעיקר להחזיר את התקציבים לעולם הישיבות ואת ההטבות הכספיות לאברכים.
אבל גם אחרי שיו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט הוביל את הדיונים, גלנט נפרד מהחיים הפוליטיים ודיוני החוק הסתיימו - החרדים ניצבו בפני מספר מכשולים: היועצת המשפטית לוועדת חוץ וביטחון דרשה יישום מיידי של הסנקציות באם לא תהיה עמידה ביעדי גיוס; שהיעדים יהיו לגיוס לצה"ל ולא לגופי התנדבות נוספים; ושיהיה פיקוח מלא על מי לומד בישיבה. החרדים ביקשו לרכך, בייעוץ המשפטי ביקשו להחמיר ובינתיים גם בתוך הקואליציה היו מתנגדים לחוק שהקשו על יצירת רוב להעברתו - מתוך הליכוד והציונות הדתית.
אגודת ישראל, הפלג החסידי ביהדות התורה בראשות יצחק גולדקונופף, מזמן יצאה מהמשחק ולא רצתה לקדם את החוק, ובכך נותרו דגל התורה וש"ס בהמתנה מתמשכת, כשכל איום על הקואליציה כמו הצבעה בעד פיזורה או הפלת התקציב עברו התקפלות מפוארת בכל פעם שהמצב הביטחוני דרש לכידות ויציבות פוליטית. "יש לנו אחריות", אמר גפני כמה פעמים.
הפעם, החרדים איבדו למעשה את מנוף הלחץ האחרון שנותר להם על הקואליציה, ואם יאושר התקציב בקריאה שנייה ושלישית הם יאבדו יכולת להתנות את המשך קיום הממשלה בחוק הגיוס כפי שעשו מראשית הקדנציה. סביר להניח שהם ידרשו שהחוק יעלה לדיון אחרי המלחמה עם איראן, אך אם בנקודת הזמן הזאת התקציב יאושר - הקואליציה כבר תהיה חסינה.
האתגר הבא של החרדים הוא לצלוח את הבחירות במצב הזה - כשהתקציבים מוקפאים, כל צעיר חרדי עומד בפני צווים שלא חשב שיהיו נגדו, המעצרים נמשכים והחוק הכי חשוב עבורם נגנז. הפלג הירושלמי וחסידות גור, שהובילו את ההתנגדות למהלכי החקיקה, יישבו בצד ויגידו "אמרנו לכם". בכל מקרה בינתיים, למרות הסנקציות, החרדים ימשיכו לא להתגייס שכן אין כאמור אכיפה מצד המשטרה.
התחנה הבאה - בג"ץ
ֿבתוך כך, תוצאות הדיל של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הסיעות החרדיות תמורת הקפאת חוק הפטור הגיוס יגיע שוב להכרעת בג"ץ בעוד עשרה ימים. עוד טרם הדיל, דרש בג"ץ בהרכב מורחב בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג לקבל עד ל-22 במרץ עדכון מה ניתן לעשות בעניין. זאת לאחר שבג"ץ העניק שוב ושוב לממשלה ולכנסת שהות להציג בפניו חוק גיוס שיעמוד בדרישת ערך השוויון בנשיאת הנטל, ועל צרכי הביטחון של המדינה שהשתנו באורח דרמטי מאז 7 באוקטובר 2023. ההערכה כעת היא שהיועמ"שית גל בהרב-מיארה תציג בפני בג"ץ, בהתאם להחלטתו, כיוונים לשלילת הטבות ממשתמטים.
במערכת המשפטית ובקרב העותרים לבג"ץ הודגש ש"התירוץ של הממשלה לכך שהיא לא נלחמת בתופעת ההשתמטות מצה"ל ולא מטילה סנקציות כלכליות על משתמטים היה כי 'אוטוטו צפוי להתקבל חוק גיוס חדש'. אולם אתמול, עם קריסת חוק הגיוס שהיה למעשה חוק השתמטות - התירוץ נגמר".
על רקע זה, ההערכה היא כי בג"ץ יקבע בקרוב לראשונה כי הממשלה ביזתה את פסק הדין בנושא גיוס בני הישיבות, וחשוב מכך ייתן הוראות ברורות למשרדי הממשלה השונים בעניין שלילת הטבות ממשתמטים כמו שלילת הטבת מחיר למשתכן, הנחות בארנונה ועוד.
גורמים משפטיים סבורים שקשה להניח שבג"ץ, המאוחד כולו נגד תופעת ההשתמטות, ישלים עם מחדל הממשלה, שמשמעותו היא לא רק ביזוי פסק הדין - אלא ביזוי צרכי הצבא, ביזוי חיילי המילואים הנושאים על גבם עומס אדיר והעדפת הצרכים הפוליטיים של הממשלה על פני ביטחון המדינה. המלחמה עם איראן המחישה שוב את מה שהמערכת הביטחונית זועקת זה זמן רב – הצבא הסדיר חייב לגדול כדי לעמוד במשימותיו ותופעת ההשתמטות פוגעת בביטחון ובהצלחת הצבא.
בישיבת העדכון אחרונה שהתקיימה בלשכת היועמ"שית בהרב-מיארה קבעו הצבא וגורמי מקצוע במשרדי הממשלה כי ישנם כ-75,000 מיועדים לשירות ביטחון. עוד נקבע שהסנקציות האישיות נגד משתמטים חרדים עובדות. ההערכה היא שאלמלא היה אז "באוויר" חוק הגיוס של ח"כ ביסמוט - המספרים היו גבוהים עוד יותר. הערב אמר דובר צה"ל תת-אלוף אפי דפרין בתשובה לשאלת ynet כי "נדרשים לוחמים וחיילים. אני מקווה שהנושא הזה ייפתר".
בדיון המעקב עלה שבעוד הצבא מתחייב להגיע בתוך חצי שעה לכל מקום שבו המשטרה תעכב משתמט, המשטרה לא משתפת פעולה. משמעות הדברים, כפי שחידדו גורמי הצבא, היא פגיעה ממשית באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס, אי-מיצוי פוטנציאל הגיוס ותוצאה של אכיפה בררנית.
הדיון נערך בלשכת היועצת המשפטית לממשלה כישיבת מעקב על יישום פסיקת בג"ץ גיוס בני הישיבות. בפסק הדין ניתן צו מוחלט ולפיו על משיבי המדינה לנקוט בצעדי אכיפה, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי-כלכלי, כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו בהתאם. נקבע כי על הממשלה לגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית, שוויונית ומידתית במישור האזרחי-כלכלי בתוך 45 ימים.
הדיון בלשכת היועצת המשפטית נערך בהשתתפות נציגי הצבא, המשטרה ומשרדי הביטחון והפנים והאוצר. משתתפים בדיון אמרו שחוק הגיוס של ביסמוט, אם יחוקק, מהווה תמריץ שלילי לגיוס כבר עכשיו. "ברור שהכוונה בחוק ביסמוט היא להעניק חנינה למשתמטים", אמרו.
