2 צפייה בגלריה
הפגנה מחוץ לבית המשפט
הפגנה מחוץ לבית המשפט
יוני 2020. מחאה נגד בקשת השחרור המוקדם של הרוצח גלעד שמן
(צילום: אפי שריר)
בימים אלה לפני 31 שנה נרצחה עינב רוגל ז"ל, חיילת בצה"ל, רגישה, יצירתית ואוהבת אדם, נערה-אישה בת 19. כל חטאה היה שביקשה להיפרד מבן הזוג המתעלל גלעד שמן. והוא, המתועב, לא היה מוכן לקבל את החלטתה. אם לא תהיה שלו, לא תהיה בכלל.
עינב התביישה תחילה, אך לבסוף שיתפה את הוריה. אלא שב-1991 עוד לא הייתה מודעות ולא היה ארגז כלים לטפל בסיטואציה. למרות הניסיון של ההורים להגן עליה, לילה אחד התגנב הרוצח לחדרה בקיבוץ שער הגולן וירה בה ברקה בעת שישנה. אמה נורית שבאה בבוקר להביא לה את המדים המגוהצים מצאה אותה מתבוססת בדמה.
הרוצח של עינב רוגל נדון למאסר עולם רק לאחר מאבקים משפטיים ארוכים וקשים. זה כמובן לא החזיר אותה לחיים ולא הביא נחמה למשפחתה. אילו יכלה עינב להוציא צו הרחקה מלווה בפיקוח אלקטרוני, ייתכן שהייתה ניצלת וחיה בינינו גם היום. במקום זאת, כבר 31 שנים שבני משפחתה, חבריה ואוהביה עולים מדי שנה לחלקת הקבר שבקיבוץ.
במועד הסמלי הזה עברה אתמול (שני) בקריאה ראשונה בכנסת הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח אלקטרוני). על פי מיזוג בין הצעות חוק פרטיות של כמה חברות כנסת לבין הצעת חוק ממשלתית, בית המשפט יוכל להורות על ניטור אלקטרוני של אדם החשוד בעבירות אלימות במשפחה, ושנשקפת סכנה שיחזור ויפגע, לבין קרוביו הנתונים בסכנה.
אם יעבור גם בקריאות שנייה ושלישית יאפשר החוק פיקוח אלקטרוני במקרים שבהם קיים סיכון גבוה לשלומם של נפגעי אלימות במשפחה, בעיקר נשים וילדים; למנוע מבן המשפחה האלים להתקרב אליהם מעבר למרחק שיקבע בית המשפט; לצמצם את האיום על חייהם; להקטין את הצורך של הקורבנות להיכנס למקלט ולאפשר לנשים וילדים החיים תחת טרור ואלימות להמשיך בחיים נורמליים ככל שניתן. על פי הצעת החוק ניתן יהיה להוציא צו לפיקוח אלקטרוני רק כלפי מי שכבר הפר צו הגנה, ורק במידה שקיימת הערכת מסוכנות הקובעת כי נשקפת ממנו סכנה. הצו לא יחול באופן גורף כלפי כל מי שהוצא נגדו צו הגנה.
2 צפייה בגלריה
גלעד שמן הורשע ברצח חברתו עינב רוגל
גלעד שמן הורשע ברצח חברתו עינב רוגל
הרוצח גלעד שמן
(צילום: רון סלומון, ידיעות אחרונות)
עינב רוגל לא הייתה הקורבן הראשון וגם לא האחרונה שנרצחה על רקע אלימות בזוגיות. מאז עשתה מדינת ישראל כברת דרך בטיפול באלימות במשפחה. התקדמה, אבל לא מספיק. נושא האיזוק האלקטורני מקודם על ידי ארגוני נשים כבר שנים. זהו אחד הכלים שמדינת ישראל חייבת לאמץ כדי להגן על נשים וילדים נפגעי אלימות במשפחה.
עו"ד גלי עציון עו"ד גלי עציון עמית סליקטר
הצעת החוק מתגלגלת במסדרונות הכנסת מאז 2015 לפחות. חלק מהח"כיות שנשאו את הלפיד כבר אינן בכנסת והן העבירו אותו לממשיכות דרכן. ושוב ושוב העניין נדחה. שוב ושוב הנושא נדחק בפני עניינים אחרים. שוב ושוב נשים נאלצו להימלט על נפשן עם ילדיהן, ושוב ושוב נשים נרצחו. והנה ההצעה עברה קריאה ראשונה בכנסת ישראל, שמשמעותה שמירת רציפות לכנסת הבאה.
זו רק התחלה. עוד ארוכה הדרך עד שתיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו - נעמת וארגוני הנשים האחרים - לא נרפה. לא מדובר בשאלות של אופוזיציה או קואליציה אלא בדיני נפשות. זוהי חובתה של מדינת ישראל להגן על אלו החיות והחיים בצל האלימות במשפחה.
  • עו"ד גלי עציון היא מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה ב"נעמת". מלווה את משפחת רוגל במאבקה להשארת הרוצח בכלא
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com