היום 1 בספטמבר, ברוכים הבאים לבית הספר, הבוקר תקבלו שיעור בשפה חדשה: עם החזרה ללימודים מפרסמת האקדמיה ללשון העברית מילים חדשות לעזרי לימוד שאתם מכירים.
בואו נתחיל. התלבטתם תמיד אם השם המדויק הוא לורד או טוש? בעברית זה פשוט יותר: מַצְבֵּעַ. למַרְקֶר – כלי הכתיבה עם הקצה הרחב שספוג בדיו זוהר – יש לקרוא מַדְגֵּשׁ. לשדכן, המשמש לחיבור ניירות, נקרא מעתה מַכְלֵב. לסיכות הקטנות שמחברות את הדפים נקרא כְּלִיבִים. לאטב שעשוי מתיל כפוף, ומשמש להצמדת ניירות זה לזה, קוראים מְהַדֵּק.
וכעת ניגש לחידודי לשון. אין לומר מַחְדֵּד אלא מְחַדֵּד. הכלי השולחני הגדול נקרא מַחְדֵּדָה.
העיפרון קיבל את שמו בגלל פס ה"עופרת" שבתוכו, אבל האמת היא שמדובר בגרפיט. ושימו לב – יש לומר עֶפְרוֹן חוּדים, ולא עיפָּרון חוֹדים.
המילה עט היא ממין זכר, ולכן נאמר עט כחול או שחור. והאם ידעתם שהקווים המסומנים על הסרגל נקראים שְׁנָתוֹת? צורת היחיד היא שֶׁנֶת. לכלי המחיקה קוראים מַחַק (יש להגות כמו נַחַל), ולא מוֹחֵק או מָחָק. מקור המילה קלמר היא מהמילה קלמרין שנשאלה ללשון חז"ל מהיוונית. רוצים להוריד עומס מהילקוט? אפשר להשאיר חלק מהציוד בלוקר, אלא שמעתה נקרא לו תא נעיל. יום החזרה ללימודים הוא אחד בספטמבר, שכן בעברית לא מקובל ליידע את התאריך. כלומר, לא האחד בספטמבר וגם לא הראשון בספטמבר.
היום חזרנו אל בית הספר, לא אל הבית ספר ובוודאי שלא לבצפר, מילה שמקומה בסלנג בלבד. והאם ידעתם כי הספר שעל שמו קרוי בית הספר הוא ספר הספרים – התנ"ך? לפי התלמוד הירושלמי הילדים הקטנים למדו מקרא בבתי הספר. זהו. שתהיה שנת לימודים פורייה ומהנה, והעיקר – דברו עברית נכונה.
