בשבוע שעבר מפגינות בפאות סגולות מחו בכיכר הפרלמנט בלונדון נגד ההגירה הלא-חוקית לבריטניה. המחאה, שבמהלכה הדגישו המפגינות את פשעי המין שביצעו מסתננים נגד נשים, לא הייתה חריגה בנוף הבריטי, לולא המוחות היו מחופשות ל"אמיליה" - דמות במשחק וידאו מטעם משרד הפנים הבריטי שנועד למנוע מצעירים לאמץ דעות קיצוניות, שהפכה באופן בלתי צפוי לסמל מחאה נגד הרשויות.
מחאת הנשים בבריטניה: "כולנו אמיליה"
(צילום: לפי סעיף 27 א')
המחאה הקטנה, שהתרחשה בשבת שעברה, הייתה אחת מני רבות נגד אוזלת ידה של הממשלה מול ההגירה הבלתי-חוקית: מהגרים לא-חוקיים רבים מצליחים להסתנן לבריטניה בקלות דרך תעלת לה מאנש, ומרגע שהגיעו לשטח הממלכה המאוחדת הם זוכים לטיפול נדיב, הכולל בין היתר שיכון בחינם וזכאות לטיפולים רפואיים. ממשלות בריטניה בשנים האחרונות - גם אלו השמרניות, שהתחייבו לטפל בסוגייה - כשלו בעצירת גל המהגרים המסיבי ובגירוש אלה שהגיעו למדינה.
במקביל, מאז חזרת מפלגת הלייבור לשלטון לפני כשנתיים בראשות רה"מ קיר סטרמר, נדמה כי פקע דבר מה בקרב חלק מהציבור הבריטי. במהלך כהונתו של סטרמר צפו שוב ושוב הפערים ביחס הרשויות כלפי ה"אנגלים", כלשון חלק מהמוחים - האזרחים שמאמצים את ערכי הממלכה המאוחדת ואת זהותם כבריטים - לבין המהגרים, החוקיים ואלו שלא, שמצהירים מפורשות כי אין בכוונתם להיטמע בתרבות הבריטית - אלא להתאים את המדינה עצמה לאורח חייהם.
המפגינות, מטעם ארגון "Women’s Safety Initiative", הדגישו כאמור במחאתן את פשעי המין שביצעו מסתננים בילדות, נערות ונשים בריטיות. "נמאס לנו שמקריבים את הביטחון שלנו עבור נוחותם של גברים מהגרים", מסרו בארגון ברשת X, יחד עם תמונה של המוחות בכיכר הפרלמנט. המפגינות הכריזו כי "כולנו אמיליה!", והוסיפו כי "המאבק רק החל".
אחת מהמוחות קראה בהפגנה: "ההגירה המסיבית פגעה בביטחונן האישי של יותר מדי נשים בבריטניה. זכרו את כנופיות האונס - מאות אלפי ילדות נאנסו, עונו וסבלו התעללות. סיממו אותן, קשרו אותן בשלשלאות, הן נאנסו על-ידי מאות גברים. זה הסקנדל הכי גדול במדינה הזאת. הנוחות של גברים מהגרים לא יכולה להיות חשובה יותר מהילדות הבריטיות. מדיניות ההגירה מאפשרת לילדות שלנו לחוות אונס ועינויים".
האנטגוניסטית שהפכה לסמל: מי היא אמיליה?
אמיליה סגולת השיער היא הנְבָלָה במשחק האונליין "Pathways", שנוצר עוד ב-2023 במימון יוזמת "Prevent" במשרד הפנים הבריטי לטיפול בהקצנה בקרב בני נוער וצעירים. Pathways עוצב על-ידי המועצה המקומית של איסט ריידינג ביורקשייר וכן מועצת העיר הול, כדי לטפל ב"נרטיבים ימניים-קיצוניים".
באתר המשחק, שמוצע לגולשים בחינם, הוא מתואר כ"חוויית למידה אינטראקטיבית על קיצוניות, הקצנה - ומניעה", שנועדה לאפשר לשחקן ללמוד כיצד להגיב ל"תכנים קיצוניים ברשת": "בחנו את הפעולות שבהן תוכלו לנקוט בתגובה לקיצוניות - ולהשלכות שלה".
על פניו נדמה כי מדובר במשחק לימודי טיפוסי המיועד לילדים ונערים, אך בחודשים האחרונים - כאמור, כ-3 שנים לאחר שפורסם - המשחק הפך ויראלי ברשתות החברתיות, לאחר שגולשים הבחינו כי "הפעילויות הקיצוניות" המתוארת בו לרוב אינן רדיקליות כלל, ומכוונות רק כלפי פלח מסוים באוכלוסיה הבריטית.
במשחק, שבו הדמות הראשית היא נער או נערה לבנים בשם "צ'רלי", מטרת השחקן היא להימנע מ"אידיאולוגיה ימנית קיצונית", המאופיינת בין היתר בהצטרפות להפגנות נגד "שחיקת הערכים הבריטיים", חיפוש נתונים ברשת על ההגירה לממלכה המאוחדת ושיתוף וידאו שבו נטען כי "הממשלה בוגדת בבריטים הלבנים, אנו צריכים לקחת בחזרה את השליטה על המדינה שלנו".
בתרחיש נוסף במשחק, צ'רלי, שציוניו בקולג' נמוכים מזה של סטודנט שחור, צריך להחליט אם "לקבל את גורלו" או "להאשים מהגרים בגניבת משרות". צ'רלי פוגש את אמיליה בשלב מוקדם בסיפור. היא מוצגת כסטודנטית בקולג' ופעילה פוליטית בקרב קבוצות ימניות, שמעודדת את השחקן להשתתף איתה במחאות נגד הגירה ובעד "ערכים בריטיים מסורתיים". במקרים החמורים ביותר שבהם השחקן בחר בכל האפשרויות ה"רעות" שאמיליה מציגה בפניו, צ'רלי מופנה לתוכנית המנע הממשלתית עקב "חששות לטרור".
"גול עצמי מפואר של הממשלה"
המשחק ספג ביקורת חריפה על כך שבפועל היחס לכל הצעירים והצעירות הלבנים בבריטניה הוא כפעילים קיצוניים בפוטנציה, בעוד שהוא נעדר כל יחס לרדיקליזציה מצד קבוצות אחרות. בתגובה, גולשים רבים שחשו דווקא הזדהות עם אמיליה, הפכו את דמותה לסמל מחאה.
גל התמיכה הוויראלי בדמות הפיקטיבית הביא למבול של סרטונים ואיורים הירואיים של אמיליה, שרבים מהם נוצרו על-ידי אינטליגנציה מלאכותית: בין היתר, אמיליה הוצגה כלוחמת המובילה אבירים צלבנים לקרב, כגיבורת על העפה על רקע הפרלמנטי הבריטי, מחליפה את "הבדלן" בציורו המפורסם של נורמן רוקוול, "חופש הביטוי", וכ"גבירת האגם" המעניקה למלך ארתור את החרב המיתולוגית אקסקליבר. הרגע הוויראלי התרחש במקביל למחאות באיראן, ובהתאם הופצו איורים של אמיליה שורפת את תמונתו של ראש הממשלה הבריטי סטרמר, בדומה לשריפת תמונתו של חמינאי.
"הסוף הרע" והאזהרות של אמיליה
(צילום: לפי סעיף 27 א')
בסרטון בולט שהופץ ברשתות אמיליה פוגשת בדמויות בריטיות פופולריות, בהן הארי פוטר, חברי מונטי פייתון והדוב פדינגטון, ומזהירה אותן מפני הסכנות שבאיסלאם הקיצוני. "קתולים, פרוטסטנטים, אתאיסטים - כולנו נאכל אותה אם האיסלאם ישתלט", אמרה. את וולאס וכלבו גרומיט וכן את החזירה פפה היא מזהירה כי "כלבים וחזירים הם חראם!". לבסוף אמיליה פונה לשחקני "דוקטור הו" דייוויד טננט ושוטי גטווה, ומציינת כי הם "יכולים לשכוח מקבלה של להט"בים - הם ייזרקו מהחלון".
בסרטון אחר אמיליה הופכת ל"פאוור ריינג'ר" בריטית ומחלצת ילדה מידי גבר מוסלמי. גולש נוסף יצר סרטון עם "סיום רע" למשחק, שבו צ'רלי ואמיליה מתחתנים ומביאים לעולם "ארבעה ילדים שכולם לבנים - דבר גזעני בבירור".
התסריטאי האירי זוכה פרס האמי גרהאם לינהן, שמתח בחודשים האחרונים ביקורת חריפה על הרשויות הבריטיות לאחר שנעצר בספטמבר האחרון בחשד לשיתוף תכנים פוגעניים ברשת, שיתף את אחת תמונות ה-AI שבהן אמיליה נראית כשהיא שורפת את תמונתו של סטרמר, וכתב כי "שום דבר לא היה גול עצמי מפואר כל כך כמו המשחק הזה".
גולשים אחרים הביעו שעשוע מכך ששיער הצבוע בסגול או כחול הוא סממן המזוהה דווקא עם אקטיביסטים מהשמאל, ותהו אם אמיליה תביא פעילים ופעילות פרוגרסיביים להפסיק לצבוע את שיערם. לבסוף, הפופולריות של אמיליה הגיעה כאמור לשיא חדש עם הופעת המפגינות בתחפושות שלה.
משרד הפנים הבריטי דחה מצדו את הביקורת נגד המשחק, וטען כי "Prevent הסיטה כמעט 6,000 איש מאידאולוגיות אלימות. פרויקטים כאלה נועדו להתמקד באיומים מקומיים".
ביהמ"ש קבע: Palestine Action לא ארגון טרור
במקביל, בית המשפט הגבוה לצדק בבריטניה קבע אתמול שהגדרת הארגון "Palestine Action" כארגון טרור והוצאתו מחוץ לחוק היא לא חוקית - וסלל את הדרך לקבוצת הפעילים האנטי-ישראליים להמשיך לפעול בבריטניה.
האלימות במפעל אלביט בבריטניה
(צילום: סקיי ניוז)
בית המשפט תיאר את החלטת שרת הפנים דאז איבט קופר לאסור על פעילות הארגון כ"חסרת פרופורציות", ומתח ביקורת על מעצרם של כ-3,000 מפגינים במהלך "הפגנות סולידריות" עם הארגון. במקביל, בית המשפט קבע כי האיסור על פעילות הארגון ייוותר על כנו עד להחלטה בערעור שהגישה הממשלה.
עקב הפסיקה, במשטרת לונדון הודו כי "כנראה שיהיה קצת בלבול" בקרב הציבור הבריטי, והצהירו כי השוטרים לא יבצעו עוד מעצרים של פעילים הקשורים לארגון. במקום זאת, המשטרה "תתמקד באיסוף ראיות".
10 צפייה בגלריה
עצורים בלונדון בהפגנה נגד הגדרת Palestine Action כארגון טרור
(צילום: רויטרס/REUTERS/Jack Taylor)
Palestine Action הוכרז ביולי אשתקד על-ידי ממשלת בריטניה כארגון טרור ופעילותו נאסרה בעקבות שורה של מעשי אלימות ופריצה שבהם גרמו פעיליו נזקים בשווי מיליוני דולרים.
שתיים מהפעולות הבולטות ביותר שלהם היו הפריצה באוגוסט 2024 למפעל של חברת "אלביט מערכות" הישראלית ליד בריסטול, לשם נכנסו כשהם חמושים בפטישים וגרזנים, ואז תקפו שוטרים שהוזעקו למקום; והפריצה ב-20 ביוני 2025 לבסיס בריז נורטון שבאוקספורדשייר – בסיס חיל האוויר הגדול ביותר בבריטניה, שבו משרתים אלפי חיילים – שם ריססו צבע אדום על מנועיהם של שני מטוסי תדלוק וגרמו להם נזק כבד.
