פרוטוקול רשמי של בית הדין לביקורת משמורת חושף תמונה קשה ומקוממת מבחינת זכויות אדם: רשות האוכלוסין מחזיקה אזרחים זרים בבית המעצר גבעון ללא מרחב מוגן, גם בזמן מתקפות טילים על ישראל, כאשר המתקן בתפוסה מלאה ובו כ-200 עצורים.
לפי סעיף 31 לפרוטוקול עלתה טענה כי המוחזקים שוהים במתקן שאין בו מרחב מוגן, וכי בעת ירי טילים הם נותרים בחדריהם ללא מיגון. בית הדין עצמו הגדיר את הטענה כ"שובת לב" ואף ציין כי התחבט בה, אך בסופו של דבר דחה אותה ולא ראה בכך עילה לשחרור.
המצוקה האנושית עולה באופן חד מדברי אחת העצורות, שתיארה את הפחד היומיומי תחת איום טילים: "אני לא מרגישה בסדר. אין פה ממ״ד. ראיתי בחדשות שנפל באזור רסיס. אני לא ישנה טוב". למרות הדברים, קבע בית הדין לביקורת משמורת כי מדובר בשיקול כללי שאינו מהווה טעם הומניטרי פרטני לשחרור, וכי הסוגיה אינה במסגרת הדיון.
עו״ד תומר ורשה, יו״ר ועדת ההגירה בלשכת עורכי הדין, תקף בחריפות את המצב ואמר: "מדובר בכשל מוסרי חמור. המדינה בחרה שלא למגן את מתקן המשמורת בו מוחזקים בני אדם שאינם עבריינים, אלא מיועדים להרחקה. רשות האוכלוסין ושב״ס מחזיקים כ-200 בני אדם ללא מיגון תחת איום טילים איראניים. זהו הימור מופקר על חיי אדם ובוודאי שמדובר בטעם הומניטרי לשחרורם ממשמורת בהתאם לחוק, ועל כן גם הדיין טעה משפטית בהחלטתו".
"אנו מתכוונים לפנות למנכ"ל רשות האוכלוסין בדרישה שלא להמר על חיי אדם, בשעה שפיקוד העורף מדגיש את החשיבות בשמירת הנחיות ההתגוננות".
עוד אמר ורשה כי הפרוטוקול מעלה שאלות קשות באשר לאחריות המדינה לשלומם של העצורים, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסייה מוחלשת שאינה יכולה להגן על עצמה או לבחור את תנאי שהייתה. זאת ועוד: ממילא בתקופה הזאת אין טיסות והרחקות מהארץ, כך שרשות האוכלוסין בוחרת להשאיר אותם במתקן המעצר למרות שברור שאין להם שם הגנה.
ברשות האוכלוסין וההגירה בחרו להעביר את האחריות דווקא לשב"ס למרות שמדובר באחריות ברורה שלהם. "המתקנים בהם שוהים המורחקים שייכים לשירות בתי הסוהר. אי לכך כל הטענות המועלות בהודעה לתקשורת מתבססות על חוסר בקיאות. נא לפנות לשב״ס", נמסר מהרשות.
משירות בתי הסוהר נמסר כי האחריות לצווי המעצר מוטלת על רשות האוכלוסין וההגירה וכך גם בנוגע לשחרורם של הכלואים על פי דין. מכל מקום שירות בתי הסוהר פועל בהתאם לתכנית ״הכי מוגן שיש״ שפותחה בשיתוף פיקוד העורף ובהתאם להנחיותיו.
