מעמדה של ישראל מבחינת ההרתעה וביטחון לאומי מעולם לא היה חזק יותר. במהלך השנה האחרונה, היכולות המבצעיות של צה”ל והמוסד סייעו בהחזרת תחושת הביטחון שקרסה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. הפגיעה בשלוחיה של איראן, יירוט שתי מתקפות טילים רחבות היקף, נפילת משטר אסד בסוריה והמלחמה האחרונה בת 12 הימים עם איראן – כל אלו שינו את מפת הביטחון האזורית לטובת ישראל. עם זאת, הישגים אלה אינם יכולים להסיט את תשומת הלב מהאתגרים העמוקים שעדיין לפנינו.
לעומת זאת, מעמדה הדיפלומטי של ישראל – הן האזורית והן בזירה הבינלאומית – מעולם לא היה גרוע יותר. המצב ההומניטרי הקשה בעזה, המחסור החמור באספקת מזון, הדיווחים על ירי לעבר אזרחים במרכזי חלוקה, וההרס הנרחב של בתים ותשתיות – כל אלה פגעו קשה בדימויה של ישראל. זאת, חרף אחריות חמאס לפתיחת הלחימה והמשך השבי האכזרי של יותר מ-50 חטופים ישראלים כבר למעלה מ-630 ימים. אירועים אחרונים בגדה המערבית, כולל תקיפות של מתנחלים כלפי פלסטינים ואף כלפי חיילי צה”ל, מחלישים עוד יותר את מעמדה המוסרי והפוליטי של ישראל בעולם. כל אלה משדרים לעולם מסר לפיו הממשלה הנוכחית שואפת לכיבוש מחדש של עזה, גירוש תושביה והרחבת הסיפוח בגדה.
במישור הפנימי, ישראל עדיין שסועה. ממשלת נתניהו אינה מראה סימנים להפסקת מאמציה לפגוע בעצמאות מערכת המשפט ובבית המשפט העליון – מרכיבי יסוד של הדמוקרטיה הישראלית. המשבר הפנימי הזה פגע קשות בהרתעה של ישראל בעיני אויביה, והיווה אחד הגורמים המרכזיים שהובילו למתקפת השבעה באוקטובר, לאובדן חייהם של למעלה מ-1900 אזרחים וחיילים ולשבי של למעלה מ-250 ישראלים. כעת, בעקבות מה שמוגדר כניצחון גדול על איראן, צפוי נתניהו לחוש מחוזק ולהמשיך את ההפיכה המשטרית – בעיקר כשמשפטו האישי מתקרב להכרעה.
המצב מסתבך עוד יותר בשל אי הוודאות לאחר סיום הלחימה עם איראן. ממשל טראמפ הצהיר כי תכנית הגרעין האיראנית הושמדה, אך הערכות נזק מבצעיות אמינות עדיין חסרות. גם אם האתרים המרכזיים בפורדו, באיספהאן ובנתנז ניזוקו קשות, קיימות סתירות בדיווחים לגבי 408 קילוגרם של אורניום מועשר לרמה של 60%. הבית הלבן טוען שאין אינדיקציה לכך שהחומר פונה מפורדו לפני התקיפה, אך מנכ”ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) טוען שיש סימנים שהחומר הועבר במספר מכלים לאתר חלופי.
מידת הנזק לצנטריפוגות האיראניות
שאלה מרכזית נוספת היא מידת הנזק לצנטריפוגות האיראניות שהן קריטיות להמשך ההעשרה, והאם לאיראן עדיין יש יכולת לייצר צנטריפוגות מתקדמות נוספות. אם אכן נשמרו כמויות של אורניום מועשר ב-60% וצנטריפוגות מתקדמות במתקן מוסתר, כפי שאיראן עשתה בעבר, אזי האיום לא חלף. יודגש כי יכולות הצבא האיראני אכן נפגעו קשה, כשלונו להגן על המולדת נחשף – מה שעשוי דווקא להגביר את שאיפתו לנשק גרעיני כהרתעה. בקיצור, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להניח שהבעיה האיראנית חלפה.
היעדר הסדר מדיני עם הפלסטינים יוביל למציאות של מדינה אחת בין הים לבין הנהר, שתהיה כר פורה לאיבה ולשפיכות דמים מתמשכת
כל ההתפתחויות הללו משפיעות עמוקות על החברה הישראלית, שסועה ומותשת ממלחמה בת 21 חודשים, שאין לה יעד אסטרטגי ברור ולא נראה לה סוף. למרות הישגים צבאיים משמעותיים מאז השבעה באוקטובר, חוסר חזון מדיני שוחק את ההישגים – שניתן לשמר רק באמצעות מהלכים דיפלומטיים. במידה ורוצים למנוע את חידוש תכנית הגרעין האיראנית – בגלוי או בהסתר – חיוני לקדם הסכם בין איראן לארצות הברית, שיכלול איסור על כל העשרת אורניום ועיסוק במעגל הדלק גרעיני, מניעת ייצור צנטריפוגות ופיקוח מלא וחודרני של סבא”א. אם איראן תסרב, על צרפת ובריטניה, בגיבוי גרמניה וארה”ב, להפעיל מידית את מנגנון “הסנקציות החוזרות” (SNAPBACK) בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 2231 – מנגנון שאינו כפוף לווטו– לפני פקיעתו ב-18 באוקטובר 2025.
אם ברצונה של ישראל לנצל הזדמנות אזורית אמיתית, עליה להביא לשחרור כל החטופים – החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה – ולסיים לאלתר את המלחמה בעזה. לא תיתכן פריצת דרך דיפלומטית אזורית כל עוד ישראל נתפסת כמבקשת לכבוש מחדש את עזה ולספח את הגדה המערבית. הממשלה הנוכחית חייבת להציג תכנית פוליטית רצינית ואמינה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני – ואם אינה מסוגלת לכך, עליה לפנות את מקומה לממשלה שכן תוכל. הרחבת הסכמי אברהם לסעודיה, סוריה ומעבר לכך לא תתאפשר אם ישראל תמשיך לשלוט בעזה ובגדה. זו אמת קריטית שהקואליציה הנוכחית מסרבת להכיר בה, אך ייתכן שממשל טראמפ דווקא כן יסכים לתמוך בכך. זו עשויה להיות הזדמנות היסטורית – לדורנו ולילדינו.
ג'רמי יששכרוף צילום: משרד החוץבסופו של דבר, אין מדובר רק בהזדמנויות – אלא גם בהמשך קיומם של איומים מוחשיים. היעדר הסדר מדיני עם הפלסטינים יוביל למציאות של מדינה אחת בין הים לבין הנהר, שתהיה כר פורה לאיבה ולשפיכות דמים מתמשכת. מצב זה יפגע עוד יותר ביחסים עם מצרים וירדן – שהם נכסי ביטחון לאומי – ויחסום כל אפשרות להתקדמות מול סעודיה וסוריה. הסדרי שלום ובטחון עם סוריה, וייתכן שגם עם לבנון, עשויים לשנות מן היסוד את ביטחונה של ישראל – להקיף אותה בטבעת של יציבות ושלום, במקום בטבעת האש שחתרה לה איראן.
ג׳רמי יששכרוף שגריר (בדימוס), לשעבר המשנה למנכ״ל של משרד החוץ, שגריר ישראל לגרמניה, וראש האגף לעניינים אסטרטגיים
