ערן עמר, בן 51, כבאי בתחנת הכיבוי באשדוד ואב לשישה, נהרג לפני כחודשיים בתאונת דרכים בכביש 42. בשבעה באוקטובר הוא יצא, תוך סיכון חייו, לחלץ צעירים שנמלטו ממסיבת הנובה, ומאז משפחתו נאלצת להתמודד עם האובדן הפתאומי. בתו עדי, בת 20, הייתה אמורה להתחתן בחודש הבא, אך בעקבות מות אביה ביטלה את החתונה: "דמיינתי שאבא שלי מלווה אותי לחופה. אני לא קולטת שזה לא יקרה".
אחיו אלון עמר סיפר כי ביום הטבח יצא ערן להציל צעירים מהנובה: "הוא קיבל טלפון מהזמר ליאור נרקיס שקרוב משפחה שלו היה בנובה. הם הסתתרו בפרדס. ערן אמר לאשתו לא להגיד לאף אחד ושהוא יוצא לחלץ מבלים. הוא נסע דרך שטחים וחילץ אותם מהתופת והחזיר אותם הביתה. הוא יצא בחירוף נפש וסיכן את החיים שלו בשבילם".
אותו קרוב משפחה, דור נרקיס, כתב בפוסט לאחר שערן נהרג בתאונה, על החילוץ שלו על ידי ערן: "הכרתי אותו ב-7 באוקטובר. הוא הוציא אותי מהנובה עם הרכב שלו, אחרי שברחנו שעות בשטח תוך כדי יריות, גם במהלך הנסיעה. הוא לא חשב פעמיים באותה שבת ויצא לקחת אותנו למקום מבטחים מתוך שטח אש רציני".
"אבא שלי היה כבאי בכבאות והצלה אשדוד", סיפרה הבת עדי ל-ynet. "מאז שאני זוכרת את עצמי הוא היה עוזר לכולם, ותמיד ידעו לפנות אליו לעזרה כי ידעו שזה מהות חייו. עזר מאוד בסתר. היה אדם שמח עם חיוך רחב על הפנים שאהב את החיים וניצל כל רגע. כל המשפחה הייתה תלויה בו. המשענת שלנו הלכה. הוא מאוד חסר לכולם".
לדברי עדי, ביום הולדתה ה-20, לפני שלושה חודשים, בן זוגה הציע לה נישואין: "אבא שלי נכח בהצעה וקנה לי שרשרת יפה מתנה. הייתי אמורה להתחתן עוד חודש. הוא סגר לנו אולם והוא אמר לי שמה שאני רוצה יהיה בחתונה. הוא רצה להפתיע אותי ולעשות לי טוב. אבל אני לא מסוגלת לחגוג בלעדיו. הוא לא יהיה בחתונה ובגלל זה החלטתי לבטל אותה. דמיינתי שאבא שלי מלווה אותי לחופה. אני לא קולטת שזה לא יקרה".
"יש בי כעס, זה כואב להבין שאם הנהג הפוגע לא היה נוהג בצורה שנהג או מתעסק בדברים תוך כדי נהיגה, אבא שלי היה עוד חי והייתי מתחתנת כשהוא לצידי", אומרת הבת. "בסופו של דבר מישהו פה נהג ברשלנות ואבא שלי שילם בחייו. מבחינתי אבא נרצח. זה רצח לכל דבר. לקחו לי את אבא. היו לו עוד חיים ארוכים ומלא תכנונים להמשך החיים. בחיים לא חשבתי שאאבד את אבא שלי כשאני בת 20. הוא חיכה שאלמד משפטים וכל כך התמלא בגאווה שאני אהיה עורכת דין".
לדבריה, זו לא פעם ראשונה שאביה עבר תאונת דרכים: "לפני 20 שנה, בערב ליל הסדר, אבא יצא לכבות שריפה עם כבאי נוסף. הוא קלט שרכב עומד להתנגש בכבאי השני שלידו, והוא קפץ ודחף אותו וספג את הפגיעה במקומו. הוא הציל את חייו, והרכב פגע באבא שלי במקום בכבאי השני. הוא כמעט איבד את רגלו ובנס הצליחו להציל לו אותה ושמו לו פלטינות ברגל. לאחר מכן במשך שנים הוא עבר טיפולי פיזיותרפיה ונלחם כדי לחזור ללכת ללא קביים. והוא לא ויתר על עבודתו ככבאי".
אחיו אלון אמר כי "מאז התאונה לא חזרנו לעצמנו. לא חגגנו את החגים. קשה מדי. היינו בהלם כי ערן זה אדם מיוחד, לא אדם רגיל. אדם שעשה חסד עם כולם. אהב את העבודה שלו ואהב לעזור לזולת. אנחנו הכי מתגעגעים לנוכחות שלו. הוא היה נכנס עם הקול שלו, עם הצחוקים שלו. אני רוצה שיזכרו את הנתינה הענקית שלו. הוא היה כולו לב. הוא לא היה בשבילי רק אח אלא גם החבר הכי טוב שלי".







