אחד מ־13 ההרוגים הסורים בפשיטת צה"ל על העיירה בית ג'ן בדרום סוריה, חסן א־סעדי, זכה לתשומת לב ציבורית רבה משום שנהרג יום לפני חתונתו. חסן היה אחד מהצעירים בכפר שפתחו בירי לעבר כוחות צה"ל שחדרו לעיירה כדי לעצור מבוקשים בקבוצת ג'מאעה אל־אסלאמיה ופצעו שישה מהחיילים. בתמונתו של חסן, שהופצה לאחר מותו, הוא מחזיק ברובה M-16 שהקת שלו יוצרה בחברת אמתן כרמיאל הישראלית, ומסילת הפיקטיני שלו יוצרה על ידי חברת IMI Defense. חסן לא גנב את הנשק. לדברי שניים ממכריו, הוא ניתן לו על ידי ישראל בעת שהיה חבר בפלג מורדים סורי שנתמך על ידי ישראל עד שנת 2017, בתקופה שבה כוחות המורדים שלטו על דרום סוריה.
על סמך מחקרי בקרב תושבי דרום סוריה, בין השנים 2013 ועד 2018 סיפקה ישראל תמיכה ליותר מתריסר קבוצות מורדים חמושות במחוז קניטרה ומערב מחוז דרעא. התמיכה הישראלית סייעה למנוע מחזבאללה הלבנוני וממיליציות נאמנות לאיראן את כניסתן לאזור הגבול. ישראל אפשרה ללוחמים של פלגים שפעלו תחת השם "צבא סוריה החופשי" וכן לאזרחים לקבל טיפול מציל חיים בבתי חולים בישראל. תחת פיקודה של מנהלת "שכנות טובה", ישראל גם הזרימה סיוע הומניטרי לדרום סוריה. משיחותיי עם עשרות מתושבי דרום סוריה, הסיוע הישראלי חולל שינוי אמיתי בתפיסותיהם בנוגע לישראל.
מקורות בדרום סוריה ששוחחתי עימם לאורך שנות מלחמת האזרחים, תיארו ששיתוף הפעולה של ישראל עם הפלג הדומיננטי בבית ג'ן - גדודי עמר אבן אל־ח'טאב - היה רחב היקף במיוחד
מקורות בדרום סוריה ששוחחתי עימם לאורך שנות מלחמת האזרחים, תיארו ששיתוף הפעולה של ישראל עם הפלג הדומיננטי בבית ג'ן - גדודי עמר אבן אל־ח'טאב - היה רחב היקף במיוחד. פלג זה, בפיקוד איאד כמאל הידוע כ"מורו", קיבל נשק ישראלי (ולא רק נשק מזרחי שנתפס על ידי ישראל). ב־2017 הידק המשטר את המצור על העיירה. משלוחי המזון מישראל הצילו את תושביה ממוות מרעב, כפי שהתרחש באזורים אחרים שהמשטר הטיל עליהם מצור כמו מדאיא, זבדאני, ופאתי דמשק המזרחיים והדרומיים. בשלהי 2017 נפלה העיירה תחת שליטת המשטר למרות ניסיונותיה של ישראל לסייע למורדים למנוע זאת. ב־2018 השתלטו מחדש המשטר וחיזבאללה הלבנוני על הדרום הסורי, והסיוע הישראלי לאוכלוסייה ולמורדים נפסק.
למרות סיום שיתוף הפעולה, סורים רבים בדרום המשיכו להכיר תודה לישראל, במיוחד האלפים שטופלו בבתי חולים ישראליים ובני משפחותיהם. מלחמתה של ישראל נגד הציר האיראני זכתה לפופולריות רבה בקרב הסורים המתנגדים למשטר. לאחר שהתנקשה ישראל במנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, ששלח אלפים מלוחמיו לסוריה כדי להציל את משטר אסד מנפילה, חילקו תושבי אידליב, אז מחוז בשליטת המורדים, בקלאוות וחגגו ברחובות. סורים רבים גם הכירו תודה לישראל על כך שהחלישה את הציר האיראני ותרמה תרומה משמעותית לקריסתו של משטר אסד, שרצח מאות אלפים מבני עמו וטיהר אתנית מיליונים מהם.
תגובת ישראל לנפילת משטר אסד העידה במידה רבה על פחד מפני זוועות טבח 7 באוקטובר ועל היכרות שטחית עם שליטיה החדשים של סוריה. מאז הקמת ג'בהת א־נוסרה בשלהי שנת 2011, השתנה הארגון משמעותית. אחמד א־שרע (אל־ג'ולאני) ושלושת יועציו הקרובים - אסעד א־שיבאני (שר החוץ), אנאס ח'טאב (שר הפנים) ועבדול רחמן עטון (יועץ א־שרע לענייני דת) מתאפיינים בפרגמטיות וברצון עז לכוח ולשליטה. בשל רצון זה, הם הבינו שעל הארגון לוותר על עקרונות טהרניים שאינם מציאותיים, כמו אכיפת חוקי צניעות ומניעת פרקטיקות דתיות סוּפיות. הם גם הבינו שעל הארגון לקבל את נוכחות צבא טורקיה, צבא של מדינה חילונית, באידליב, נוכחות שהייתה נחוצה להגנה על המחוז מפני תקיפות המשטר ובני־בריתו. הרביעייה הזו חיסלה, פיטרה וכלאה גורמים קיצוניים בארגון שהתנגדו לשינוי הכיוון, והפכה את תוכניות לימודי הדת ללוחמי הארגון למתונים יותר.
רצונם העז בשלטון הוא שהפך את ג'בהת א־נוסרה מארגון שמנה 20 לוחמים לשליטיה של סוריה. שתלטנות זו מסוכנת לבני המיעוטים בסוריה, ובעתיד נראה שגם למתנגדי המשטר הסונים, אך היא בדיוק מה שיבטיח ששלטון א־שרע לא יציב איום על ישראל. דמשק מבינה היטב שכל התגרות מכוונת בישראל, או אף אובדן שליטה על חמושים משורותיה, יביאו לתגובה מוחצת מצד ישראל, תגובה שתמוטט את שלטונו של א־שרע.
נוכחות כוחות צה"ל בסוריה גוררת חיכוכים עם אוכלוסייה אזרחית שבעבר אהדה את ישראל, אך לאחר הפלישה הישראלית, השתנה יחס זה, כפי שהעידה תקיפת חיילי צה"ל בידי חסן א־סעדי ותושבי בית ג'ן
מדיניותה של ישראל מאז נפילת משטרו של אסד נעדרת מטרת־על ברורה. נוכחות כוחות צה"ל בסוריה גוררת חיכוכים עם אוכלוסייה אזרחית שבעבר אהדה את ישראל, אך לאחר הפלישה הישראלית, השתנה יחס זה, כפי שהעידה תקיפת חיילי צה"ל בידי חסן א־סעדי ותושבי בית ג'ן. התנהלות צה"ל ליבתה את עוינות המקומיים: הטלת עוצר על כפרים, הרס בוסתנים ומניעת גישה לשדות חקלאיים ולאזורי מרעה, שהם מקורות פרנסה עיקריים באזורים עניים אלו של סוריה.
אליזבט צורקובישראל זקוקה לשלטון יציב בדמשק, שלטון שמסוגל למנוע את הברחות האמל"ח לחיזבאללה, את פעילות החוליות הפלסטיניות שמופעלות על ידי איראן. מדיניות ישראל הנוכחית רק מגבירה את חוסר היציבות של השלטון וחותרת תחת מטרותיה שלה. מלבד שלטון סורי יציב, על ישראל לשאוף לצמצום ההשפעה של טורקיה וקטאר על סוריה. הדרך לכך עוברת בהרחבה ובגיוון הבריתות עם השלטון בדמשק. הסכם ביטחוני עם דמשק, שסביבו מתנהל משא ומתן זה חודשים, הוא צעד ראשון וחשוב בכיוון זה.
אליזבט צורקוב היא עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית במכון ון ליר ודוקטורנטית באוניברסיטת פרינסטון. היא חוקרת את סוריה זה 14 שנים
