בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירות שלפיהן המדינה פועלת בניגוד לפסיקות ונמנעת מגיוס חרדים. הדיון מתקיים בהרכב מורחב של חמישה שופטים, אחרי שבחודש אפריל, הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד הממשלה, והורה לה לנמק מדוע לא מוציאים צווי גיוס נוספים למלש"בים חרדים בהתאם לצורכי הצבא ומדוע לא מפעילים סנקציות אישיות אפקטיביות כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא מתייצבים.
החרדים מתפרצים לאולם בית המשפט
(צילום: דוברות הרשות השופטת, עידן בלומהוף)
במהלך הדיון, התפרצו שני חרדים לאולם בית המשפט, וצעקו: "אנחנו גאים להשתמט תעצרו אותנו - נמות ולא נתגייס". כבר כמה דקות פרצו פעם נוספת כמה צעירים חרדים לאולם, והוצאו בכוח תוך שהם צועקים: "עברנו את היטלר נעבור גם אתכם".
בצל מעצרי המשתמטים, שהובילו מחאות סוערות של הציבור החרדי, אמרה בפתח הדיון נציגת הפרקליטות, עו"ד נטע אורן, כי "המטרה שלנו ושל כל הגורמים זה לא למלא את מתקני הכליאה אלא להוביל לכך שחרדים ישרתו בצה"ל". לדבריה, "צה"ל גיבש תוכנית משמעותית לטיוב האכיפה, ולראשונה זה עשרות שנים יש טיפול ב-80 אלף חייבי גיוס חרדים בגילים הרלוונטיים". לצד היא הדגישה כי "הסמכויות של צה"ל והמשטרה הן מוגבלות ושצריך התגייסות של כלל גורמי הממשלה".
אחרי שהציגה נציגת הפרקליטות את פרטי התוכנית, שאלה השופטת יעל וילנר מדוע הוצאו למה רק 54 אלף צווים ראשונים לחייבי גיוסי ולא לכל ה-80 אלף. "זה הצריך הרבה משאבים מגורמי הצבא בזמן מלחמה, אין עניין להוציא הרבה צווים כדי שהם תוך זמן קצר יוכרזו כמשתמטים", השיבה עו"ד אורן.
היא ציינה כי מתוך 9,400 מלש"בים חרדים 5,700 הוכרזו משתמטים. השופטים שאלו כמה מהם נעצרו. עו"ד אורן הדגישה את קשיי הכליאה, אך השופטים תהו למה לא לעצור את חלקם. "גם על 1,000 תגידי שאין מקום במעצר?", שאלה השופטת וילנר. השופט עופר גרוסקופף אמר לה: "לתחושתי מול משתמטים שאינם חרדים יש צעדים שננקטים - לא רק הכרזה עליהם כמשתמטים".
השופטים התעקשו לקבל נתונים שהפרקליטות הייתה אמורה להגיע איתם, אך אלו חסרים. "אמרת שהמדיניות אחידה למשתמטים חרדים ולמשתמטים של האוכלוסייה הכללית - וזה הדבר שאני מבקש לראות", הדגיש השופט גרוסקופף. עו"ד אורן הסבירה בתגובה כי קשה להוציא את הנתונים בגלל ש"לכל אחד יש את הסיפור שלו" ומדובר בנתונים מורכבים".
עו"ד אורן אמרה כי "עמדת שר הביטחון שקיבלנו היא שצריך להתאים את המסלולים לציבור החרדי ולחוקק חוק בהסכמה עם ההנהגה החרדית" והזכירה בהמשך כי "החל משנת 2026 צה"ל יוכל לגייס את כל המלש"בים החרדים". אחרי שהעירה לה על החוסר במידע, אמרה לה השופטת וילנר: "זה נתון משמח". השופט נעם סולברג אמר כי "הולך ומזדקק הצורך באמצעי אכיפה שיביאו לתוצאות. הצבא זקוק עכשיו, אתמול, ל-12 אלף לוחמים".
נציגת הפרקליטות, שמייצגת את הממשלה, טענה כי שר הביטחון ישראל כ"ץ "לא עומד בדרכו של הדרג המבצע לאכוף את החוק שמחייב את הגיוס". אך בתגובה הדגישה בפניה השופטת דפנה ברק-ארז כי "השר לא צריך 'לא לעמוד בדרך' הוא צריך להנחות מלמעלה על כך".
השופטת וילנר התייחסת להנחיית המפכ"ל דני לוי שלא לעצור עריקים במעברי הגבול. "המשטרה מוגבלת ועלה בקיץ שהיא לא יכולה לעצור כל אדם אקראי כי זה מוביל להפגנות המוניות שמצריכים משאבים גדולים", השיבה נציגת הפרקליטות. השופט גרוסקופף אמר אז בתגובה כי "זה תקף גם למשתמטים מכלל האוכלוסייה". אחרי שעו"ד אורן אישרה את דבריו, אמרה השופטת ברק-ארז בציניות: "אז יש בשורה לכל המשתמטים שאין יותר מעצרים".
החרדים מאשימים: "ניתוק מעם"
עו"ד שמואל הורוביץ, נציג איחוד הישיבות, אמר בדיון כי "חרדי בא להגיש תלונה אתמול בתחנה בבאר שבע ונעצר בגלל שהוא משתמט". לדבריו, "יש דברים שבית המשפט לא יכול לפתור אולי צריך לשנות דיסקט. לא ראיתי שאפשר לכפות בשטח את הדבר הזה, איך זה מביא חרדים לצבא?". השופטת ברק-ארז תהתה: "אתה בכלל מייחס איזו משמעות למלחמה שהייתה פה? הכול אותו הדבר?".
ח"כ מאיר פרוש מאגודת ישראל טען במקביל לדיון כי הוא "שיא של ניתוק מעם ישראל השורשי". לדבריו, "אחרי שהיועמ"שית כשלה כישלון חרוץ בתוכנית ההזויה לעצור לומדי תורה כמנוף לגיוס כפוי, שופטי בית המשפט העליון תוהים למה לא עוצרים יותר לומדי תורה".
(צילום: אלכס גמבורג)
לקראת "עצרת המיליון", שתתקיים מחר בירושלים, הוא הוסיף: "אין לנו אמון בשופט שקורא לעצור לומדי תורה ולדעתנו הוא לא ראוי לתפקידו במדינה שהיא בשלטון של יהודים. מחר יתייצבו רבבות אלפי ישראל בירושלים ויבהירו לכל הרשויות: לא נשתוק ולא נמחל כשרודפים את התורה".
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון שנמצאת בין העותרות, אמר לשופטים: "מהפוליטיקאים אנחנו לא מצפים לכלום. שבוע הבא יהיה חוק השתמטות חדש, כבר היינו בסיפור הזה בין 2012 ל-2014. לאור העובדה שאנחנו כל כך הרבה זמן בתוך האירוע, אני מבקש שלא יקרה מצב שהמדינה תעשה מה שהיא רוצה".
השופט סולברג אמר לעו"ד שרגא כי "אין מחלוקת לגבי השורה התחתונה", אך שאל מה הסעדים שמבקשים העותרים מבג"ץ . "המדינה לא עושה שום דבר עם המשתמטים", אמר. "אנחנו מבקשים סנקציות על פי חוק, גם צו ביניים. חייבים חייבים לעשות את זה מהר כי מחר בבוקר יהיה חוק השתמטות חדש".
"למילואימניקים אין זמן"
אחרי שדיברו נציגי העותרים, השיבה לטענות שלהם נציגת הפרקליטות. היא אמרה כי הם "שלפו על מיני נתונים ממקורות כאלה ואחרים, ואז התפרץ לדבריה עו"ד שרגא: "מה הנתונים? תגידי כמה קיבלו צו ראשון? 30 אלף איש נעלמו מתחת לרדאר. כמה מהם התגייסו?".
עו"ד אורן, השיבה לו כי "בנוגע לסנקציות ושלילת ההטבות, השילוב של צעדי האכיפה הוא האפקטיבי להגברת ההתגייסות. האפקט הזה ייקח לו זמן. הדברים המצטברים. בחודש יולי היו 2,000 משתמטים שעיכבו את יציאתם מהארץ". השופטת ברק-ארז הדגישה בפניה כי "למשרתי המילואים אין זמן".
נשים מ"אימהות בחזית" לנציגת המדינה: "לא ייתכן שימשיכו להשתמט!"
אחרי שהציגה פעם נוספת נתונים, אמרה עו"ד אורן כי "רק אחרי 18 חודשים זה מגיע למישור פלילי". בתגובה שאל אותה השופט גרוסקופף אם בחודשים הקרובים יתחילו להגיש כתבי אישום. עו"ד השיבה: "כן, אבל הצבא רוצה חיילים ולא עצורים". בתגובה, עקץ אותה עו"ד שרגא: "נביא תאילנדים. לא יכול להיות שהמדינה מביאה נתונים שקריים. הילדים שלנו בצבא".
בתגובה, העיר לו השופט סולברג: "הגיע הזמן שאדוני ילמד שכשבית המשפט מדבר אדוני שותק. אנחנו כולנו אזרחי ישראל והילדים שלנו במצב דומה. הדיון מספיק קשה גם ככה, לא יכול להיות שאתה מפריע". השופטת וילנר תהתה: "למה צריך 18 חודשים בתקופה כזאת כדי שזה יהפוך להליך פלילי? בתקופת מלחמה?".
בסוף הדיון, נשים מתנועת "אימהות בחזית" צעקו על נציגת המדינה: "לא ייתכן שימשיכו להשתמט. בושה! השתמטות באישור! נגד חיילי נח"ל פועלים, אבל נגד חרדים לא? בושה".
נתוני הגיוס, וסירוב הממשלה לאכוף
בתשובתה לקראת הדיון, חשפה השבוע לראשונה המדינה נתונים רשמיים על היקף הגיוס מקרב החרדים בשנתיים האחרונות. החל מיוני 2023 נשלחו צווים ראשונים ל-79,772 חייבי גיוס, ובשנתיים שחלפו מאז. ב-2024 הוצאו בסך הכול 24 אלף צווים, מתוכם 5,565 כבר הוגדרו כמשתמטים, ו-9,428 נוספים קיבלו "צו 12" - פקודת גיוס שלאחר כחודש ימים הופכת לצו מעצר אם לא מתייצבים. מיוני 2025, הוצאו 54 אלף צווים ראשונים, עד סוף אוקטובר רק 701 התייצבו - פחות מאחוז אחד מהמיועדים לשירות.
המדינה בתשובתה חזרה על עמדת גורמי המקצוע שלפיה הצבא זקוק ל-12 אלף חיילים, מתוכם בין 6,000 ל-7,500 לוחמים והיתר תומכי לחימה. חרף הוראת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, הממשלה מסרבת לנקוט סנקציות כלכליות אפקטיביות כלפי המשתמטים.
ביוני 2024, קבע בג"ץ פה אחד כי בהיעדר מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי - המדינה מחויבת לגייס את כל תלמידי הישיבות לצבא. לאחר כחודשיים מקביעת בג"ץ הקואליציה לא גיבשה חוק, עתרה אז תנועת "ישראל חופשית" לבגץ בדרישה שיורה לצה"ל לשלוח צווי גיוס לכלל הצעירים החרדים חייבי הגיוס ולפעול באופן שוויוני לאכיפת חוק שירות הביטחון, בדיוק כמו כלפי יתר האוכלוסייה ובכך לסיים את האפליה בגיוס ולמלא את דרישת הצבא בכוח אדם.
