באותה שבת ארורה בשבעה באוקטובר התעוררנו כולנו לשלל בשורות איוב, רבות מהן ממשיכות לרדוף אותנו מאז. אבל הבשורה הרעה מכולן, זו שבעצם הייתה המחוללת של אין-ספור גלי משנה בחיינו מאז, היא שצה"ל שלנו הוא לא מה שחשבנו שהוא.
בשבעה באוקטובר גילינו שיש לנו צבא שלא ערוך למלחמה, לא מבין את נפש האויב, שצה"ל הוא צבא שנמצא עמוק בתוך קונספציה מנותקת, וזה מה שגרם לו להיכשל בפירוש כוונות האויב וההכנה שלו למימושן.
הרצי הלוי, שקיבל עליו היום (שלישי) רשמית את האחריות למחדל הצבאי הגדול בתולדות המדינה, ראוי לתודה ענקית, ללא כל ציניות, על 40 שנות שירות קשוחות ואינטנסיביות שאותן הקדיש לעם ישראל. הוא ראוי להוקרה על יכולותיו המופלאות בתחום המבצעים המיוחדים והקומנדו ועל קור רוחו כלוחם וכמפקד בשטח, וככזה ששולח חיילים לקרב. הוא איש ערכי, שמבין היטב מהי דוגמה אישית ומהי אחריות, וכל מי שחי בישראל ב-40 השנה האחרונות חב לו תודה על שלל פעולות חיוביות שביצע.
כמה מילים אחרי שנצדיע להרצי
באותה נשימה, אחרי שנצדיע להרצי, ראוי לומר שהגיע הזמן לצה"ל חדש, כזה ששובר את כל הקונספציות הוותיקות, את תודעת הניצחון החלקי, ההתחשבות באויב, זו שמבוססת על חוסר הבנה מהו טוב ומהו רע. שהתעקשה שלא להשתלט על הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, מה שהנציח את מדיניות הרפיון המוחלט.
הצהרת הלוי
(צילום: דובר צה"ל)
"המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים", אמר הגנרל פון קלאוזביץ, שאת האסטרטגיה הצבאית שלו משננים בצבאות העולם, וגם אצלנו בכל הקורסים הפיקודיים בצה"ל. אלא ששינונים לחוד ומעשים לחוד. בעולם מתוקן צבא אמור להיות כלי תקיפה נחוש ואגרסיבי, שיוכל לשמש באופן מיידי את המדינאים ברגע שיזדקקו לו.
אבל כבר מרגעי המלחמה הראשונים, ואחריהם, הבנו שצה"ל של הלוי, וגם של רבים מקודמיו, הוא לגמרי לא הכלי הזה. רק אז הבנו שיש לנו צבא שבמקום להיות כלב תקיפה חסר מנוחה, כזה שהדרג המדיני צריך להתאמץ כדי לרסן את תאוותו העזה לחתור למגע ולחיכוך עם האויב, במקום זאת היה לנו צבא רדום, מהוסס, עסוק בפילוסופיה צבאית. במקום כלב תקיפה היה לנו פומרניאן.
האמת היא שאי אפשר להאשים בזה רק את הרצי הלוי, הוא גדל לתוך צבא כזה, ירש אותו מקודמיו, ורק לא שבר את הקונספציה. צה"ל בתקופתו התרגל להיות צבא שבורח מעימותים, שמנסה לשכנע שוב ושוב את הדרג המדיני למה לא כדאי להיכנס לעימות. אחד מרגעי הקצה של הבלבול הצבאי התרחש בחודש מאי 2022. אחרי פיגוע הגרזינים באלעד עמד על הפרק חיסולו של יחיא סינוואר. באקט שמזקק לתוכו את תמצית חוסר ההבנה של מקומו של הצבא בתוך ההיררכיה המדינתית, אמר הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי לראש הממשלה נפתלי בנט: "אתה צריך לשכנע אותי שזה שווה את המלחמה שתיפתח בעקבות החיסול הזה".
צה"ל בראשות הרצי הלוי לא עמד ביעדי המלחמה. אפילו אחרי 15 חודשי תמרון מייגע חמאס לא הוכרע, אפילו אחרי מאות אלפי טונות של חומר נפץ שבהן החרבנו כמעט לחלוטין את רצועת עזה, החטופים לא חזרו אלינו, אלא כחלק מעסקה עם השטן
הרצי הלוי משאיר לנו צבא שהדרגים הטקטיים שלו הם מופלאים ברמות שאין כמותן בשום מקום אחר בעולם. עד דרג מפקדי האוגדות, לוחמינו קפצו אל תוך האש, חתרו למגע, סיכנו את עצמם כדי לעמוד במשימה של הצלת אחינו מהטבח וניצחון על האויב בזירות השונות.
צה"ל הוכיח שהוא גוף שאין מופלא ממנו ביכולת לשלב בין מודיעין, טכנולוגיה, יצירתיות נדירה ויכולת מבצעית, אבל כשכל זה מגיע למבחן התוצאה האסטרטגית, צה"ל בראשות הרצי הלוי לא עמד ביעדי המלחמה. אפילו אחרי 15 חודשי תמרון מייגע חמאס לא הוכרע, אפילו אחרי מאות אלפי טונות של חומר נפץ שבהן החרבנו כמעט לחלוטין את רצועת עזה, החטופים לא חזרו אלינו, אלא כחלק מעסקה עם השטן, בתנאים קשים שהם כישלון מובהק של הרצי הלוי עצמו.
הלוי המשיך לתחזק תקלה אחת גדולה מכולן
אחרי רצף התקלות שהביא לטבח השבעה באוקטובר, המשיך הלוי לתחזק תקלה אחת גדולה מכולן: הוא התעקש שצה"ל לא ייקח כל אחריות על חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה. למעשה מנוף הלחץ הכי גדול שלנו על חמאס, האופציה היחידה שיכולה הייתה לשים אותו בפינה, להכניס אותו ללחץ קיומי, הייתה מניעה של אספקה ממנו. על פי עדויות של לא מעט גורמים שנכחו בישיבות קבינט, הלוי התעקש שוב ושוב שלא לקחת אחריות על חלוקת הסיוע ההומניטרי.
בכך נקלענו כולנו למשל חלמאי, כמו העיירה שבמקום לתקן את הגשר השבור, בנתה בית חולים שיטפל בפצועים שנופלים ממנו. אנחנו שלחנו את בנינו להקיז דם בקרבות מול מחבלי חמאס הארורים, ובאותה העת ממש הכנסנו להם מדי יום מאות משאיות של אספקה, מזון טרי, חומרי גלם לבישול ולאפייה, פירות וירקות, דלק ואספקת חשמל.
הלוי עשה את זה כנראה משיקולים מדיניים - הוא חשש להיכנס לתפקיד של כובש ברצועת עזה, שיקול שהוא כלל לא התפקיד שלו כמי שמטרתו היחידה בחיים אמורה להיות השגת ניצחון צבאי.

הדבר הכי חשוב ברמטכ"ל שייכנס לנעליים של הרצי הלוי הוא שיבין שהוא שליח של כולנו לניצחון צבאי, להכרעת האויב, לשימוש בכל הכלים האפשריים כדי להכניע את חמאס. אין דרך אמיתית להכריע בליטופים אויב שנלחם בך ללא כפפות. התעקשות על סל כלים חלקי להכרעת האויב, כניסה של הדרג הצבאי הבכיר לשיקולים שאינם במנדט שלו, פוגעת בכולנו, פוגעת בניצחון.
תודה הרצי הלוי, מצדיעים לך, אנחנו חייבים שהבא אחריך יהיה חד ונחוש ממך, רק ככה נוכל לנצח את הרוע המוחלט שקם עלינו.