ע', אישה טרנסית (30) המתגוררת בירושלים, בסך הכול רצתה לחזור הביתה ביום שישי האחרון. היא יצאה מבית קפה במרכז העיר והחלה לצעוד לכיוון שוק מחנה יהודה, כששמה לב לגבר שעומד ברחוב ובוהה בה. בתוך דקות, לדבריה, הפכה הדרך השגרתית הביתה למסכת של הטרדות, קללות ואיומים - והסתיימה בבעיטה בבטנה. כעת היא טוענת כי השוטרים שהגיעו למקום שחררו את הגבר מבלי לבדוק את מצבה.
תיעוד: מכחיש שעקב אחרי ע' - ובועט
מתוך התיעוד. החשוד בתקיפה
"הלכתי כרגיל עם האוזניות שלי, ואז ראיתי אותו עומד ומסתכל עליי", היא שיחזרה. "תהיתי אם הוא מסתכל עליי או בוהה ברחוב, אבל כשעברתי לידו ראיתי שהוא פונה והולך אחריי. הוא התחיל להיצמד אליי, אז הדלקתי את הפלאש בטלפון כדי להרחיק אותו. זה משהו שאני עושה בדרך כלל כשגברים מטרידים אותי".
אז, לדבריה, חצתה את הרחוב בניסיון להתרחק ממנו, אך הוא הופיע שוב בעקבותיה אחרי כמה דקות: "אמרתי לו 'מה נסגר איתך? אל תעשה את זה אף פעם לאף אחד'. הוא התחיל לדבר אליי בצורה מינית, צעק שאני החיילת שלו ושהוא המפקד שלי וקילל אותי".
ע' התקשרה לחברתה כדי לספר לה על המקרה הקשה, וניסתה להמשיך בדרכה. היא סיפרה שבשלב מסוים אפילו חשבה שהגבר נעלם, אבל הבחינה בו שוב כשהתקרבה לאזור שוק מחנה יהודה. כשאיימה שתתקשר למשטרה הגיב בקללות ואיומים - והיא החליטה לצלם את המקרה, מה שהוביל אותו לדבריה לשנות את התנהגותו. "אמרתי לו שיפסיק ללכת אחריי ושאם הוא ימשיך אתקשר למשטרה. הוא התחיל לצעוק שאני 'קוקסינל', שאני גבר. הרגשתי מאוימת ופחדתי שהוא יראה איפה אני גרה.
"פתאום הוא סידר את החולצה, ניסה להיראות מכובד. עימתי אותו עם הדברים שאמר לי ואחרי כמה שניות הוא פשוט נתן לי בעיטה בבטן. קיבלתי את השוק של החיים שלי. זה כאב נורא", אמרה. מיד לאחר מכן התקשרה למוקד 100 וניידת הגיעה למקום בתוך כמה דקות. השוטרים אפילו איתרו את הגבר החשוד, אבל ע' סיפרה כי שחררו אותו אחרי שיחה קצרה. "אף אחד מהשוטרים לא בא לבדוק מה קורה איתי. אני הלכתי הביתה מפוחדת והייתי צריכה לדאוג לעצמי", הוסיפה.
בהמשך, כך סיפרה, התקשרה אליה שוטרת מהמוקד כדי לוודא שיש ברשותה את מספר האירוע, אבל לא סיפקה לה מענה לשאלות שהיו לה. "שאלתי אם עצרו אותו והיא אמרה שלא. שאלתי איך זה יכול להיות ואיזה שיקול דעת הופעל והיא אמרה שהיא לא יכולה לתת לי תשובות. ניסיתי לשאול עוד משהו, אבל היא אמרה 'ביי' וניתקה. למחרת הגעתי לתחנה והגשתי תלונה רשמית, שם הייתה חוקרת מקסימה ומאוד רגישה למצב שלי. היא נתנה לי תחושה של ביטחון בסיטואציה מפחידה".
"גדלתי כ'ילד נשי' מוזר"
למרות כל זה, האלימות לא הסתיימה רק בכאב הפיזי. ע' מתמודדת מילדות עם פוסט טראומה מורכבת והפרעה דיסוציאטיבית, בעקבות פגיעות מיניות ואלימות שחוותה בעבר. היא גדלה בחברה החרדית ויצאה בשאלה בגיל ההתבגרות, אך הפגיעות שחוותה לאורך השנים הותירו בה צלקות עמוקות.
"נפגעתי מינית בגיל ארבע ולאורך השנים היו הטרדות. גדלתי כ'ילד נשי' ומוזר וזה הביא איתו הרבה אלימות פיזית, רגשית, מילולית ומינית. גם בשנים האחרונות, כאישה טרנסית, אני מתמודדת עם הדפוסים הטראומטיים האלה. יש לי תגובה פוסט טראומטית חריפה לתקיפה. אני בורחת וקופאת, יש לי התקפי בכי, מחשבות שחורות ופלשבקים. ביומיים האחרונים מצאתי את עצמי כמה פעמים פשוט בורחת מסיטואציות, אפילו מפגישה עם המטפלת שלי".
לדבריה, רופא המשפחה הפנה אותה לבדיקה דחופה במיון, והיא הופנתה בדחיפות גם לפסיכיאטר המטפל בה. "אני לא מצליחה לעכל את מה שקורה ולתפוס את המציאות כמו שהיא. יש לי 100% אובדן כושר עבודה לצמיתות ו-52% נכות, אני מתקיימת מקצבה שכמעט כולה משמשת לתשלום שכר דירה. אנשים לא מבינים מה זו פוסט טראומה מורכבת, כמה היא פוגעת בתפקוד היומיומי. אני לא מתפקדת. זה לא רק משהו שכתוב על הנייר".
היא תיארה כיצד המצוקה הכלכלית הופכת לעתים גם לפתח לפגיעות נוספות, וגם מצבים שבהם גברים הציעו לה סיוע בצרכים הבסיסיים - בתמורה למגע או לאינטימיות. שנים של טראומה ופגיעות חוזרות, היא סיפרה, השפיעו על יכולתה להציב גבולות ולהגן על עצמה, במיוחד ברגעים של מצוקה קשה. מבחינתה הקושי הכלכלי וההתמודדות הנפשית אינם שני מאבקים נפרדים, אלא מציאות אחת שבה מעגל הפגיעות משחזר את עצמו, כשלכל אלה מצטרפת גם הבדידות.
"מפחיד לצאת מהבית"
זו גם אינה הפעם הראשונה לטענתה שהיא מתמודדת עם אלימות והטרדות ברחובות ירושלים. בדירתה הקודמת, לפני שהעתיקה את מקום מגוריה, התגוררה מול קיצונים בדעותיהם וסבלה במשך תקופה ארוכה מקללות, יריקות, השחתת רכוש וגם מקרה אחד שבו פרצו לביתה. "עברתי שם גיהינום, פחדתי על החיים שלי ובסוף עזבתי. הגשתי תלונות גם על אירועים אחרים אבל לתחושתי שום דבר לא באמת טופל. התיקים נסגרו ולפעמים לא הבנתי בכלל למה", אמרה.
למרות הדברים שחוותה, ע' סיפרה כי היא מתקשה לכעוס על הגבר האלמוני. היא שיתפה בשיחה עם המטפלת שלה, שבה ניסתה להבין מדוע היא חשה כלפיו בעיקר רחמים. לדבריה, החמלה לא נובעת רק מאמונה בטוב שבאדם, אלא קשורה גם לדפוסים שנוצרו בעקבות הפגיעות המתמשכות שחוותה בעברה. היא אמרה כי "יש פה סוג של הזדהות עם התוקף. משהו מסרב לכעוס או לזעום, אלא רואה את האנושיות. אין בי רצון לנקמה אבל שום כאב או חמלה לא יכולים להצדיק את האלימות הזאת".
בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות מיד לאחר המקרה כתבה: "אני אישה עייפה. כל כך עייפה. מפחיד לי לצאת מהבית. אני רק מבקשת שהעולם יראה בי קצת אדם, גם מי שלא מבין אותי ואפילו שונא את מה שאני מייצגת בעיניו. לא צריך לאהוב אותי כדי להבין שלא מגיע לי לעבור את זה".
לסיכום היא ביקשה להדגיש כי האמונה עדיין תופסת מקום מרכזי בחייה, על אף שיצאה בשאלה ואינה מנהלת אורח חיים דתי יומיומי. "אני מאמינה בטוב ואני מאמינה שהשם הוא טוב. טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, למען בית ה' אלוהינו אבקשה טוב לך. אני פשוט מבקשת טוב לכל בריאה באשר היא. שהכול יבוא על מקומו בשלום ושנפסיק להיות במאבק, לפחות אנחנו בתוכנו".
מהמשטרה נמסר: "מיד עם קבלת הדיווח הגיעו השוטרים למקום ופעלו לאיתור החשוד. בשלב זה הפונה לא הייתה מעוניינת להגיש תלונתה ועל כן בוצע זיהוי של החשוד והוא שוחרר בשטח. בעקבות תלונה שהוגשה במועד מאוחר יותר, נפתחה חקירה שעודנה מתנהלת".
