ראש העיר כפר סבא לשעבר יהודה בן חמו, שנשלח אתמול לשנתיים מאסר אחרי שהורשע בגיוס כספי תרומות לנזקקים ולקיחתן לעצמו ולמקורביו, מצטרף לרשימה לרשימה ארוכה של ראשי רשויות בעבר ובהווה, שסטו מדרך הישר והסתבכו עם רשויות החוק. בתנועה לאיכות השלטון אומרים כי "הרשות המקומית הפכה בשנים האחרונות לחצר האחורית המוזנחת של מדינת ישראל, שמאפשרת פעם אחר פעם צמיחה של גידולי פרא". אלה ראשי הערים שהסתבכו עם החוק - ומעוררים חשש מפני כוונת הממשלה להרחיב את סמכויות הרשויות המקומיות.
בן חמו, אתמול: "בית המשפט נסחף"
(צילום: דוברות בתי המשפט)
ראש העיר חדרה צבי גנדלמן נאשם באוקטובר האחרון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט ועבירה לפי חוק המחשבים. גנדלמן הואשם כי קידם מיזמי בנייה של קבלן מקומי בתמורה לכך שהקבלן יתמוך בו בבחירות לראשות העיר. לפני שלושה חודשים הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות החליטה להשעות אותו עד ל-20 ביולי 2022.
ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני כיהן בתפקיד לסירוגין בין השנים 2003–2017. ב-28 בדצמבר 2009 נעצר על ידי המשטרה, בחשד לעבירות פליליות ושחיתות שלטונית. בספטמבר 2011 המליצה המשטרה להעמידו לדין, בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועוד. בפברואר 2017 הושעה מתפקידו עקב הגשת כתב אישום נגדו. ב־2019 הורשע בלקיחת שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מסים. בינואר 2021 נגזרו עליו 4 שנות מאסר בפועל וקנס של 400,000 שקלים.
ראש העיר קריית מוצקין חיים צורי מתפקד כבר 27 שנים כראש העיר, משנת 1993. בכמעט שלושה עשורים הוא הצליח להסתבך לא מעט. ב-2017 תחקיר של "כאן" העלה טענות שהוא מעל בכספי רשת המתנ"סים המקומית והוא נחקר בלהב 433 בעניין זה. ב-2018 כתבה אחרת בחדשות 12 העלתה טענות שראש העיר ומקורביו ביצעו שימוש במידע רגיש על תושבי העיר והוא נחקר לאחר מכן בלהב 433 שוב בחשד לקבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט ועבירות מתחום הפרטיות. בעקבות הפרשה, ביוני 2019, ציקי אבישר ויריב ענבר, יחד עם 23 תושבי העיר, הגישו תביעה בסך 2.5 מיליון שקל נגד העירייה וראש העיר. לבסוף, לפני חודשיים חברי האופוזיציה מקרית מוצקין, העירייה וראש העיר צורי הגיעו לפשרה ודחו את תביעות המיליונים ההדדיות העוסקות במאגרי המידע.
ראש עיריית בת ים שלמה לחיאני שכיהן בתפקיד בשנים 2003–2014, הושעה מתפקידו בפברואר 2014 בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו. לחיאני הודה והורשע בשלוש עבירות של הפרת אמונים, באפריל 2015 נגזרו עליו 8 חודשי מאסר בפועל וקנס, והוטל עליו קלון למשך 7 שנים - שיסתיים השנה. הוא מתכוון להתמודד לראשות העיר בבחירות המקומיות שייערכו בשנה הבאה.
ראש המועצה עמנואל, עזרא גרשי, שכיהן בשנים 2008-2018 בתפקיד, הואשם ב-2018 בעבירת שוחד בחירות. לפי כתב האישום במהלך מערכת הבחירות המקומיות שהתקיימו במועצה ב-2013 הבטיח גרשי לרב ולחברים בסיעת חב"ד כי אם ייבחר לראשות המועצה הוא יעניק להם טובות הנאה פסולות, תמורת תמיכתם בו.
ראש המועצה מטה משה, דדון יהודה, שכיהן בתפקיד בשנים 2009-2018, נחקר ב-2015-2016 בעבירות רבות כולל קבלת שוחד, חשד לעבירות מין ואונס. הוא הורחק מכיסאו במועצה ואחרי שנתיים של הליך משפטי, באוקטובר 2018 הגיע דדון להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הודה והורשע בקבלת שוחד וכן בעבירות שיבוש מהלכי משפט. עבירות המין שיוחסו לו נמחקו. נגזרו עליו 47 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ועוד 8 חודשי מאסר על תנאי, חילוט רכוש בשווי 350 אלף שקלים, קנס בסך 100 אלף ש"ח וקלון.
וגם היו רבים שהיו חשודים בפלילים ונחקרו, אך לבסוף לא הוגש נגדם כתב אישום. כך למשל ראש עיריית נתניה מרים פיירברג בעקבות תחקיר שהעלה סימני שאלה באשר למיזמי נדל"ן של אברהם תשובה ואיציק תשובה אחיינו של יצחק תשובה, ובהם נכסים של פיירברג ובני משפחתה, שעל היתרי הבנייה שלהם חתמה פיירברג. בספטמבר 2016 נעצרה ע"י המשטרה בחשד לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים.
בית המשפט הורה, לבקשת המשטרה, על הרחקתה מהעירייה ל-13 יום. במרץ 2017 המליצה משטרת ישראל על העמדתה לדין. המשטרה המליצה גם להעמיד לדין גם את בעלה לשעבר אליהו פיירברג בעבירות של ניסיון לקבלת שוחד, ואת בנה צפריר על ביצוע עבירות שוחד. ביולי 2018 נסגר התיק נגד הקבלן איציק תשובה וב-23 ביוני 2019, הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק גם נגד פיירברג מחוסר ראיות.
גם ראש העיר רמת גן ישראל זינגר נחשד שקיבל לכאורה שוחד משורה של פעילים שעבדו עבורו ללא שכר במהלך התמודדותו ב-2013 לתפקיד ראש העיר, ושהתערב במינויים של מקורביו האישיים לאחר שנבחר לראשות העיר, ובגין כך נשקלה העמדתו לדין בעבירה של הפרת אמונים. ארבע שנים אחרי שנפתחה חקירה רשמית בנושא, ושנה אחרי שהפרקליטות הודיעה על כוונתה להעמיד לדין את ראש העיר ישראל זינגר באשמת שורת מעשי שוחד, מרמה והפרת אמונים, ביולי 2018 הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק מחוסר ראיות מספקות.
גם במקרה של ראש העיר ראשון לציון דב צור שכיהן בשנים 2008-2018, התיק נסגר מחוסר ראיות. וזאת לאחר שבחודש אוקטובר 2016 פרסם העיתון הארץ תחקיר שהעלה סימני שאלה לגביו קשריו של צור עם יזם נדל"ן מקומי אשר, בין היתר, רכש קרקע מהעירייה ללא מכרז. במהלך החקירה נעצר צור ל-8 ימים, בחשד לקבלת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, מרמה והפרת אמונים. לאחר מכן שוחרר למעצר בית של 10 ימים והורחק מעיריית ראשון לציון ל-25 ימים נוספים. בסוף ינואר 2018 חזר לעירייה תחת מגבלות, ונאסר עליו להשתתף או לצפות בישיבות הוועדה לתכנון ולבנייה, ועדת המכרזים, והחברה הכלכלית של העיר. במרץ 2019 פרסמה המשטרה את עמדתה כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס חשדות שלפיהם ביצע עבירת שוחד. במאי 2021 נסגר התיק נגדו מחוסר ראיות.
והיו עוד רבים אחרים שבפרקליטות העדיפו שלא להגיש נגדם כתב אישום, בשל סיום תפקידם ברשות. ראש העיר קריית שמונה ניסים מלכה, שהיה בתפקיד בשנים 2008-2018 נחקר בפברואר 2016 בחשד לשוחד, מרמה, הפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה, בעקבות החקירה נשלח למעצר בית. באוגוסט 2018, אחרי שהפסיד בבחירות המקומיות, הודיעה פרקליטות המדינה על סגירת התיק נגדו. אילן שוחט היום מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, נחשד גם הוא כשהיה ראש עיריית צפת בשורת עבירות. ב-2017 נעצר שוחט בחשד ללקיחת שוחד, העלמת הכנסות, מרמה והפרת אמונים. באוגוסט 2018 הודיעה פרקליטות המדינה על סגירת התיק נגדו.
ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד תומר נאור, אמר כי "לצערנו הרב בשנים האחרונות חזינו בשידור ישיר כיצד הרשות המקומית הפכה לחצר האחורית המוזנחת של מדינת ישראל, המאפשרת פעם אחר פעם צמיחה של גידולי פרא. שורה של כשלים מבניים שמתחילים בפיקוח הלקוי של משרד הפנים, המשטרה ויתר רשויות המדינה, ממשיכים במבנה הבעייתי של הרשות המקומית עצמה - הנותן כח רב לראש הרשות ומאפשר לו לדרוס את האופוזיציה ואת שומרי הסף ברשות עצמה. לבסוף אלה הופכים פעם אחר פעם לכתבי אישום – קשרים פסולים ואסורים בין ראש רשות לבין גורמים בענף התכנון והבנייה בעיר, תקשורת מקומית מוטה, ניגודי עניינים מובנים ועוד".
כזכור, לפני חצי שנה עברה החלטת הממשלה מס‘ 675 שהטילה על ועדה בין-משרדית בהובלת משרד רה"מ ומשרד הפנים, ובהשתתפות 15 משרדי ממשלה נוספים, לבחון את נושא ביזור הסמכויות לשלטון המקומי והפחתת רגולציה עודפת בתחומי סמכותם של המשרדים האמורים. בהתאם למסקנות הוועדה, בקרוב יקבלו הרשויות סמכויות נוספות בין היתר בשינויים בצו הארנונה של הרשות המקומית ומתן פטור מארנונה למוסדות מתנדבים לפי שיקולי הרשות, גמישות ניהולית ותקציבית במוסדות החינוך, אישור יוזמות במקרקעין של רשות מקומית, אישור תקציב עצמאי, העברת תקציב מסעיף לסעיף, קידום תחבורה בראיה מטרופולינית ומרחבית. בנוסף, תהיה תוספת תחומי סמכות לפקחים עירוניים להכוונת תנועה, הוספת עבירות לאכיפה במרחב העירוני ועוד סמכויות רבות שבעבר היו בשליטת המשרדים הממשלתיים ותלויות באישורן וכעת יהיו לשיקולי הרשויות המקומיות.
מדובר בהצעת ממשלה שיזמה שרת הפנים איילת שקד, שאמרה כבר עם כניסתה לתפקיד שתדאג להעביר יותר סמכויות לרשויות. זאת לאור דרישתן של הרשויות ובראשן יו"ר השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס, שטענו שהרשויות ערות לשטח ויודעות בצורה הטובה ביותר למה התושבים שלהם זקוקים.
מדובר בצעד שברוב המקרים מבורך וכזה שיקצר תהליכים לטובת התושבים, אך עלול גם להיות מנוצל לרעה על ידי ראשי רשויות מסוימים. לטענת עו"ד נאור לצד ביזור הסמכויות, יש להגביר את הפיקוח על הרשויות המקומיות. "את המחירים הכבדים משלמים כולנו, התושבים אשר חיי היום יום שלנו מנוהלים על ידי הרשויות עצמן. הגיעה העת לרפורמה של ממש בפיקוח על הרשות המקומית ובהתנהלותה".
