פקיסטן, שהפכה למתווכת המרכזית בשיחות בין ארה"ב לאיראן, ונערכת לארח סבב שיחות נוסף בין הצדדים ביומיים הקרובים, לא הייתה המועמדת הסבירה לתפקיד החשוב. היא אינה מכירה רשמית בישראל, צד מרכזי בסכסוך, ולמעצמה גרעינית פקיסטן הפכה בחשאי - כפי שארה"ב וישראל האשימו שאיראן בעצמה מתכוונת לעשות. לא פחות חשוב, היחסים מול דונלד טראמפ לא החלו ברגל ימין, כשבכהונתו הקודמת טען שפקיסטן סיפקה לוושינגטון רק "שקרים והונאה".
6 צפייה בגלריה
ההיערכות באיסלאמאבאד לסבב שיחות נוסף: "חנויות נאלצות להיסגר לימים"
(צילום: REUTERS/Akhtar Soomro)
6 צפייה בגלריה
"הפילדמרשל האהוב על טראמפ" לצד ואנס, לפני סבב השיחות הקודם
(צילום: Jacquelyn MARTIN / POOL / AFP)
בכתבה נרחבת ב"וושינגטון פוסט" מתואר כיצד בשנה האחרונה נוהל קמפיין מיוחד בניסיון "לזכות בחסדיו" של הנשיא האמריקני, אך גם מודגש הכישלון של המדינה למנף את ההצלחה בזירה הדיפלומטית לשיפור חיי אזרחיה, כשברקע משבר יוקר מחיה וסכסוכים מתמשכים מול הטליבאן באפגניסטן וגם מול הודו.
שלושת ה-C - וישראל כ"פרוקסי של ארה"ב"
בניסיון לזכות באמונו של טראמפ, נטען כי במהלך השנה האחרונה מנהיגי פקיסטן חיזרו אחרי הממשל עם הצעות לעסקאות נוצצות והרבו בשבחים פומביים. "קראנו אותו נכון", הסביר מושהיד חוסיין סייד, יו"ר ועדת ההגנה בסנאט הפקיסטני לשעבר. לדבריו, באיסלאמאבאד זיהו מוקדם את הגישה העסקית של טראמפ לדיפלומטיה: "סיפקנו את הסחורה, ובגדול. נתנו לו את שלושת ה-C: קריפטו (Crypto), מינרלים קריטיים (Critical Minerals) ולוחמה בטרור (Counterterrorism)".
בתחילת כהונתו הנוכחית של טראמפ, פקיסטן איתרה את אחד האנשים שעמדו מאחורי המתקפה הקטלנית על חיילים אמריקנים בקאבול, בזמן נסיגת כוחות ארה"ב מאפגניסטן באוגוסט 2021; חודשים לאחר מכן, איסלאמאבאד חתמה על עסקת מינרלים קריטיים עם ארה"ב; והשנה, משרד האוצר המקומי חתם על עסקה עם חברה הקשורה לחברת הקריפטו של משפחת טראמפ.
כחלק מאותו קמפיין לזכייה באמונו של טראמפ, פקיסטן הודתה פומבית לנשיא פעם אחר פעם על התיווך שהביא להפסקת אש בלחימה מול הודו בחודש מאי האחרון - זאת על אף שבהודו הכחישו כל מעורבות אמריקנית. כמו כן, ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף דאג להמליץ על טראמפ לקבלת פרס נובל לשלום, ואיסלאמאבאד גם לא פספסה הזדמנות להצטרף ל"מועצת השלום" שהקים טראמפ.
"קמפיין החיזורים" הצליח, ובאוקטובר האחרון טראמפ כבר כינה את הגנרל אסים מוניר, מפקד הצבא והאיש החזק בפקיסטן, בתור "הפילדמרשל האהוב עליי". סייד מסביר כי מאחר שתפקידה של פקיסטן בשיחות הוא בעיקרו הקלה על התקשורת בין הצדדים, מה שחשוב הוא שהיא ממשיכה ליהנות מאמונן הן של ארה"ב והן של איראן.
לדבריו, מעמדה של פקיסטן כמעצמה גרעינית מוסיף ל"יוקרה" שלה. בנוסף, הוא טוען כי העובדה שפקיסטן אינה מכירה בישראל אינה מסבכת כלל את מאמצי התיווך, שכן בטהרן ובאיסלאמאבאד סבורים שאם תושג עסקה מול ארה"ב - טראמפ ילחץ על ישראל לציית לה. "ישראל היא פרוקסי של ארה"ב, ואנחנו נושאים ונותנים עם 'מדינת האם'" הסביר סייד.
סיקור סנסציוני מול כאב כלכלי: "מעבר לדמיון"
המשא ומתן בין איראן לארה"ב, שכלל עד כה סבב שיחות באיסלאמאבאד, חילופי מסרים וגם נסיעה של הגנרל מוניר לטהרן, סוקר בפקיסטן בסגנון שהתאפיין בהתהלבות. בתקשורת הפקיסטנית, שברובה נשלטת על ידי הצבא, השתמש בין השאר בביטויים כמו "דיפלומטיה תוססת" ו"הישגים יוצאי דופן". פאנליסט בערוץ החדשות ARY טען: "מי היה יכול לדמיין שראש ממשלת פקיסטן יפרסם פוסט ב-X וזה יפורסם מחדש על ידי נשיא ארה"ב!".
מליחה לודהי, שכיהנה בעבר כשגרירת פקיסטן בארה"ב, אמרה כי מצד אחד המדינה "צודקת" בגאוותה על הדיפלומטיה העדינה שהייתה נחוצה כדי לאזן את הקשרים עם איראן וארה"ב: "זה רגע של 'הרגשה טובה'. אין ספק בכך. זה מעלה את הדימוי ואת המעמד של המדינה". אך לדבריה רוב הפקיסטנים "יצפו בזה בטלוויזיה ואז, למחרת, יעברו לסיפור החדש. מה שישפיע עליהם הוא אם הממשלה תצליח לטפל בבעיות הכלכליות המבניות של פקיסטן". אירוח שיחות שלום, היא מסבירה, "לא עושה כלום, אפס".
6 צפייה בגלריה
"פקיסטן הצילה ציוויליזציה שלמה". הסיקור סנסציוני, האזרחים סובלים
(צילום: Aamir QURESHI / AFP)
כאמור, בשנה האחרונה הסכסוכים של פקיסטן עם שכנותיה הגיעו כמה פעמים לכדי לחימה - עם הודו ועם הטליבאן באפגניסטן. במקביל, ערך המטבע צנח, מה שיצר משבר ביוקר המחיה שההנהגה התקשתה להתמודד עימו, ולאחרונה היא נשענת על חבילות סיוע והלוואות מסעודיה ומאיחוד האמירויות. המלחמה באיראן רק החמירה את המשבר: יותר מ-90% מייבוא הדלק של פקיסטן עוברים דרך מצר הורמוז, וסגירתו הכמעט מוחלטת על ידי איראן אילצה את הממשלה להשתמש ברזרבות ולנקוט בצעד הבלתי פופולרי של העלאת מחירי הדלק.
הביטחון במדינה גם הוא מעורער. לאחר שהמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי חוסל עם פרוץ המלחמה בפברואר, פרצו עימותים בכמה חלקים של פקיסטן שבהם נהרגו 22 בני אדם ועוד 120 נפצעו - כולל בעיר הנמל הגדולה קאראצ'י, שם המון הסתער על הקונסוליה האמריקנית.
ליאקאת חאן, מלצר במסעדה מקומית באיסלאמאבאד, המוכרת כריכים וממוקמת כחמישה ק"מ מהמלון המפואר שבו משלחות ארה"ב ואיראן אמורות להיפגש השבוע, שיתף בתחושותיו בשיחה עם ה"פוסט": "אנחנו מאוד שמחים שפקיסטן נבחרה לכבוד הזה אך כולנו מודאגים מאוד". בפקיסטן חוששים מהמשך עליית מחירי הדלק והגז, כפי שקרה בעקבות כישלון סבב השיחות הראשון.
סג'אד עבאסי, מנהלו של חאן, טען כי הכאב הכלכלי של הפקיסטנים ממעמד הפועלים הוא "מעבר לדמיונכם". לדבריו, השיחות שמארחת פקיסטן "רק מחמירות את המצב, עם השבתות של העיר כולה שהממשלה מטילה כאן, המאלצות חנויות להיסגר לימים שלמים כאשר המשלחות מגיעות. הן הדבר האחרון שמתווסף לצרות שלנו".
ג'ושוע ווייט, לשעבר יועץ בכיר ומנהל לענייני דרום אסיה במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, הסכים כי פקיסטן זיהתה את ההזדמנות בסגנון הדיפלומטיה של טראמפ, שאותו הגדיר כ"מונחה אישיות", וככזה שמתאפיין ב"היעדר תהליך מדיניות מובנה". עם זאת, הוא אמר כי עד כה ההנהגה הפקיסטנית אינה נראית כמי שמשתמשת ביחסים החמים כדי לשפר את חיי העם. לדבריו, מדובר בדוגמה לכך שהנהגת המדינה "פונה למדינות עשירות יותר כדי לטייח בעיות מבניות חמורות". עוד הוא טען כי "עסקת המינרלים הקריטיים לא צפויה להתממש, ועסקאות הקריפטו הן כנראה בעיקר תעתוע והונאה".
