בעוד שלושה חטופים חללים עדיין מוחזקים בשבי חמאס ברצועת עזה - כבר 778 ימים - מתקיימת גם הערב (שבת) עצרת בכיכר החטופים בתל אביב. במהלך העצרת נשאו דברים בין היתר שורדי שבי ובני משפחותיהם של החללים החטופים רן גואילי ודרור אור.
העצרת בכיכר החטופים
(צילום: satview)

בר גודארד, בתו של החלל החטוף מני גודארד שהושב בעסקה, שיתפה כי "לפני שבועיים עמדתי כאן, על אותה במה, בידיעה צלולה וכואבת שאולי לעולם לא אוכל להיפרד מאבא שלי. עמדתי מולכם חסרת אונים, וקיוויתי שמישהו יחזיק עבורי את התקווה, את הפחד, את הידיעה שאולי לא אזכה לעמוד ליד הקבר שלו, לא לומר לו את מה שהלב החזיק שנתיים, לא לשחרר אותו מן העולם הזה.
"כמה ימים אחר כך, אחרי 769 ימים ולילות מסויטים - קרה הבלתי נתפס: אבא שלי הוחזר. לא חי, אבל הוחזר. והשבוע קברנו אותו באדמת בארי שאהב כל כך", סיפרה. "הסוף הזה שובר את הלב, אבל הוא גם הכרחי. כי מי שלא חי שנתיים של חוסר ודאות לא מבין: זה לא 'מאבק על גופה'. זה מאבק על החיים של מי שנשאר. זה מאבק על הזכות לבנות עתיד. זה מאבק על הערכים שמחזיקים אותנו כחברה ישראלית וכעם יהודי".
היא הדגישה כי "החזרת חללים היא לא מחווה למשפחות, זו החובה הבסיסית ביותר של מדינת ישראל כלפי אזרחיה - חובה שלא היינו אמורים בכלל להזכיר. חובה שההנהגה הזו שכחה פעם אחר פעם, ואנחנו כולנו הזכרנו לה שוב ושוב. והדבר העצוב הוא שהאויב מבין אותנו טוב יותר מההנהגה שלנו: המחבלים שחטפו את אבא שלי - הם לא אלה שרצחו אותו. הוא נרצח בבוקר, ונחטף שעות אחר כך. למה? כי הם ידעו שמדינת ישראל לא מוותרת על מתיה. הם ידעו שהפצע של הדר גולדין ושל אורון שאול עדיין מדמם".
4 צפייה בגלריה
עצרת משפחות החטופים בתל אביב
עצרת משפחות החטופים בתל אביב
בר גודארד: "החזרת חללים היא לא מחווה, אלא חובה בסיסית"
(צילום: פאולינה פטימר)
סילביה קוניו, אמם של שורדי השבי דוד ואריאל קוניו שהושבו בעסקה, הדגישה בעצרת: "לצד השמחה, הלב שלי לא שלם כי אני לא יכולה לשמוח באמת כל עוד יש חטופים חללים שלא שבו. הלב שלי נשאר פתוח, כואב, מחויב. לכן אני עומדת כאן היום ואומרת בקול ברור: אנחנו לא נעצור למרות שהבנים שלי חזרו, למרות שהחלום הפרטי שלי התגשם, המאבק עוד לא הסתיים".
היא סיפרה כי בניה ביקשו מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ דבר אחד בלבד: "לא להתקדם לשלב הבא בהסכם לפני שכל אחינו ישובו". לדבריה, "הם ביקשו שאמסור לכם שהם עומדים שם בשם כולנו, ושגם משם, בצד השני של העולם, הם מרגישים את הכיכר הזאת ואת הלב הפועם של עם ישראל שממשיך להגיע ולזעוק למען השבת כל החטופים".
אלעד אור, אחיו של החלל החטוף דרור אור, שיתף על "עוד שבוע ארוך-ארוך שהרגיש כמו חודש שעבר", ואמר: "אני מנסה לחזק את עצמי, להזכיר לעצמי שאפשר. מול זה - אנחנו מזכירים לעצמנו שזאת זכותו של דרור האהוב והיקר שלא פשע בכלום לכבוד אחרון. אנחנו עייפים ועברנו כל כך הרבה - אבל אין לנו ברירה אלא להאמין. אסור לתת להפסקת האש השברירית לקרוס. חייבים להמשיך את שיתוף הפעולה הבינלאומי העוצמתי. אסור לבזבז אף יום של פעולות חיפוש וחילוץ בכל העוצמה.
4 צפייה בגלריה
אלעד אור, אחיו של החלל החטוף דרור אור
אלעד אור, אחיו של החלל החטוף דרור אור
אלעד אור: "לא תהיה תקומה בלי החטופים"
(צילום: אלון גלבוע)
"אנחנו דורשים מהממשלה שלנו למלא את זכותנו האזרחית והמוסרית הבסיסית, לאחר שביטחוננו הופר ונרמס שוב ושוב בשנות ההפקרה הארוכות האלו ואנו שבים ומזכירים - לא תהיה תקומה ישראלית בלי סונטיסק ודרור ורן בבית", הדגיש.
גניה ארליך צוהר, דודתו של החלל החטוף עומר נאוטרה שהושב בעסקה, אמרה כי "באתי לכאן הערב כדי להבטיח למשפחת גואילי, משפחת אור, ומשפחת רינטלאק האהובות והיקרות שעדיין מחכות לסגירת מעגל כואבת אך נחוצה כל כך - אנחנו איתכם, עם ישראל כולו איתכם בדרישה המוסרית והערכית לשחרורם המיידי". לדבריה, "השבתם היא ערך יסוד לאומי ויהודי ותנאי הכרחי לתקומה של עם ישראל - וזאת אחריותה של מדינת ישראל להפעיל באופן מיידי כל מנוף השפעה אפשרי על מנת ללחוץ את חמאס להשיבם עכשיו".
שורדת השבי רז בן עמי שחזרה בנאומה בעצרת את רגעי החטיפה בטבח 7 באוקטובר, וסיפרה על שלושת החללים החטופים שעדיין מוחזקים ברצועת עזה. "את דרור אנחנו מכירים מהקיבוץ, הלב החם, חבר של רבים כל כך. כשאני חושבת על דרור הגבן של הקיבוץ, אלו הרגעים היפים של בארי בהם אני נזכרת, השמש של סוף היום, הגבינה והיין, החיים הטובים בגן עדן הפרטי שלנו. דרור חייב לחזור", אמרה.
4 צפייה בגלריה
אחרונים שנותרו: רס"ל רן גואילי, סותטיסאק רינטלאק ודרור אור
אחרונים שנותרו: רס"ל רן גואילי, סותטיסאק רינטלאק ודרור אור
האחרונים שנותרו: רס"ל רן גואילי, סונטיסק רינטאלק ודרור אור ז"ל
"רן גואילי בא להציל אותנו, הבחור הצעיר הזה עזב הכול כדי להציל את תושבי העוטף שהיו במצוקה ואף אחד לא בא להושיע, רן זו ישראל היפה ועבור טליק, איציק, עומרי, שירה וכל שוטרי היס"מ האמיצים - הוא חייב לחזור", הוסיפה. "סונטיסק רינטאלק השאיר את משפחתו בתאילנד, כדי שיוכלו הם והוא לחלום חלומות גדולים. האזור שלנו הוא מקור פרנסה גם לעובדים הזרים, הם עוזרים לנו להפריח את האדמה כשמסייעים למשפחותיהם, עבור הוריו ואחיו סות׳יסאק חייב לחזור. שלושתם חייבים לחזור כדי שכולנו נוכל להיות אנחנו, זו ההזדמנות, בל ניתן לה לחמוק".
שורד השבי אוהד בן עמי הוסיף: "ימים ספורים לפני העסקה האחרונה היינו רז ואני אצל האיש החזק בעולם כדי לבקש שיציל את החטופים וישיב את החללים, ומכאן אני קורא לו לוודא שהעבודה שהוביל מסתיימת במלואה - משימת חייו היא חיינו". לדבריו, "אנחנו כמדינה רוצים לחזור לשגרה, לפשטות ליום יום אבל אנחנו מבקשים בשם כל השבים ומשפחותיהם, בואו לא נשאיר אותם לבד, בואו לא נחזור על טעויות העבר, בואו נתחייב בפני שלוש המשפחות שהן באמת לא לבד, בואו נבטיח כי רק אז כולנו נחזור הביתה, רק אז המקום הזה באמת ירגיש בית, רק אז, עד החטוף האחרון".
זיו ציוני, דודו של רן גואילי, סיפר כי "ב-7 באוקטובר הוא היה בבית במיתר, בחופשת מחלה עם כתף שבורה. כשהוכרז ביחידה 'פלש פלשת' - הוא לא חשב פעמיים. זרק את עצמו לרכב, נסע לבסיס, הצטרף לצוות שלו, ויחד הם יצאו לכיוון מסיבת הנובה להציל את הילדים שלנו. בדרך נעצרו בכניסה לקיבוץ עלומים. שם נתקלו בעשרות מחבלים". לדבריו, "רן, עם כתף שבורה, יצא מהרכב ופתח בקרב פנים אל פנים. שעה ארוכה בלם אותם בגופו. כדור ברגל. כדור ביד. ועדיין המשיך להילחם עד שנגמרה לו התחמושת.
4 צפייה בגלריה
חמי, אחיו של הדר גולדין
חמי, אחיו של הדר גולדין
אחיו של הדר גולדין בצומת שער הנגב
(צילום: רוני גרין שאולוב)
"מאז הודבק לו הכינוי מגן עלומים", סיפר. "רן היה צדיק אמיתי. תמיד ראשון לעזור, תמיד ראה את כולם בגובה העיניים, מעולם לא שפט. והיום, 778 ימים אחרי, רן עדיין מוחזק בעזה יחד עם דרור אור וסותטיסאק רינטלאק. אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות היסטורי. אם לא ננצל אותו עד הסוף זו תהיה בכייה לדורות. אני פונה מכאן, בשם כל המשפחות: אדוני ראש הממשלה, שרי הממשלה, מתווכים, תבהירו בקול אחד וחד: לא תהיה התקדמות לשלב הבא של שום הסכם לפני שכל החטופים חוזרים הביתה. כולם. תשתמשו בכל הכוח עכשיו".

הפגנה גם בשער הנגב: "החשש להישאר מאחור - לא אנושי"

לצומת שער הנגב (הקשתות) הגיעו מאות בני אדם כדי להשתתף בעצרת למען החטופים שנותרו בשבי. אבנר גפן, תושב העוטף, נשא נאום בתאילנדית עבור החטוף סונטיסק רינטלאק. "אין לו כאן קול ומשפחתו נדרשת להתמודד את ההתמודדות הבלתי נסבלת הזאת ממרחק של אלפי קילומטרים", אמר. "אנחנו כאן בשביל להיות הקול שלך".
גם יעל אדר, אימו של תמיר אדר שגופתו הושבה, נאמה ואמרה: "ממקור ראשון אשתף כי החשש להישאר מאחור הוא בלתי אנושי, והמשימה שלנו - של אזרחי המדינה, של עם ישראל - היא לפקוד, לעשות, לזעוק את השבתם של שלושת החטופים לאדמתם. במקביל, הקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה - כי רק כך לא יהיה עוד 7 באוקטובר".
לדבריה, "אני לא אוכל לקבל שתמיר יצא להגן, הופקר, נחטף, איבד את חייו, היה בשבי מעל שנתיים וכשהושב לקבורה - שמחתי והתרגשתי. לא נוכל לקבל את זה כעובדה - את זה צריך לחקור בלי להפחיד אותנו. עלינו לדרוש מחמאס שחטף את יקירינו לשחרר אותם, אך זה לא במקום לדרוש, ולא להניח למקבלי ההחלטות שבחובתם להשיב את החטופים וחובתנו לוודא שזה יקרה בהקדם. חובתנו לוודא שלא יהיה עוד גולדין, שאול או חלילה רון ארד".