ההחלטה לסגור את גלי צה"ל נבלמה לעת-עתה, זמנית, על ידי בג"ץ, אבל מזכירה לשנינו ניסיון סגירה קודם ב-1991 וגם כעבור שנתיים, בו החליט הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, לסגור את התחנה, יותר בשל הצד התקציבי, אבל גם אז נשמעו הנימוקים שמשתמשים בהם הקטגורים דהיום: חיילי צה"ל במדים אינם יכולים לשדר נושאים פוליטיים, חברתיים, או ענייני דיומא העומדים על הפרק. בתחנה לא מושג איזון והיא מוטה לכיוונים ליברליים מדי ולתכנים תרבותיים אליטיסטיים שאינם מחוברים לחיילי צה"ל ובכלל אין קשר אמיתי עם ציבור המאזינים, לכן דינה להיסגר.
מי שהציל את התחנה באותם ימים היה הנשיא דאז, חיים הרצוג, אביו של הנשיא דהיום יצחק הרצוג, שגם הוא מתנגד לסגירה: "אסור לשכוח כי כאשר קולות נמחקים – אנחנו מפסידים, לא רק תדר, אלא גם דיאלוג".
אכן, זוהי החלטה ששום משטר דמוקרטי שיסוד הבעת הדעה וחופש הדיבור הוא יסוד מוסד בו, ירשה לעצמו לנקוט בה.
שנינו היינו שותפים, באותם ימים, במאבק נגד ייבוש המעיין התרבותי הנובע הזה. באותה תקופה שאול מייזליש היה מגיש ועורך של תוכניות היהדות בתחנה ("מסורת מסורת") ובאותה עת ממש הוא גם כתב את הביוגרפיה של הרב הראשי לארץ ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיה אביו של הנשיא חיים הרצוג. שבתאי, שכיהן באותה עת כמנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן ונזעק אף הוא נוכח סכנת הסגירה, פנה אל שאול וביקש: "אתה יושב עכשיו בקביעות עם הנשיא לצורך כתיבת הספר, מדוע שלא תשתף אותו בסוגיה הזו, שהיא כל כך כואבת ומוכרת רק במשטרים דיקטטוריים אפלים?".
יחד עם יורם מרגלית, שהיה ראש המערך הטכני של התחנה ועם כמה ממנהליה, נפגשנו עם הנשיא חיים הרצוג והופתענו מאוד מעוצמת התגובה של האיש. כפי שקיבל החלטה כבדת משקל לגבי חנינה לאנשי השב"כ בפרשת קו 300, כך יצא מגדרו נוכח תוכנית הנעילה המוצעת. "מה? לסגור מקום כזה? עם תוכניות תרבות מעולות, עם הלחנת שירי משוררים? עם פינות עיון, טבע, ספרות, ספורט, סאטירה וענייני צבא? לקטוע את הקשר שבין החיילים לביתם המועבר ב"קולה של אמא"? לסכור את החממה שהעמידה את מיטב הכתבים, העורכים ואנשי המוסיקה בישראל?". הנשיא הוסיף: "נו, אם יש תוכניות אקטואליה אז הן מצוינות בהיותן אובייקטיביות, אבל נכון שצריכים לשדר ולהגיש אותן אנשים בלבוש אזרחי ולא חיילים וכך תוסר הצרימה בנושא הזה".
תנופת תעמולה כנגד ההכרעה האומללה
לא ייאמן, אבל הנשיא פתח בתנופת תעמולה כנגד ההכרעה האומללה. הוא פנה לממשלה, לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולאלופי צה"ל והציע עצמו כמתווך ומקשר מתוך אותה מגמה שהכתיר, לימים, בנו יצחק הרצוג: "להרוס? לא! לתקן? כן!". פועלו נשא פרי והקולות לא נדמו.
חשנו זכות עצומה בכך שהמיקרופון הגל"צניקי שהיה כל כך פורה ומשפיע, לא יינעל והתחנה תמשיך לשרת דורות של לוחמים היא עשתה זאת כשהעבירה אינפורמציה ותכנים צבאיים ממיטה המומחים ואנשי הביטחון, שחיזקה את הזיקה בין הלוחם ומשפחתו וכשהאוזן הציבורית כל כך נהנתה מהכישרונות המוסיקליים שגילתה והנביעה.
כמה מן התוכנית הללו הפכו נכס צאן ברזל של התרבות הישראלית וגם היהודית וקשה לתאר את תמונת המדיה של היום ללא בוגרי גל"צ. העובדה שמתוך כאלפיים מועמדים (מלש"בים) שפונים מדי שנה להתקבל לתחנה, נענים רק עשרים! מעידה על החומר האיכותי, האינטליגנטי של צעירים בעלי כושר הבעה וביטוי בעברית מתוקנת, דבר שמסביר את הרמה של השידור הצבאי. לתחנה נלווית גם מחלקות כמו "גלגל"צ", עמודי רשתות חברתיות ואתרי אינטרנט עם כ-125 אלף כניסות כל יום, מה שמלמד שזה רדיו של העם ואין מקום להתעמרות של הדרג הפוליטי שמתאונן על חוסר איזון ועל סקטוריאליות רעיונית.
גם הטעם המזרחי והים-תיכוני שהתחנה הייתה חפה ממנו בעבר, מככב היום בצליל שמשמיעה התחנה. ברור כי אנשים עם אג'נדה חד-צדדית לא היו מורחקים היום מן השידור, אלא היו מציבים מולם קול מאזן, או מתעמת שיביא את שלל הדעות
הטענות שהיו בעבר על הטיות לכיוון השמאל, חלפו מזמן והיום אתה כבר לא מכיר את דעות הכתבים שבאים מכל הגוונים של החברה הישראלית. לא תמצא כבר את ה"צפונבונים" או את ה"בנים של...", גיבורי הנפוטיזם שאפיינו את תקופות העבר, אלא תמצא דווקא את נציגי ישראל הפריפריאלית.
גם הטעם המזרחי והים-תיכוני שהתחנה הייתה חפה ממנו בעבר, מככב היום בצליל שמשמיעה התחנה. ברור כי אנשים עם אג'נדה חד-צדדית לא היו מורחקים היום מן השידור, אלא היו מציבים מולם קול מאזן, או מתעמת שיביא את שלל הדעות.
"הבית של החיילים"? אכן, ראינו את זה כ"חרבות ברזל", כשהסדירים והמילואימניקים התראיינו מכול החזיתות וכתבי התחנה הגיעו אליהם בעמדות הקדומניות ביותר.
שבתאי לובל ושאול מייזלישאכן, אסור לעקור את גלי צה"ל מהנוף הציבורי, שהוא לפעמים בית שני אמיתי לאוכלוסייה הנחשפת אליו.
ד"ר שבתאי לובל, כיהן כמנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן ושאול מייזליש, עיתונאי וסופר, ששידר וערך תוכניות יהדות במשך ארבעה עשורים בגלי צה"ל.
ד"ר שבתאי לובל כיהן כמנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן, ושאול מייזליש הוא עיתונאי וסופר
פורסם לראשונה: 13:27, 08.02.26
