משרד ההגנה של ונצואלה, תחת שלטונו של הרודן ניקולס מדורו שנלכד במבצע אמריקני מיוחד בתחילת השנה, הקצה בשנת 2020 כספים לרכישת טילים בליסטיים מאיראן בשווי של יותר מ-400 מיליון דולר. כך אמרו לאתר החדשות "פוליטיקו" שני גורמים שמכירים מסמכים מנהליים פנימיים המאשרים את העסקה.
2 צפייה בגלריה
מדורו (מימין, אחרי שנלכד), טראמפ וחמינאי האב - שחוסל
(צילום: REUTERS/Jonathan Ernst, KHAMENEI.IR / AFP)
ב"פוליטיקו" צוין כי טענות על דיונים שהתנהלו בין איראן לוונצואלה בנוגע לרכש טילים בליסטיים שמסוגלים להגיע לשטח ארה"ב דווחו כבר במהלך כהונתו הראשון של הנשיא דונלד טראמפ. אליוט אברמס, ששימש כשליחו המיוחד של טראמפ לאיראן ולוונצואלה באותה תקופה, אמר כי קראקס נסוגה מכוונותיה עקב לחץ מצד וושיגנטון, כך שבסופו של דבר לא רכשה את הטילים מטהרן.
ואולם, מזכר של משרד ההגנה של ונצואלה מ-17 בינואר 2020, שתואר בפירוט בפני "פוליטיקו" בידי שני הגורמים, חושף כי השיחות על העברת הטילים הבליסטיים מאיראן לוונצואלה - דבר שכמה ממשלים אמריקניים בעבר ראו בו איום פוטנציאלי על הביטחון הלאומי של ארה"ב - היו נרחבות יותר והתקדמו מעבר למה שדווח בעבר.
המזכר, שתיאר כיצד תתבצע העסקה בין המדינות ואושר על ידי שר ההגנה של ונצואלה דאז, ולדימיר פדרינו לופז, שהודח מתפקידו על ידי הנשיא דלסי רודריגז לפני כשלושה שבועות, מספק ראיה מוחשית לכך שוונצואלה ביצעה מהלכים לרכישת הטילים הבליסטיים. במזכר פורט כיצד ממשלת ונצואלה תכננה להזרים כסף דרך חברות ממשלתיות כדי לבצע את הרכישה בפועל. עוד נכתב שם כי תוכנן שהטילים ישוגרו באמצעות מערכות שיונחו על גבי כלי שיט של הצי הימי של ונצואלה.
תיעוד שפורסם באיראן משיגור טילים לעבר ישראל בשנה שעברה
בדיווח של "פוליטיקו" נכתב כי חרף מה שנראה כמגעים מתקדמים בין ונצואלה ואיראן לרכש הטילים, לא ברור אם קראקס אכן הייתה משלימה את הרכישה בסופו של דבר, בהתחשב בסיכון הגבוה של התגרות בארה"ב ובקושי לגייס כספים לרכש המערכות, כשברקע המצב הכלכלי הקשה במדינה הלטינית.
אברמס, שהיה כאמור שליחו של טראמפ, אמר כי הממשל היה "מודע" לשיחות שהתקיימו בין קראקס לטהרן באותה עת. לדבריו, וושינגטון "הבהירה שזה לא מקובל", ומאמציה של ונצואלה פסקו בסופו של דבר. אברמס ציין כי לא הכיר את המזכר המפרט על תוכנית הרכישה.
באוגוסט 2020, שבעה חודשים לאחר התאריך המופיע במזכר, אמר מדורו, אז הנשיא ששלט ביד רמה בוונצואלה - בשידור בטלוויזיה - כי רכישת טילים מאיראן "לא עלתה בדעתנו", אך מדובר ב"רעיון טוב".
ונצואלה שמרה על קשרים חמים עם איראן במשך עשרות שנים, בהינתן שיתוף הפעולה בין שתי המדינות דרך ארגון המדינות מייצאות הנפט (OPEC). בדיווח נכתב כי היחסים בין שתי המדינות הפכו לעילה לדאגה בוושינגטון רק בשני העשורים האחרונים, לאחר שהוגו צ'אבס, שהיה מנהיגה הפופוליסטי של ונצואלה מהשמאל, פעל לחיזוק הקשרים עם יריבותיה של ארה"ב. תחת צ'אבס ויורשו מדורו, המדינות חתמו על עשרות הסכמי שיתוף פעולה והגנו זו על זו מפני ביקורת וסנקציות אמריקניות. בדיווח נכתב כי איראן סיפקה בעבר לוונצואלה אמצעי לחימה, כולל מערכות כטב"מים.
כך או כך, אין כל אינדיקציה לכך שהשפעתה של איראן בוונצואלה הייתה שיקול שנלקח בחשבון כאשר הצבא האמריקני לכד את מדורו בינואר. ואולם, גורמים רשמיים בארה"ב השתמשו מאז ביחסי קראקס-טהרן כחלק מההצדקה לכך שהנשיא הורה על פעולה צבאית להדחתו של מדורו מהשלטון. מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר בינואר כי לכידתו של מדורו פירושה שוונצואלה לא תוכל עוד "להתקרב לחיזבאללה ולאיראן בחצי הכדור שלנו", ושר הפנים דאג ברגום טען בחודש שעבר כי ונצואלה מהווה איום ישיר על ארה"ב בשל קשריה הצבאיים עם איראן.
