גם מבעד לתרופות ולמצבו הנפשי המעורער, א׳ זוכר היטב את הכאב הנורא מהשוק החשמלי שקיבל מאקדח הטייזר של השוטרים שעצרו אותו בביתו לפני כחמישה חודשים. "הייתי במצב לא יציב נפשית", משחזר א׳, בשיחה טלפונית שמתנהלת עמו מהמחלקה הפסיכיאטרית שבה הוא מאושפז בכפייה. "בכלל ישנתי באותו הזמן, לא הבנתי למה השוטר שם, לא הבנתי כלום".
הטייזר ירה בו פעמיים, בעת שניסה להיאבק בשוטרים שהעירו אותו מהשינה וביקשו לעצור אותו - זאת לאחר שמצבו הנפשי העדרדר ואמו התלוננה כי היא חשה מאוימת ממנו. "אפשר היה להעיר אותי, לומר לי ׳בוא לבית חולים, אתה חולה'. אבל במקום זה פוצצו אותו במכות", אומר א'. "הפעילו נגדי אלימות בלי שום סיבה".
תיעוד המעצר של א'
(תיעוד: מצלמת גוף)
בסרטון ווידאו בן 11:51 דקות שמתעד את האירוע ממצלמת הגוף של אחת השוטרות ומובא כאן בגרסה מקוצרת, נראה א' המבולבל קם מהשינה ומתנגד לניסיון לאזוק אותו. השוטרים ידעו מראש שמדובר במתמודד נפש: בתחילת התיעוד נראית אימו של א׳ מסבירה להם שמדובר במתמודד נפש זה שנים רבות, שהפסיק ליטול את התרופות שלו באחרונה ומצבו הידרדר. בעיצומו של התקף פסיכוטי, הוא איים על אמו, שעמה הוא מתגורר. בצר לה, פנתה האם למשטרה - שהגיעה לעצור את א׳. מה שהתחיל כשיח בין הצדדים המשיך בוויכוח שנגמר במאבק אלים שבמהלכו א' רותק לרצפה בכוח, קילל ונורה בטייזר, עד שנאזק כדי שיוכל להתפנות מהדירה.
״הרעיון הוא למקם את השירות לפני שהוא הופך לחירומי, לפני שהאדם מגיע עם סכין - אלא שלב אחד קודם, כשההורה יודע שעוד רגע זה מתפוצץ"
״השוטרים ידעו מראש שהם עומדים לעצור מתמודד נפש שנמצא במצב פסיכוטי ולא נוטל את התרופות שלו כנדרש״, אומרת עו״ד דליה אסמאעיל מהסנגוריה הציבורית, שמייצגת את א׳ בוועדות הפסיכיאטריות הדנות בהמשך אשפוזו הכפוי. ״שוטרים צריכים שיהיו להם כלים להתמודד עם מתמודדי נפש, אי אפשר לבוא אליהם כחשודים רגילים. הם אמנם ניסו לדבר איתו בהתחלה, אבל ברגע שהחל שימוש בכוח - הוא עובר מהר מאוד מסביר לבלתי סביר״.
א׳ נמצא כעת במחלקה הסגורה, בצו אשפוז כפוי, עד שמצבו יתאזן. במקביל, עורכי דינו מטעם הסנגוריה הציבורית החליטו להגיש תלונה למח״ש נגד השוטרים. התלונה נסגרה כעבור כמה ימים, וכעת מתכוונים בסנגוריה לערער על הההחלטה. המטרה, אומרת אסמאעיל, היא לא רק צדק עבור א׳, אלא עניין עקרוני יותר: ״אם אירועים כאלה, של אלימות קשה, ימשיכו להתרחש - זה ירתיע הורים אחרים של מתמודדי נפש מלפנות לעזרה, מתוך פחד שהאירוע ייגמר באלימות קשה. אמא של א' רק רצתה שיימצא לו פתרון. היא לא ציפתה שהאירוע ייגמר עם דם וחבלות. האירוע הזה התרחש מול עיניה, ורגשות האשמה עוד מלווים אותה עד היום״.
לא אירוע למשטרה
המשטרה, מצידה, מדגישה כי א' התנגד למעצר. זו טענה נכונה. השאלה היא, אם גורמים בעלי הכשרה מתאימה היו מגיעים לדירה, האם המקרה יכול היה להסתיים אחרת - והמקרה של א׳ רחוק מלהיות בודד. מפגשים בין כוחות האכיפה בישראל לבין אנשים עם מוגבלות - ובפרט מוגבלויות שקופות כמו של אנשים על הרצף האוטיסטי ומתמודדי הנפש - מסתיימים לא פעם באלימות שמופעלת כלפיהם. הטרגדיה במקרים הללו היא שלעתים קרובות דווקא האנשים הקרובים ביותר למתמודד הנפש, כמו הוריו, הם שמזעיקים את המשטרה - לאחר שנותרו חסרי אונים מול התנהגותו התוקפנית ואף המסכנת שמקורה במחלתו.
לעתים זה נגמר במעצר אלים וכואב, כמו במקרה של א׳. לפעמים זה מוביל לטרגדיה של ממש: מהשנים האחרונות זכור מותו הטראגי של יהודה ביאדגה, מתמודד נפש שב-2019 נורה למוות בידי שוטר לאחר שיצא מבתו עם סכין בידו. מי שהזעיק את המשטרה היו הוריו של ביאדגה - שהתריעו כי בנם סובל מפוסט-טראומה.
ב-2020 נורה למוות שיראל חבורה, שהשתחרר מאשפוז פסיכיטארי כמה חודשים קודם לכן. אמו של חבורה היא שהזעיקה את השוטרים, ודיווחה כי בנה נושא סכין ורוצה לשחוט את חיות המחמד שבבית. חבורה התנפל על השוטר עם הסכין - וזה הדף אותו וירה בו למוות. חודש לאחר מכן נהרג גם איאד אל חלק - תושב מזרח ירושלים, על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך, שנורה בידי שוטרי מג״ב שחשדו כי הוא מחבל.
״צוות משבר היה עושה את זה אחרת לגמרי. פשר ממש לראות את חוסר היכולת של השוטר לעצור את ההסלמה - בגלל חוסר בידע ובכלים"
שורת המקרים הללו היו הזרז להקמת ועדה בין-מגזרית, עם נציגי ממשלה ועמותות, שדנה בשאלה כיצד ניתן למנוע את המקרה הבא. היא קבעה כי בין השאר, "היעדר ידע של כוחות האכיפה, חוסר יכולת לזהות את צרכיו המיוחדים של האדם והיעדר כלים כיצד לנהוג בסיטואציה הזו הביאו לתוצאות קשות שחלקן אף טרגיות", נכתב בדו״ח הוועדה, שפורסם ב-2021.
אך השנים חלפו, והמקרים ממשיכים להיערם: רק בשבוע שעבר שוחח ynet עם ש׳, מתמודד נפש שסיפר על אלימות קשה שספג משוטר. ש׳ לא עבר שום עבירה: רק התקשר למוקד סיוע נפשי לאחר שחש שמצבו מידרדר. המשטרה הוקפצה למקום יחד עם שירותי ההצלה, מחשש לאובדנות. ״באותו רגע כל מה שרציתי זה למות״, סיפר ש׳, ״סירבתי להתפנות, ואז השוטר קפץ עליי מאחור והפיל אותי לקרקע עם הברך לגרון״. לאחר שמצבו התייצב ש׳ החליט להגיש תלונה למח״ש - שסגרה את התלונה עוד באותו היום.
״פעמים רבות, המחלה של מתמודדי הנפש מתבטאת בהתנהגות שיכולה לעלות כדי עבירה פלילית״, מסביר עו”ד נתנאל לגאמי, המשנה לסניגורית הציבורית הארצית, ״בגלל אוזלת ידה של מערכת הבריאות, והמחסור בפסיכיאטרים - פעמים רבות מי שמגיע לאירוע כזה היא המשטרה, למרות שברור שהמשטרה לא יכולה להציע פתרון, פשוט לא יכולה. המשטרה מגיעה לאירוע שצריך היה להיות, במהותו, של גורמי רווחה וטיפול״.
הבעיה אינה רק האלימות שמופעלת פעמים רבות במעצרים הללו, אלא גם מה שקורה לאחר מכן. ״מרגע שהאדם נעצר, אי אפשר לעצור את הרכבת״, אומר לגאמי, ״זה מגיע לרישום משטרתי, פתיחת תיק ולפעמים גם כתב אישום. כל זה כאשר ברור שהאדם לא כשיר ולא אחראי למעשיו. מרגע שנכנסת להליך הפלילי - טוב לא יצא מזה״.
מד"א נפשי
כל זה יכול היה להימנע: כבר שנים - מאז שורת מקרי הירי המשטרתי במתמודדי הנפש בשנים 2020-2019 - שארגונים לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות מנסים לקדם הקמה של ״צוותי משבר״: צוותים מיוחדים שיטפלו בפניות של בני משפחה או שכנים בעקבות התנהגות מדאיגה של מתמודדי נפש, בניסיון למנוע התערבות מיותרת של שוטרים שלא קיבלו הכשרה לנושא. ֿ
עו״ד נעמה לרנר, פעילה ותיקה לזכויות אנשים עם מוגבלות שמייצגת גם היא מטעם הסנגוריה הציבורית, משוכנעת שצוות כזה היה יכול למנוע את המעצר האלים והכואב של א׳. ״צוות משבר היה עושה את זה אחרת לגמרי״, היא אומרת, ״אפשר ממש לראות את חוסר היכולת של השוטר לעצור את ההסלמה - בגלל חוסר בידע ובכלים. כל אדם, גם ללא מוגבלות, לא היה מגיב טוב לשוטר שעומד מעליו כשהוא קם מהשינה. צוות משבר שכולל פסיכולוג או עובד סוציאלי היה עושה את הכל בצורה יותר מדורגת. יושב על כיסא בצד, מחכה שהאדם יקום, מחזיר לו שליטה לחיים שלו ומנסה לגייס אותו לשיתוף פעולה. זו הסתכלות אחרת לגמרי. להכניס לסיטואציה כזאת שוטר במדים זה להרים להנחתה״.
הצעת חוק להקמת צוותי משבר כאלה, שקידמה ח״כ מיכל וולדיגר, אפילו עברה בקריאה ראשונה בכנסת לפני כשנתיים - אך לא התקדמה מאז על רקע התנגדות משרד הבריאות לשיטת הפעילות של הצוותים, בנימוק כי הוא מסורבל וקשה ליישום. כתחליף לכך, הציע משרד הבריאות מנגנון אחר, שיפעל באמצעות מד״א, בשם "מד״א נפשי". מטרתו היא שפניות הנוגעות למצבי חירום של מתמודדי נפש יגיעו למוקדני מד״א שהוכשרו לכך. במקרה הצורך, תוקפץ לזירה ניידת מיוחדת, שבה צוותים מתחום בריאות הנפש. במסגרת הפיילוט נערכו הכשרות למוקדנים, והוקצה תקן לגורם עם ידע בתחומי הנפש שנותן מענה במוקד במקרה הצורך. בנוסף לכך, ישנו פסיכיאטר כונן שיכול לתת מענים במקרים מורכבים יותר. המטרה, אומרים במשרד הבריאות, היא למנוע הסלמה במצב - כפי שקורה לא פעם כאשר שוטר מגיע לזירה לבדו, ללא גורם טיפולי.
המודל פועל כרגע במתכונת של פיילוט במחוז תל אביב. בחמישה חודשי הפעילות שלו עד כה התקבלו במוקד מד״א יותר מ-1,500 פניות בנושאי נפש, ומודל ההתערבות הנפשי הופעל כמה מאות פעמים. תוצאות הפיילוט עדיין לא פורסמו, אך במשרד הבריאות מביעים שביעות רצון מהתגובות המתקבלות אליו בשטח. מסיבות תקציביות וביורוקרטיות הפיילוט, שהחל לפעול לפני כמה חודשים, כמעט הגיע לסיומו המוקדם בסוף 2025, אך לבסוף הושג תקציב להארכתו עד סוף 2026. במהלך השנה הזאת, אומרים במשרד הבריאות, יגובשו המסקנות ואז יוחלט האם להרחיבו למחוזות נוספים.
וולדגיר, שעדיין מקווה להעביר את הצעת החוק המקורית, סבורה הפתרון שגובש במשרד הבריאות הוא התקדמות בהשוואה למצב הקודם - אך רחוק מלהיות מושלם. ראשית, משום שמדובר בפיילוט הפועל רק באזור המרכז. שנית, משום שהוא מיועד לטפל במצבי חירום - בעוד שצוותי המשבר במתכונתם האידיאלית אמורים להגיע רגע לפני שהמצב מחמיר ומגיע לכדי סכנה.
לדברי וולדיגר, ״הרעיון הוא למקם את השירות לפני שהוא הופך לחירומי, לפני שהאדם מגיע עם סכין - אלא שלב אחד קודם, כשההורה יודע שעוד רגע זה מתפוצץ. שם, צומת אחד לפני הפיצוץ, אפשר למנוע מהאירוע להסלים ולהפוך לעבריינות". המצב הנוכחי, אומרת וולדיגר, "מסליל את המתמודדים לעבריינות - בעוד שזה בכלל לא אירוע פלילי, אלא טיפולי״.
וולדיגר אומרת שגם במתכונותו הנוכחית של הפיילוט, עוד דרושה עבודה רבה כדי לשפר את השירות. ״יש כשל במעבר בין מד״א לבין המשך הטיפול בקופות החולים״, היא מסבירה. "משרד הבריאות מנסה לשפר את התקשורת בין הגורמים, וזה מוערך, אבל דרושה עוד עבודה".
תגובות
ממשטרת ישראל נמסר על המקרה של א': "מדובר באירוע חמור של איומים ברצח על-ידי הנאשם כלפי אימו. כאשר השוטרים שהגיעו לטפל באירוע, נתקלו בהתנגדות אלימה ונאלצו להשתמש באמצעי ריסון ובכך מנעו פגיעה בבני משפחה. בשל צנעת הפרט לא נרחיב בנושא אולם נציין כי בית המשפט גזר את דינו של הנאשם".
על הטיפול במתמודדי נפש: "משטרת ישראל רואה חשיבות רבה בטיפול מותאם ורגיש באנשים בעלי מוגבלות, ומכשירה את שוטרי הסיור בכלים מקצועיים וייעודיים להתמודדות עם אירועים מורכבים, לרבות שיתוף גורמי רווחה ובריאות. במסגרת זו פועלת במשטרה פריסה ארצית של רפרנטים שעברו הכשרה מתקדמת בתחום".
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בקידום מענים מקצועיים ורגישים למצבי חירום בתחום בריאות הנפש, במטרה לצמצם התערבויות ולחזק את הטיפול בקהילה. כחלק מכך, הפסיכיאטרים המחוזיים ברחבי הארץ נמצאים בקשר ישיר באופן שוטף עם המשטרה, במטרה לחדד את דרכי הפעולה וממשקי העבודה בין הגורמים ולצמצם את החיכוך עם מתמודדי הנפש, וזאת לצד הכשרות בתחום בריאות הנפש שניתנות לשוטרים.
"לצד זאת, ובמטרה לשפר את הממשק בין גורמי האכיפה, הביטחון והטיפול לבין מתמודדי הנפש, החל לפעול פיילוט מד"א נפשי באוגוסט האחרון במחוז ת"א שבוחן מתן מענה לפניות שבעבר לא זכו למענה ייעודי, מעבר ככל הניתן למענה בהסכמה, שיפור התיאום בין מד״א, המשטרה, הפסיכיאטר המחוזי וגורמי הטיפול, והפחתת מעורבות המשטרה במקרים שבהם נדרשת התערבות קלינית. ממסקנות הביניים עולה כי יש עליה במתן מענה מקצועי ותואם בזמן אמת, שיפור משמעותי בתיאום בין המערכת הטיפולית למשטרה, וטיוב התערבויות כפויות, כאשר כלל המקרים שטופלו במסגרת הפיילוט נכון לכרגע, הופנו להמשך טיפול בקופות החולים.
"הפיילוט במחוז ת"א יוארך עד לסוף שנת 2026, כאשר כבר במהלכו ייבחנו כלל הנתונים, ובסיומו יגובשו המסקנות הנדרשות ויוחלט, בהתאם לתוצאות ולמשאבים הנדרשים, אם להרחיבו למחוזות נוספים. באשר למעצרים מדובר בסמכות המשטרה, אולם כאמור, הפיילוט מנסה לסייע בהפחתת התערבות משטרתית אקטיבית באירועים אלו, וזאת מבלי להתערב בהחלטות גורמי האכיפה".
