שר בממשלת אירלנד התייחס לחוק השנוי במחלוקת שעוסק בהגבלות הסחר עם ההתנחלויות ביהודה ושומרון, ואמר שהחוק יהיה מצומצם ויכלול אך ורק איסור על ייבוא סחורות. בכך סיפק השר, שדחה את הטענה שאירלנד היא מדינה אנטישמית, הבהרה ראשונה לגבי היקף החוק.
מבין חברות האיחוד האירופי, אירלנד נחשבת לאחת המדינות שהתנגדו בצורה החריפה ביותר לפעילות של ישראל בעזה. בזמן שבממשלת אירלנד מקדמים את החוק להגבלת הסחר עם ההתנחלויות, נתונים חבריה ללחץ דו-כיווני: מצד אחד קוראים גורמים אירים להרחיב את החוק נגד ישראל, כדי שיכלול גם איסור על אספקת שירותים מצדן של חברות שפועלות בהתנחלויות. מנגד, ישראל וארה"ב דורשות שהחוק יבוטל לחלוטין.
תומאס ביירן, שר זוטר בממשלת אירלנד לענייני אירופה ולהגנה, אמר לרויטרס שהחוק יוגבל לייבוא סחורות ושלא ייכנס לתוקף השנה. "מדובר בצעד מוגבל מאוד, שיאסור על ייבוא סחורות מהשטחים שנכבשו בניגוד לחוק", הוא טען. "צעדים דומים כבר הונהגו בכמה מדינות אירופיות".
התבטאויותיו של ביירן מעניקות הצצה להלך הרוח של הממשלה האירית, שמנסה לעמוד בלחצים - כולל של חברות אמריקניות שפועלות באירלנד - לרכך את הביקורת שלה נגד ישראל. החוק האירי צפוי לסייע לעצב את הדרך שבה מדינות אירופיות נוספות יגבשו צעדים דומים נגד סחר עם ההתנחלויות. ממשלת אירלנד אותתה שהחוק ייושם בקרוב, אך טרם הודיעה על היקפו.
ביירן סירב לומר מתי החוק יוגש לפרלמנט, בזמן שהממשלה האירית שוקלת את ההשלכות של החוק. "הוא בפירוש לא הולך להיות מיושם השנה", הוא אמר בריאיון לרויטרס.
מוקדם יותר השנה אמרו גורמים אירים לרויטרס שהממשלה מתכננת לרכך את החוק, ולהגביל את היקפו רק לסחר מצומצם בסחורות - כמו פירות מיובשים - ושהוא לא יכלול הגבלות על שירותים. במידה והחוק היה כולל גם שירותים הוא עלול היה לסבך חברות בענף הטכנולוגיה, ובענפים אחרים, שפועלות באירלנד ונמצאות בקשרים עסקיים עם ישראל. הנוסח הנוכחי יפגע בייבוא מצומצם של מוצרים מיהודה ושומרון, בהיקף של כ-200,000 אירו בשנה.
פרנסס בלאק, חברת הפרלמנט שהציעה את החוק, אמרה לרויטרס שהיא לא מתכוונת לוותר על הדרישה שהוא יכלול גם איסור על שירותים מחברות שפועלות בשטחים. "זה ידרוש הרבה עבודה בשנה החדשה, אבל זה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות", הבהירה המחוקקת.
השר ביירן הגן בריאיון לרויטרס על ממשלת אירלנד, אחרי ששר החוץ גדעון סער פרסם לאחרונה סרטון שבו טען כי לממשלה האירית יש אופי אנטישמי. סער מחה על ההתמהמהות של ממשלת אירלנד בהתייחסותה להצעה לשנות את שמו של הפארק בדבלין מ"פארק חיים הרצוג" (הנשיא לשעבר גדל בעיר). שרים אירים מתחו ביקורת על ההצעה של עיריית דבלין, שבהמשך חזרה בה. הסנאטור האמריקני לינדזי גרהאם כינה את אירלנד "בור שופכין של אנטישמיות".
"אני דוחה מכל וכל את הטענה שהמדינה היא אנטישמית בצורה כלשהי", אמר ביירן. "אנחנו מודעים באופן עמוק לתרומה של העם היהודי לאירלנד".
לאירלנד ולישראל יש יחסים טעונים. בדצמבר שעבר סגרה ישראל את השגרירות שלה בדבלין, על רקע עימות סביב הביקורת האירית על ניהול המלחמה בעזה, ובעקבות ההחלטה האירית להכיר במדינה פלסטינית. בארי אנדרוז, שמייצגת את אירלנד בפרלמנט האירופי, התייחס לביקורת וקרא לדבלין לקדם את חוק ההתנחלויות. "הטענות שאירלנד אנטישמית הן מטופשות", הוא אמר. "לאירלנד אין ממה לחשוש, אנחנו כבר לא היחידים שעושים את זה".
ביום רביעי גבריאל מחלוף, ראש הבנק המרכזי של אירלנד, נאלץ לנטוש נאום בדבלין אחרי שמפגינים פרו-פלסטינים מחו על החלק שמילא הבנק המרכזי במכירה של אגרות חוב ישראליות.
