הפרקליטות ערערה הבוקר (רביעי) לבית המשפט העליון על ההחלטה לשחרר למעצר בית את בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, שמואשם לצד אחרים בפרשת הברחות הסיגריות והסחורות לעזה. בערעור נכתב כי "אין להתייחס להברחת הסחורות כאל קרטוני סיגריות, טלפונים ומוצרים נוספים - אלא יש להתייחס להתייחס לזה כהחדרת מזוודות מזומנים לידי ארגון טרור". עוד צוין כי הנאשמים הרוויחו יחד כ-8 מיליון שקל עבור ההברחות, וכי "ניתן להעריך פי כמה מכך הרוויחו מוכרי הסחורה בתוך הרצועה".
"2,000 נוקיה": התיעודים מההברחות

2 צפייה בגלריה
בצלאל זיני במחוזי באר שבע
בצלאל זיני במחוזי באר שבע
בצלאל זיני. השופט במחוזי: "היה פלס כל חייו. נפלה שגגה, ועשה את הטעות הכי מכוערת בחייו"
(צילום: הרצל יוסף )
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע אלון גביזון הורה אתמול לשחרר את זיני וארבעת הנאשמים האחרים למעצר בית. הם מואשמים בעבירות סיוע לאויב במלחמה, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ולקיחת שוחד. גביזון הורה גם על עיכוב ביצוע השחרור, על מנת לאפשר לפרקליטות להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון.
בדיון אתמול, פנה השופט גביזון לנציגת פרקליטות מחוז דרום עו"ד אלכס דרנבוים, ושאל: "גבירתי מאמינה שאם אשחרר את זיני למעצר בית יש מסוכנות למדינת ישראל? אחד כזה שהיה כל חייו פלס ונפלה שגגה ועשה את הטעות הכי מכוערת בחייו, את מאמינה שאחד כמו זיני אם אשימו במעצר בית יסכן את מדינת ישראל? לפעמים צריך לעצור ולנשום".

"ידו הארוכה של האויב"

לפי הערעור, חמאס נזקק להכנסת הסחורות להתעצמות כלכלית - ולכן יש לראות בכך בתור "ידו הארוכה של האויב". בפרקליטות כתבו בין השאר כי אילו הנאשמים ואחרים לא היו מבריחים סחורות לתוך שטח הרצועה, לארגוני הטרור לא הייתה אפשרות להניח יד על הסחורות הללו - ובכך להתעצם כלכלית ולהמשיך לבסס שליטה.
עוד טענו בפרקליטות כי לא מדובר במעשה תיאורטי או בפגיעה עקיפה ומרחוק - אלא בפעילות אשר תוצאתה הממשית בשטח היא חיזוק ארגון טרור המצוי בעימות מזוין עם מדינת ישראל. בערעור הודגש כי לפי חוות דעת שב"כ ונתונים שהציגה הפרקליטות, חמאס נקלע לקשיים כלכליים משמעותיים במהלך הלחימה - ושליטתו בסחורות ובמשאבים הנכנסים לרצועה היא אחד ממקורות הכוח המרכזיים שלו.
לכן, תואר, בנסיבות האלה, הכנסת סחורות באופן המאפשר את הגעתן לידי חמאס או ניצולן על ידו אינה פעולה ניטרלית, אלא תרומה ממשית לשרידותו, לשיקומו ולהמשך פעילותו ותוצאה זו של חיזוק ארגון טרור פעיל, מעמידה בסכנה מוחשית את ביטחון המדינה ואת שלום אזרחיה, ופוגעת ביציבות ובשגרת החיים.

קרטוני סיגריות ומאות אלפי שקלים

בכתב האישום שהוגש נגד זיני, כאמור אחיו של ראש השב"כ דוד זיני, נטען כי הוא היה מעורב בשלושה סבבי הברחות של כ-14 קרטוני סיגריות לרצועה, ותמורתם קיבל 365 אלף שקלים. יחד איתו הואשמו עוד שני חיילי מילואים - אביאל בן דוד (31) מקריית גת, חייל מילואים ב"כוח אוריה", ואמיר דב הלפרין (38), שהכיר את בן דוד.
בכתב האישום תואר כי בצלאל זיני חייל מילואים שהיה אחראי על המעטפת הלוגיסטית של "כוח אוריה", ובעל היתרי כניסה של שיירות כלים לתוך הרצועה. יחד עם אחרים, השלושה נאשמים שפעלו בהרכבים משתנים להברחות של סיגריות, תוך חלוקת הרווחים מהמכירות - ותוך הטעיית החיילים במעברים לרצועה, כשהם מציגים מצג שווא שנכנסים במסגרת שירותם הצבאי לצרכים ביטחוניים.
2 צפייה בגלריה
אביאל בן דוד
אביאל בן דוד
אביאל בן דוד
(צילום: פייסבוק)
להלפרין מיוחסים חמישה סבבים של הברחות, תמורתם קיבל כ-4.3 מיליון שקלים (חלק מהסכום התחלק בין חלק מהנאשמים) ולאביאל בן דוד מיוחסים חמישה סבבים של הברחות, תמורתם קיבל כ-815 אלף שקלים (שניים מהסבבים הושלמו - אך לא הועברה תמורה).
בכתב האישום תואר בין השאר כי חודש לאחר ההברחה השלישית, אמר זיני לאביאל בן דוד שיש לו מכר ביחידה 8200 שטען בפניו שעלולים לעלות עליהם - ושיש לו את היכולת לסייע להם, כך שפרטיהם לא יופיעו במערכת. בתמורה לכך, תואר, זיני הסביר שהתבקש לארגן עבור יחידתו של המכר ציוד צבאי. זיני, כך נכתב, ביקש מאביאל כ-100 אלף שקלים - וזה נעתר לבקשה והעביר לו אותם. כתב האישום לא מפרט מה עלה בגורל אותה בקשה, מה עשה זיני בכסף - ואם המכר בכלל קיים.
בבקשה להאריך את מעצרו של זיני עד תום ההליכים צוין כי במהלך חקירתו הוא אישר שקיבל כספים מאביאל בן דוד. בן דוד אמר בחקירותיו כי זיני הוא מפקדו ב"כוח אוריה", וכי ידע שיש לו היתרי כניסה של שיירות כלים לתוך הרצועה. בן דוד ציין כי זיני הסכים להבריח יחד איתו לרצועה - בעבור כסף.
בכתב האישום צוין כי הנאשמים ושותפיהם ידעו שהסחורה המוברחת עשויה להגיע לידי גורמי טרור ובהם חמאס או מי מטעמו, ולשמש ולסייע לחיזוק כוחם ולקידום ומימון פעולתם. "הם ביצעו את מעשיהם בעבור בצע כסף, כשהם יודעים שבמעשיהם הם עוקפים את ההגבלות שהטילה מדינת ישראל על הכנסת סחורות לעזה, כחלק ממאמצי המלחמה, וחרף הנזק הביטחוני הברור הגלום במעשיהם", נכתב עוד.