2 צפייה בגלריה
חיים ביבס
חיים ביבס
ביבס. "הבנו שאם אנחנו לא לוקחים את זה לידיים שלנו, עוד הרבה מאוד אנשים יידבקו"
(צילום: יריב כץ)
חיים ביבס מודאג. בתור יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל, הוא כבר למוד מאבקים במגפת הקורונה, בשרשרות הדבקה, בהתפשטות התחלואה. הוא מאמין שהוא כבר הוכיח היטב בשנה וחצי האחרונות שהרשויות המקומיות הן אלו שיודעות לטפל במגפה טוב יותר מאשר הממשלה והפקידים המקצועיים בירושלים, ולכן יש לעבוד בשיתוף פעולה מלא איתן.
הוא פעל בעבר להקמת מערכי חקירות אפידמיולוגיות ולחלוקת הערים לפי צבעים כדי להשתלט על הטיפול בקורונה, והוא גם ראה איך מאות אלפי ילדים נשארים בבית בשל הסגרים או בידוד שנכפה עליהם ועל הוריהם כתוצאה מהדבקה במוסדות החינוך. ולכן, לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה הוא חושש שלא נעשה מספיק כדי לאפשר את קיומה או את התנהלותה השוטפת.
תחלואת הקורונה בעלייה לאחרונה - האם זה גורם לך להעריך שקיים ספק לגבי פתיחת שנת הלימודים הבאה? "בהחלט. בכל שנה מחכים לרגע האחרון עם ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, אבל עכשיו, כשהקורונה היא עדיין חלק מחיינו, אנחנו לא יכולים לחכות עם מתווה לימודים מותאם. אם לא נתאפס על עצמנו במהירות, יהיה פה כאוס ב-1 בספטמבר. עוד ועוד הורים וילדים ייכנסו לבידודים ושוב ניגרר לתוך מציאות של חוסר ודאות".
אתה מדבר על היערכות לשנה הבאה, אבל אנחנו עכשיו עדיין בחופש הגדול, כשהרבה מאוד ילדים נדבקים בקורונה בבתי הספר של החופש הגדול או בקייטנות. אתה חושב שבמסגרות הללו מקפידים על הנחיות כמו עטיית מסכה? "אנחנו מודעים לכך שקשה להביא ילד לקייטנה ולשמור עליו עם מסכה כל היום. ברור לנו שאנחנו לוקחים סיכון בעצם ההפעלה של בתי הספר של החופש הגדול ושל הקייטנות - הרי יש פה ילדים לא מחוסנים ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי לשמור עליהם. אבל זה בדיוק מה שנקרא לחיות לצד המגפה. אנחנו מנהלים את בתי הספר של החופש ואת הקייטנות, ואני לא יודע, אולי נסיים את הקיץ עם מספר גדול של מאומתים - אבל אנחנו שומרים על עירנות גבוהה ונערכים".
2 צפייה בגלריה
בית ספר בירושלים
בית ספר בירושלים
"יש פה ילדים לא מחוסנים ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי לשמור עליהם". בית ספר בירושלים, ארכיון
(צילום: EPA)
לפני שנה וחצי, כשפרצה המגפה, ראשי הרשויות לא בדיוק היו שותפים להחלטות הממשלה. באיזה שלב זה השתנה? "כשהגל הראשון התחיל דרשנו נתונים לגבי מאומתים. משרד הבריאות היה מקיים ישיבות חירום, ואנחנו היינו חלק מהמוזמנים, אבל רק מקבלים כמה עדכונים ותו לא. הממשלה רצתה לנהל את זה בעצמה, אבל היא לא ידעה מה קורה בשטח. לכן אנחנו מהר מאוד דרשנו להפעיל את החמ"לים שלנו, כפי שאנחנו מתורגלים בכל אירוע מאז מלחמת לבנון השנייה - הבנו שאם אנחנו לא לוקחים את זה לידיים שלנו, עוד הרבה מאוד אנשים יידבקו".
לא מיהרו לשחרר לכם סמכויות. "אלמלא הלחץ שלנו אני לא בטוח שהילדים היו חוזרים לבתי הספר בפתיחת שנת הלימודים הקודמת. חשוב להבין, הקורונה לא באה לשנה ותלך, אנחנו צריכים ללמוד לחיות לצד הקורונה. עם הממשלה הקודמת למדנו בדרך הקשה שהרשויות הן אלה שיודעות מה קורה בשטח והן אלה שצריכות לנהל את המערך, ולא לחכות לנהלים שמוציא איזה פקיד במשרד בירושלים".
עם הממשלה הנוכחית זה יותר קל? "הם הבינו שצריך רק להמשיך לתת לנו סמכויות. זה נכון שהממשלה החדשה עוד לא שולטת בנעשה בשטח, ובגל הרביעי המערכה נמצאת כרגע על הכתפיים של הרשויות המקומיות. אנחנו מנהלים אותה בשטח בצורה הטובה ביותר".
הריאיון המלא היום ב"ידיעות אחרונות".