יורם הלל פליטר (32), סטודנט לפסיכולוגיה מצפת, נעלם ב-8 באוקטובר 2023 לאחר שהתנדב לסייע לחיילים באשקלון עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. חודשים אחרי, מכוניתו נמצאה נטושה בחניון ליד בית שמש, ורק עכשיו, שנה אחרי, התגלו חפציו האישיים ביער סמוך.
"המשפחה שלנו למדה להתמודד עם אובדן מוקדם מאוד", מספר דניאל פליטר (38), אחיו הבכור של יורם. "אבא שלנו נפטר כשיורם היה בן שנה. אנחנו חמישה אחים - ארבעה בנים, יורם הקטן שבהם, ואחות. עברנו חיים לא פשוטים. אמא שלי גידלה אותנו לבד, היא הייתה גם אבא וגם אמא. תמכנו ונעזרנו זה בזה, ניסיתי להיות לו לאבא למרות שגם אני לא יודע ממש מה זה אבא".
הסרטון האחרון של יורם
לברוח מהסכנה
לפני כמה שנים פליטר החליט לעזוב את המשפחה שמתגוררת באלקנה, ולנדוד צפונה. לדברי אחיו, ההחלטה התקבלה בעקבות אירועים קשים שחווה. "הסיבה למעבר שלו היא אישית מאוד ולא פשוטה, בגללה הוא העדיף להתרחק מהסביבה שלנו. ניסינו לעזור לו בתקופה הזאת, להיות איתו ולתמוך בו, כי הוא נכנס לקושי גדול. הוא הרגיש שהוא צריך לברוח מסכנה".
לדבריו, מאז אותם אירועים, יורם הסתגר והשתנה, עזב את הקן המשפחתי והתנתק מכל מי שהכיר. "אנחנו מבינים שהוא עבר אירוע שהשפיע עליו לשלילה. הוא היה אדם חברותי מאוד וזה ממש שינה אותו. זה היה נורא. הוא ניסה להשתקם ולבנות את עצמו מחדש, אבל לא הצליח. להבנתי צו ההרחקה נגד אותו אדם לא ממש עזר, ואחרי כמה חודשים הוא אמר, ׳אני אברח ואסע לצפון׳. הוא היה די בודד שם. הוא גר בקריית שמונה ועבד בכל מיני עבודות מזדמנות".
כעבור שנתיים בעיר, פליטר החליט לעבור לגור בצפת. הוא התחיל לעבוד בארגון "אור לנפש", שמטפל בצעירים. לדברי אחיו, הוא היה בקשר עם המשפחה אך בדיעבד הם גילו שיורם הסתיר אותם, ולמעשה כלל לא דיבר עליהם. "היינו נוסעים אליו לשבת והיינו יחד וזה היה ממש נחמד. הוא בא איתנו לטיולים והיה כיף. לפני שנה רצינו להיפגש איתו שוב והוא לא הסכים. הוא ניסה לדמות שיש יחסים טובים בינינו, אבל הבנו שהוא בעצם רוצה לפתוח דף חדש. הוא רצה לעבוד, להיות עצמאי ולבנות את האישיות שלו לעצמו".
"יש לי ייסורי מצפון שלא דיברתי איתו בתקופה ההיא", דניאל אומר בכנות, "הייתי עסוק מאוד ולא היה לי כל כך פנאי לדבר, לא התקשרתי אליו. האחים שלי כן התקשרו. התחושות היו שהקשר איתנו לא טוב לו. עם אמא שלי הוא דיבר כל יום בלי הפסקה, אבל היא השתדלה לא לשאול איך הוא מרגיש, או מה הוא עושה. בינתיים, הוא עזב גם את העבודה בצפת. דיברנו עם המעסיקה שלו, והיא סיפרה שהוא הודיע על עזיבה. רצו לארגן עבורו מסיבת פרידה אבל הוא סירב״.
באוגוסט 2023 חגגה אימו של פליטר יום הולדת 70, אך גם באירוע המשפחתי המשמעותי הזה הוא סירב לקחת חלק. "התקשרתי ליורם וביקשתי שישלח ברכה מצולמת לאמא שלי, ושיבוא למסיבה, אבל הוא החליט לא להגיע. הוא כן שלח את הברכה, וזה הווידאו האחרון שיש ממנו".
"חשבנו שהוא נחטף לעזה"
בחול המועד סוכות של שנת 2023, רגע לפני 7 באוקטובר, פליטר שוחח עם אימו, אך ב-8 באוקטובר הוא עזב את קבוצת הוואטסאפ המשפחתית. "זה היה יום ראשון, אסרו חג. אני נלחצתי מאוד מזה שהוא יצא מהקבוצה. מאז לא הפסקתי לדאוג לו, הבנתי שמשהו קרה.
"המלחמה פרצה, והכבישים היו סגורים וחששנו לצאת. דאגנו לשמירה ביישובים שלנו ואחי וגיסי התגייסו. ניסיתי להתקשר אליו הרבה, והוא לא ענה. חברה של אמא שלי התקשרה אליו רגע לפני שבת והוא כן ענה לה. כשהוא הבין מי זו, הוא אמר לה, ׳מצטער, עוד מעט שבת, אני לא יכול לדבר׳. אמרנו, ׳אוקיי, הוא בחיים׳. נרגענו. חשבנו שאולי הוא בעזה. בזמנו לא ידענו מה קורה, באמת חשבנו שאולי הוא נחטף. ברגע שהוא ענה, אמרנו לעצמנו שהוא בחיים, רק לא רוצה קשר".
אז, איש במשפחה לא הצליח ליצור קשר עם יורם. חודשים לאחר מכן, ב-2 במרץ 2024, קרוב משפחה התקשר לעמרם, אח נוסף של פליטר, וסיפר לו שהרכב של יורם נמצא בצומת בית הבד בבית שמש. ״לא הבנו למה המכונית שלו שם. המשטרה בדקה ומתברר שהיא עמדה שם כמה חודשים עם כל הציוד שלו, כולל התפילין. באוטו נמצאו הארנק שלו, דרכון, כסף ואשראי. היו גם בגדים שלו, נעליים, שמיכות ומחשבים, ספרי לימוד וקריאה. האוטו נשאר פתוח בחניון סמוך לכביש ליד יער לא רחוק ממקום הילדות שלו, מושב מטע סמוך לבית שמש. לא היו שום סימנים של מאבק. אף אחד לא נגע ברכה. הטלפון שלו לא היה שם וגם לא התיק של הטיולים שלו, גם לא משקפיים וכיפה. הוא פשוט נעלם״.
דניאל הוצף דאגה כשראה את התפילין מונחים באוטו: ״יורם היה מקפיד על הנחת תפילין. אפילו בסגרים בקורונה הוא הלך לבית הכנסת, אף פעם לא ויתר על זה. זה הדליק לי נורה אדומה שהוא בסיכון. הגשנו תלונה במשטרה על היעדרות, והתחלנו בחיפושים בעזרת יחידת הכלבנים של מתנדבי יכ״ל״. יש לציין כי עד כה יורם לא נכלל ברשימת הנעדרים הרשמית של משטרת ישראל - אך בעקבות פניית ynet נמסר כי הנושא יטופל.
״הסיכוי קלוש״
במסגרת המאמצים לאתרו, שכרה המשפחה חוקר פרטי וגילתה בין היתר שב-8 באוקטובר הוא הגיע לישיבת הסדר באשקלון, לחמ״ל שהכין אוכל לחיילים. ״ב-18 בנובמבר, במוצאי שבת, הוא התקשר לשלושה אנשים: לראש הישיבה, לו סיפר שהוא עוזב, שהוא מעריך את מה שהם עושים אבל שהוא מיצה את עצמו. שיחה נוספת הייתה לבת של הרב שהייתה קשורה לחמ״ל, ושיחה מאוד מוזרה הייתה גם עם ערבייה ממזרח ירושלים, שזו תעלומה מה בדיוק קרה שם. אנחנו לא יודעים מה היה בשיחה. המשטרה לא התייחסה לזה באופן שמעיד על משהו לאומני. לפי המשטרה זו הייתה שיחה מאוד קצרה והטענה היא שכנראה זה היה בטעות אבל קשה לנו להאמין. זה מאוד מוזר.
״הפעולות האחרונות הידועות לנו שעשה יורם הן שיחות טלפון, בין היתר למקום שבו התנדב כחודש לאחר אוקטובר 23׳״, אומר החוקר הפרטי גיל שמואלי מפוקוס חקירות. ״קצה החוט הוא הרכב והפרטים האישיים שנמצאו לא רחוק ממנו. לצערי הסיכוי שיורם הלל בחיים קלוש. ככל שעובר זמן מההיעדרות, במקרה זה יותר משנה, הסיכוי קטן. הממצאים האחרונים בשטח מחזקים את ההערכה שדבר מה קרה לו באזור הרכב. לצערנו, במקרים אחרים שטיפלנו, אם הנעדר לא בחיים באזור טבע, בעלי חיים משאירים שרידים מעטים מהגופה ויש קושי לאתר אותם״.
דניאל עצמו התפטר מעבודתו כמורה כדי להקדיש את זמנו לחיפושים אחר יורם, מה שהוביל השבוע למציאת הכיסוי והרב-קו של אחיו הקטן. ״לא הצלחתי להתרכז או לתפקד רגשית״, הוא משתף, ״אז אני בין כל מיני עבודות מזדמנות. כלכלית זה קשה״.
״פעמיים בשבוע אני נוסע לאזור, מחפש כמה שעות וחוזר הביתה״, הוא מספר, ״לפעמים אני מחפש לבד ולפעמים מצטרפים חברים. אני מצלם כל נקודה ומסמן אותה במפה. אני וכל המתנדבים חיפשנו בכל שיח ובכל פינה, וב-17 בנובמבר, החודש, הגעתי לשם שוב לחפש. הוא אמר שהוא לא רוצה לסכן אותנו כי רציתי לחפש בשיחים קשים וסבוכים. נכנסתי אליהם עם כפפות והתגלגלתי בתוך השיח, נשרטתי וצרחתי מכאבים. פתאום אני מסתכל מתוך סבך הקוצים ואני מוצא איזה חפץ, ואני רואה כיסוי לטלפון, ובתוכו את כרטיס הרב-קו. צרחתי משמחה, וקראתי לחבר שלי, שלחתי מיקום לכל המתנדבים.
"האחים והמשפחה, שלא מאמינים שמה שאני עושה שווה, הבינו שאולי יש לזה משמעות. זה הציף בי כל כך הרבה רגשות. אני עובד כרגע בעבודות מזדמנות והמצב שהכלכלי לא כל כך טוב אבל הכי חשוב לי שנמשיך לחפש. אני פוגע בעתיד שלי, אני יודע את זה. הסביבה שלי לא תומכת בזה, גם לא המשטרה או קבוצות ביטחון שאולי יכולות לעזור, לכן אני מרגיש תחושה של ניצחון שלא ויתרתי, ואני עדיין לא מוותר".
״אני שואב כוח מיוחד ממשפחות החטופים", הוא אומר, "כשאני רואה את המאבק חסר הפשרות שלהן, אני נזכר שגם אנחנו משפחה שהאדמה פשוט בלעה את יקירנו. המאבק שלהן נותן לי כוח להמשיך לחפש את יורם בכל יום מחדש".
המשטרה: "נבדוק כל פיסת מידע"
מבחינת האח, מדובר בתעלומה וכל האפשרויות פתוחות: ״יורם לא יצר קשר עם אף אחד. אולי הוא רצה להיעלם מהסביבה שלו, אולי מישהו פגע בו על רקע לאומני או שמישהו פגע בו סתם כך. זו תעלומה גדולה אבל הממצאים מעידים שהוא יצא מהאוטו והלך לכיוון היער, וזה משהו שלא האמינו בו עד עכשיו. במשטרה פתאום הקימו קבוצת חיפושים ומתנדבים עם יחידת הכלבנים, פתאום יש התעוררות וזו תחושה נהדרת שהעבודה והמאמץ שלי הם לא לחינם״.
דניאל מבקש לפנות באמצעות הכתבה לאחיו יורם: ״חשוב לנו שהוא יידע שאנחנו אוהבים אותו, נקבל אותו בזרועות פתוחות בלי שיפוטיות. הוא חסר לנו מאוד. אנחנו מרגישים בודדים בלעדיו. אמא שלנו כבר לא צעירה ואנחנו רוצים לתת לה שמחה כלשהי, קשה לה מאוד. אנחנו רוצים שהוא יחזור ויגשים את החלומות שלו. היינו כל כך גאים בו. רק שיחזור. נביא לו את האוכל שהוא אוהב, נביא לו שיפקה, הוא אוהב חריף. נשמח שהוא יראה את האחיינים שלו ושיחזור לשחק איתם. שייסע לחו״ל ויתחיל חיים חדשים. לא נכעס עליו, רק שייתן לנו אות חיים, תקווה. אנחנו רק מבקשים לדעת שהוא חי״.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: ״מטבע הדברים ומטעמי צנעת הפרט לא נפרט בנושא, אולם נציין כי עם איתור רכבו של יורם הלל פליטר נטוש באזור מיוער סמוך לבית שמש, פנתה המשטרה אל משפחתו ופתחה בחקירה יזומה, במסגרתה בוצעו פעולות איתור נרחבות באזור שבו אותר הרכב, לצד ניהול חקירה שכוללת מגוון אמצעים. נמשיך לבדוק כל פיסת מידע בכלל האמצעים העומדים לרשותנו במטרה לאתרו. באשר לרשימת הנעדרים, הנושא יטופל ופרטיו יועלו לאתר״.
