ההתעסקות סביב התמונות האחרונות של ראש הממשלה ורעייתו, שלכאורה עברו עריכה או מניפולציה דיגיטלית, היא התעסקות, בנסיבות הקיימות, שולית, לא חשובה, לא עקרונית, התעסקות חסרת פרופורציות. אם רעיית ראש הממשלה רוצה שיערכו פוטושופ (ככל שנעשה) זה ממש לא מצדיק את ההתעסקות בעניין ואת הררי המילים שנכתבו.
ישנם הרבה דברים יותר חשובים שעולים מהנושא הכללי של פרסום תמונות לא אמיתיות (ככל שפורסמו). התמונות הללו אינן הסיפור. הן רק המחשה קטנה לבעיה גדולה יותר. ההתעסקות באותן תמונות מעלה על הפרק נושא חשוב מאין כמוהו, נושא שרלבנטי בעיקר לקראת תקופת הבחירות הסוערת שאנו לפתחה – היכולת לזייף תמונות, סרטונים והקלטות באמצעות בינה מלאכותית, ולהשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, לגרוף קולות ואף להכריע את הבחירות.
( צילום: מעיין טואף/ לע״מ, התמונה עברה עיבוד גרפי מטעם שרה נתניהו)
כולם מודעים לעובדה שהבחירות הקרובות בישראל צפויות להתנהל לא רק בזירה הפוליטית המוכרת לנו, אלא גם בזירה חדשה ומסוכנת בהרבה – זירת הבינה המלאכותית. אם בעבר נדרשו זמן, כסף ואמצעים מקצועיים כדי ליצור תעמולה מטעה, הרי שכיום כמעט כל אדם יכול לייצר, בתוך דקות תמונה, סרטון או הקלטה שנראים אמיתיים לחלוטין. וכאן מתחילה הבעיה.
הסכנה הגדולה ביותר אינה עצם קיומה של הטכנולוגיה, אלא האפשרות להשתמש בה כדי לשנות את המציאות בעיני הבוחר. תמונה של פוליטיקאי במקום שלא היה בו, סרטון שבו הוא אומר דברים שמעולם לא אמר, או צילום שעבר מניפולציה דיגיטלית – יכולים להתפשט ברשת בתוך שעות ולהשפיע על דעת הקהל הרבה לפני שהאמת תספיק להדביק אותם.
הדבר חמור במיוחד במערכת בחירות. דמוקרטיה נשענת על הנחת יסוד פשוטה: האזרח מקבל מידע, בוחן אותו ומקבל החלטה. כאשר אי אפשר לדעת אם המידע שמגיע אליו אמיתי או מיוצר באופן מלאכותי, נפגע לא רק מועמד כזה או אחר – נפגע עצם התהליך הדמוקרטי. הסכנה לשיבוש ההליך התקין היא ברורה ומוחשית.
לכן יש הצדקה לחקיקה שמבקשת להגביל שימושים מסוימים ב-AI בתקופת בחירות. אבל גם כאן צריך להיזהר. אסור שהמאבק בפייק ניוז יהפוך לכלי שמאפשר לשלטון או לגורם פוליטי לקבוע מה מותר לאזרחים לראות ומה אסור להם לומר. חקיקה כזו חייבת להיות ברורה, שוויונית ושקופה, ולהחיל את אותם כללים על כולם – קואליציה ואופוזיציה, מועמד חזק ומועמד חלש.
בסופו של דבר, הטכנולוגיה לא צריכה להיות האויב. AI יכול לשפר את חיינו, לסייע ביצירת תוכן ולהרחיב את חופש הביטוי. אבל במערכת בחירות, שבה לכל תמונה ולכל סרטון עשויה להיות השפעה על מיליוני אזרחים, חייבים להציב גבולות. המאבק האמיתי אינו נגד הבינה המלאכותית. הוא נגד השימוש בה כדי לגרום לנו להאמין בדבר שאינו אמת. המטרה שכל אדם שנכנס מאחורי הפרגוד יעשה את זה לאחר שראה תמונות אמיתיות, נחשף לעובדות אמיתיות, צפה בסרטונים אמיתיים ורק לאחר שעיכל את כל המידע הוא יחליט על מועמד הכי מתאים.
בוקי כצמןהדבר האחרון שכולנו רוצים הוא שבחירות כל כך גורליות יוכרעו על ידי בוחרים שהתבססו על עובדות לא נכונות, על תמונות מזויפות וכו'. אסור להגיע למצב בו לא נוכל, גם לא בתקופת בחירות, להסכים על עובדות. כולנו רוצים לדעת שתמונה שאנו רואים היא תמונה אמיתית. אם גם בזה אין ביטחון – קיימת בעיה גדולה ביותר.
עו"ד ברוך (בוקי) כצמן עוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית במשרד עוה״ד AYR - עמר, רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳
