פחות מחצי שנה לפני הבחירות, ועדת החוקה של הכנסת תדון מחר (ראשון) בחקיקה שנועדה להתמודד עם הרעות החולות בעידן הבינה המלאכותית. הצעת החוק של יו"ר הוועדה שמחה רוטמן נועדה לקבוע הוראות מיוחדות לקיום הבחירות לכנסת ה-26, שיתמודדו בין היתר גם עם האמצעים הדיגיטליים שעלולים לאיים על טוהר הבחירות.
ועדת החוקה של הכנסת
(צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
תארו לעצמכם שערב הבחירות יופץ סרטון עשוי במקצוענות מוקפדת, עד כדי כך שלא ניתן יהיה להבחין שנוצר באמצעות הבינה המלאכותית. בסרטון יופיע אחד מראשי המחנות הפוליטיים בישראל והוא יקרא למצביעיו להעביר את הקולות שיועדו לו ולמפלגתו למועמד מטעם מפלגה אחרת, דומה יחסית בהשקפותיה - אך מתחרה. צעד זה עשוי להיראות הגיוני ערב הבחירות, לעיתים אף מתבקש. אלא שלמרות שמהר מאוד יתברר לכל שמדובר בזיוף, רבים כבר ייפלו בפח ויצביעו למועמד שלא תכננו להצביע לו מלכתחילה.
הצעת החוק שתעלה מחר בוועדה תעסוק בכלל ההוראות המיוחדות לבחירות הקרבות, תוך התייחסות למצב הביטחוני, לאופן ההצבעה של מי שעדיין מפונים מבתיהם וגם לסוגיה המתרחבת הנוגעת לתעמולת בחירות שנוצרה או נערכה באופן מהותי באמצעים הדיגיטליים ואף בסיוע הבינה המלאכותית. הוועדה תתייחס גם לתובנות של ועדת הבחירות המרכזית, שגובשו לאחר הבחירות לכנסת ה-25 טרום המלחמה.
לפי ההצעה, "אמצעי דיגיטלי" יוגדר כ"תוכנה, לרבות בינה מלאכותית, המסוגלת לייצר מידע או תוכן, לעורכו או לשנותו". עוד מוצע כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, באישור חברי הוועדה המכהנים, יוכל לקבוע כללים לגבי חובת הגילוי לשימוש בתוכנות. לשם כך תוטל גם חובת "סימון התעמולה", הכוללת כאמור תכנים שנוצרו או נערכו באמצעי דיגיטלי.
רוטמן אף נועד עם אבשלום קור לקראת הסוגיה שתעלה בוועדה, ובשיחתם הוחלט להטביע את הצירוף "נחזות עמוקה" כמטבע לשון חדש בשפה העברית, שיחליף את צמד המילים הקיים בלועזית - "דיפ-פייק". לדברי רוטמן, "מדינת ישראל נמצאת בחזית הטכנולוגיה בכל התחומים, וגם בתחום הבינה המלאכותית. לכן מתאים שנסדיר את הנושא, גם כדי לשמור ביסודיות על טוהר הבחירות. כבר היום נעשה שימוש בבינה המלאכותית לצורך תעמולה, בלא חובת סימון. אם לא נערך נמצא עצמנו מתמודדים עם זיופים והטעיות".
התמונה הערוכה
התמונה המקורית, בלי בנט ולפיד
תמונה ימין - מתוך חשבון הליכוד ב-X | תמונה שמאל - חברי הסיעות הערביות
לצורך הדיון, הצעת החוק של רוטמן כבר הגדירה את המושגים הרלוונטיים. באשר ל"תעמולת בחירות" נכתב כי "אדם המפרסם תעמולה בחירות שמוצגים בה באופן חזותי או קולי דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר אשר עשויים להיחזות או ככאלה שיתועדו במקור, אולם נוצרו באמצעי דיגטלי או נערכו באמצעי דיגיטלי באופן ששינה אותם שינוי מהותי, יצרף לה גילוי המציין באופן ברור ובולט כי התוכן נוצר או נערך באמצעים דיגיטליים".
עוד נכתב כי באשר ל"נחזות עמוקה" (כאמור, "דיפ-פייק"), "אדם המפרסם תעמולת בחירות המהווה נחזות עמוקה יצרף לה גילוי המציין באופן ברור ובולט כי התוכן שבה כולל נחזות עמוקה". באשר ל"בינה מלאכותית" נכתב כי מדובר ב"מערכת המבוססת מחשב, הפועלת ברמות משתנות של עצמאות והסתגלות, אשר מפיקה מהקלט המוזן לה תוצאות, לרבות תחזיות, המלצות והחלטות, וכן תוכן חזותי קולי, חוזי-שמע או אחר".
זאת בעוד תעמולת הבחירות כבר החלה לקראת הבחירות הקרובות - וגם השימוש בבינה המלאכותית לצורך זיוף תמונות. כך למשל מפלגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הליכוד, פרסמה בחודש פברואר האחרון תמונה שנערכה ב-AI, שבה נראים המועמדים יאיר לפיד ונפתלי בנט לצד בכירי המפלגות הערביות. התמונה המזויפת פורסמה עם הכיתוב "קואליציית המשרתים", ו-ועדת הבחירות המרכזית קנסה את הליכוד על השימוש בה. גם כחודשיים לאחר מכן פרסמה המפלגה תמונת AI של המתחרים, אולם הפעם היה ברור שנערכה באמצעות הבינה המלאכותית והמפלגה לא נקנסה.
