"יש לנו עניין רב לייצר ציר משלנו, של המדינות שמתנגדות לשני הצירים של האיסלאם הקיצוני", הצהיר הערב (שלישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו, פחות מיממה לפני הביקור ההיסטורי של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. הוא ינחת מחר בשעה 12:45 לביקור ממלכתי בן יומיים בישראל, שבו יוכרז על שדרוג היחסים האסטרטגיים לרמה הגבוהה ביותר.
"יש לנו עניין רב לייצר ציר משלנו". נתניהו
(צילום: עומר מירון/ לע״מ)
לביקור של מודי בישראל יש גם שורה של היבטים אזוריים מעניינים מאוד, בהם המתיחות הרבה בין הודו לטורקיה - שמסייעת לפקיסטן ולבנגלדש בנשק. הסיוע מטריד מאוד את ההודים, ואחד המענים שלהם לכך זה למעשה הידוק היחסים עם ישראל ויצירת ברית של מדינות מתונות שתחבר את הודו, דרך איחוד האמירויות, ישראל וממנה לאירופה באמצעות מסדרון IMEC. המטרה היא לחזק את הציר המתון – מול ציר האחים המוסלמים בהובלת טורקיה, ויש חשש שסעודיה תתקרב אליו.
בנתב"ג יתקבל מודי בקבלת פנים קצרה על ידי רה"מ נתניהו ורעייתו שרה. לאחר מכן הוא ייפגש עם נתניהו בנתב"ג, ואז ימשיך לפגישה עם הקהילה ההודית בירושלים. בשעה 16:30 יגיע מודי לכנסת ויישא נאום. בשעה 18:00 הוא ישתתף בתערוכה טכנולוגית בהשתתפות 12 חברות ישראלית ובסיום היום ייפגש עם נתניהו לארוחת ערב חגיגית.
4 צפייה בגלריה
המטרה: לחזק את הציר המתון מול ציר האחים המוסלמים. נתניהו ומודי בהודו, ארכיון
(צילום: אבי אוחיון לע"מ)
ביום חמישי יגיע ראש ממשלת הודו ליד ושם, ולאחר מכן ייפגש עם נשיא המדינה יצחק הרצוג. בהמשך הוא יקיים פגישה מורחבת עם רה"מ וחתימה על הסכמים ויערוך הצהרות לתקשורת. בשעה 14:00 הוא ימריא חזרה להודו.
בתוך כך, היום התקיימה בניו דלהי הפגישה העשירית של קבוצת העבודה המשותפת להודו–ישראל למאבק בטרור (JWG). בראש המשלחת הישראלית עמד נדב אשכר, ראש חטיבת עניינים אסטרטגיים במשרד החוץ של ישראל. בהצהרה משותפת שפורסמה בתום הדיונים, הדגישו הצדדים את חשיבות שיתוף הפעולה הבילטרלי במאבק בטרור, כחלק מהרוח וההיקף של השותפות האסטרטגית בין המדינות. שני הצדדים גינו באופן חד-משמעי את הטרור על כל צורותיו וביטוייו, לרבות טרור חוצה גבולות, וחזרו על עקרון אפס סובלנות כלפי טרור.
ד"ר לורן דגן עמוס, מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו מאוניברסיטת בר אילן, ציינה כי עצם העובדה שמודי מגיע לכאן בתקופה רגישה מאוד מבחינה ביטחונית, ערב מלחמה אפשרית עם איראן - מסמל את השותפות והקשרים בין המדינות. כמו כן, היא ציינה כי הדבר מעיד גם על הרצון של הודו להיות נוכחת באזור ולקדם את IMEC, המסדרון הכלכלי שאמור לעבור מהודו, דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן, ישראל והיעד הסופי אירופה.
"הגעתו של מודי נועדה להסיר את המכשולים שיצר החזון שלו 'מייק אין אינדיה' שמחייב ייצור מקומי של מוצרים בהודו", אמרה. "אנחנו רואים שהשוק הישראלי וההודי מתקשה להרים דברים כי כל הייצור חייב להיות בהודו. זה מקשה גם על התעשיות הביטחוניות ועל הישראלים לשתף פעולה להעביר ידע ומפעלים. יש פה משמעויות גדולות שבעבר לא היינו מוכנים אליהן, והיום יש התכנסות כן לעשות את זה כי בישראל מבינים את החשיבות של הודו. הכלכלה הרביעית בגודלה, היחסים עם ארה"ב, יש כאלה שתופסים אותה כמנהיגת האינדו פסיפיק".
ד"ר דגן עמוס הוסיפה כי "כל הרעיון של שאר ההסכמים זה להעמיק יחסים ב-AI, סייבר קוונטום. יש יחסים טובים עם הודו אך אנו לא ממשים את הפוטנציאל, כל פעם זה מרגיש רחוק מדי, המדיניות של מודי זה ריבוי קשרים ויש יחסים עם איראן ורוסיה".
בין הודו לטורקיה יש מתיחות רבה, שאף החריפה אחרי שטורקיה וסין עזרו לפקיסטן. "מאותו רגע הודו מחריפה צעדים נגד טורקיה. ממש עויינים", אמרה. "הודו לא יוצאת למלחמות מיוזמתה ולא נכנסת לבריתות אבל כן רואה בטורקיה מכשול במערב אסיה. היא מבינה שצריך לתת לזה קונטרה. אנחנו היינו עוד לפני טורקיה, אבל אם יש אפשרות לעצבן את הטורקים אז למה לא. אבל סדר העדיפויות של הודו זה איחוד האמירויות, IMEC, ישראל".
4 צפייה בגלריה
"מסר גם למצרים - שלא יצטרפו לציר הטורקי". א-סיסי
(צילום: Chip Somodevilla/Getty Images)
באשר לדעת הקהל בהודו, ציינה ד"ר דגן עמוס כי "ככל שדעת הקהל יותר לאומנית - ישראל נתפסת כנכס וכמשהו חשוב וכאלה שתמיד עזרו להודו. יש זיכרון ארגוני ממה שעשינו בשנות ה-70. תראה מה קרה בחצי השנה האחרונה, המון ביקורים ומפגשים רמי דרג. זה לא קורה סתם, הודו מחפשת את הטייטלים האלה של יחסים אסטרטגיים מיוחדים עם ישראל. הם שמים אותנו באותה שורה עם צרפת, גרמניה וארה"ב".
ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא "מיינד ישראל", לשעבר בכיר במל"ל הוסיף כי "כאשר אנחנו היינו במלחמה, הודו הייתה שם בשבילנו. בשנה האחרונה שהיה להם את מבצע סינדור – העימות עם פקיסטן – ישראל עמדה שם לצידה. כשהעולם כולו הולך לאסיה, לישראל יש עוגן משמעותי באזור".
ד"ר גולוב מצביע על החשיבות של ביקור מודי גם בהיבט של הנורמליזציה המתרחקת בין ישראל לסעודיה. "אתה רואה את סעודיה שוברת את משחק הצירים באזור ומתקרבת לטורקיה ולפקיסטן. פקיסטן מדינה גרעינית וטורקיה מובילה ציר רדיקלי סוני - אחים מוסלמים. מבחינתנו זה דבר רע מאוד כי זה מחזק את ארדואן, אותו ציר אחס"י, זה פוגע במעמד שלנו מול וושינגטון כי זה יוצר ברית חברות של טראמפ: הפקיסטני, הסעודי והטורקי מתאמים עמדות כל פעם שהם לוחשים משהו על אוזנו של טראמפ. זה פוגע בלגיטימציה שלעשות נורמליזציה עם ישראל.
"בכיר הודי אמר לי באחרונה שכאשר להודו יש עימות עם פקיסטן, היא נלחמת לא רק עם פקיסטן, הסינים יעזרו לפקיסטנים, הסעודים, הטורקים", הוסיף. "הטורקים הפכו למדינה השנייה שמייצאת הכי הרבה נשק לבנגלדש אחרי סין. מתחילים לבנות קווי אספקה לבנגלדש. מבחינת ההודים זה דומה למה שקרה לפני 7 באוקטובר, על הגבולות שלהם בונים את האיום הבא. גם היוונים והקפריסאים מודאגים מטורקיה, ואם תחבר את האמירויות אתה יכול לייצר פה ציר אזורי שמחבר את הודו לאירופה דרך ישראל, זה מגיע עד יוון ואירופה".
נתניהו בישיבת הממשלה, השבוע
(צילום: עומר מירון/ לע״מ)
ד"ר גולוב אמר שבין ישראל להודו מדברים הרבה מעבר למסדרון האנרגיה אלא גם על שת"פ ביטחוני ברמות הגנה אווירית, ביטחון מזון ומים ולהעביר מסר לסעודים: "אל תלכו למקום המסוכן שאתם הולכים אליו, וגם להעביר מסר למצרים וירדן שלא יחשבו להצטרף לציר הטורקי".
הערב, בכנס מנהלים של השב"כ, אמר כאמור נתניהו כי "אנחנו מאותגרים מצד אחד בציר שיעי פצוע, אבל יש, כמובן, את הציר הסוני של האחים המוסלמים. ולנו יש עניין רב לייצר ציר משלנו. ציר של המדינות שמתנגדות לשני הצירים של האיסלאם הקיצוני. זה חובק מדינות רבות. חלקן מבקרות אצלנו, גם בימים אלה. חלקן - אנחנו מבקרים אצלן. אני מדבר על מעגל שלם שחובק את המזרח התיכון. רציתי להשתמש בביטוי התנ"כי, שמתאים לפורים: 'מהודו עד כוש'. די קרוב. ועוד מה שבאמצע ולתוך הים התיכון. ציר חדש".
גם בפתח ישיבת הממשלה השבועית התייחס לכך נתניהו, שאמר כי "בחזון שאני רואה לנגד עיניי, אנחנו נייצר מערכת שלמה, בעצם מין משושה של בריתות סביב או בתוך המזרח התיכון. זה כולל את הודו, זה כולל מדינות ערביות, זה כולל גם מדינות אפריקניות, גם מדינות בים התיכון - יוון וקפריסין, וגם מדינות באסיה שאני לא אפרט כרגע (נתניהו כנראה רומז לאינדונזיה. א.א). אני אציג את זה בצורה מסודרת".
לדבריו, "הכוונה כאן היא ליצור ציר של מדינות שרואות את המציאות והאתגרים והיעדים בעין אחת מול הצירים הרדיקלים. גם הציר הרדיקלי השיעי שאנחנו הכנו בו חזק מאוד, וגם מול הציר המתהווה - הציר הסוני הרדיקלי. המדינות האלה כולן שותפות לתפיסה אחרת, והשיתוף פעולה בינינו יכול להניב פירות גדולים מאוד וגם כמובן להבטיח את חוסננו ועתידנו".
