איש הימין העמוק אבלרדו דה לה אספרייה (47) מסתמן כמנצח הלילה (בין ראשון לשני) בבחירות לנשיאות קולומביה, כשהוא גובר על יריבו מהשמאל איוואן ספדה (63) בסיבוב השני והמכריע. בעוד שדה לה אספרייה מחזיק בעמדות פרו-ישראליות והבטיח לשקם את היחסים עם ישראל, ספדה הוא בעל בריתו של הנשיא היוצא גוסטבו פטרו, שהוביל מדיניות אנטי-ישראלית. בתום ספירת יותר מ-99% מהקולות, שיעור ההצבעה עבור דה לה אספרייה עמד על 49.65%, ומנגד ספדה זכה בכ-245 אלף קולות פחות, השווים לשיעור הצבעה של 48.7%.
ספדה טען הלילה כי התוצאות שפורסמו "אינן סופיות", והודיע על כוונה לערער על התוצאות ב-33 אלף קלפיות ולהמתין לתום ספירת הקולות, בטרם יכיר בתוצאות. לפי הנתונים, כ-420 אלף מצביעים שלשלו פתקים לבנים בתור מחאה. לפני שלושה שבועות נערך הסיבוב הראשון בבחירות, שהסתיים ללא הכרעה מאחר שאף מועמד לא זכה ביותר מ-50% מהקולות שנדרשו לניצחון. אחרי פרסום תוצאות אותו סיבוב, שלפיהן דה לה אספרייה זכה ביותר קולות על אף שנחשב לאנדרדוג, הביעו ספדה והנשיא היוצא פטרו ספקות בנוגע לאמינותן, מבלי להציג ראיות.
8 צפייה בגלריה
ספדה נואם אחרי פרסום התוצאות - ובינתיים לא מכיר בהפסד
(צילום: AP Photo/Fernando Vergara)
דה לה אספרייה, שזוכה לתמיכתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, טען הלילה עוד בטרם הוכרז כמנצח כי נשיא ארה"ב בירך אותו על ניצחונו. כעבור זמן קצר, פרסם טראמפ פוסט ברשת החברתית שלו Truth Social שבו שיתף כתבה על הובלתו של דה לה אספרייה, וכתב: "הוא ניצח, בגדול!". עוד קודם לכן, הודיע מזכיר המדינה מרקו רוביו כי שוחח עם דה לה אספרייה ובירך אותו. בבירה בוגוטה אזרחים תועדו צופרים וצועקים "פטרו החוצה", כשכוונתם לנשיא היוצא.
קולומביה, נזכיר, הייתה במשך עשרות שנים בעלת ברית מרכזית של ארה"ב, ומוקד יציב של תמיכה עבור ישראל באמריקה הלטינית. הנשיא היוצא גוסטבו פטרו - איש השמאל הראשון אי-פעם בתפקיד - חולל מהפך ולא רק שהתעמת שוב ושוב עם הנשיא טראמפ, אלא גם הפך לאחד ממבקריה החריפים ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית. מאז טבח 7 באוקטובר והמלחמה בעזה הוא לא רק ניתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, בטענה ל"רצח עם" נגד הפלסטינים, אלא גם הטיל עליה סנקציות כמו איסור על מכירת פחם, הצטרף לתביעה של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי בהאג ואפילו קרא להקים "צבא גדול לשחרור פלסטין". מטרו יסיים את תפקידו באוגוסט, משום שהחוקה לא מאפשרת לו להתמודד על כהונה שנייה.
מלבד היחס כלפי ישראל, הבחירות הלילה נתפסו כמבחן גדול ל"גל השמרני" שחווה אמריקה הלטינית בשנה האחרונה, עם ניצחונות של אנשי ימין בשורת מדינות ובהן בוליביה, הונדורס, צ'ילה וקוסטה ריקה. ברקע לכך נמצאת גם המעורבות הגוברת של טראמפ באזור, שכללה בין היתר מענק של מיליארדים כדי לסייע לבעל בריתו חאבייר מיליי בבחירות אשתקד לפרלמנט בארגנטינה, והגיעה לשיא בינואר עם מבצע הלכידה של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו.
שגרירות בירושלים ו"מגה בתי כלא" בג'ונגלים
דה לה אספרייה, איש הימין העמוק, הוא עורך דין פלילי ואיש עסקים מיליונר וססגוני שעד לאחרונה חי בפירנצה שבאיטליה, נהנה מחיי פאר עם מטוסים פרטיים וקידם עסקי רום ויין. הוא מחזיק באזרחות אמריקנית ובבעלותו גם אחוזה במיאמי. דה לה אספרייה מוביל קו לוחמני במיוחד נגד השמאל שלדבריו "משמיד" את קולומביה, והוא מבטיח מאבק חסר פשרות בפשיעה ובארגוני המורדים, עם קמפיין הפצצות נרחב שבו לדבריו ייעזר בארה"ב ובישראל: "נתחיל מיד בהפצצה של המחנות של הנרקו-טרוריסטים ובריסוס נגד גידולי הסמים. לא ניתן לעשות זאת ללא ברית אסטרטגית עם ארה"ב ומדינת ישראל", אמר בפברואר.
דה לה אספרייה מתאר עצמו כ"אאוטסיידר" לממסד הפוליטי ומכנה את עצמו "הטיגריס שהתעורר". הוא הבטיח שאם ינצח לא רק יחדש את הקשר עם ישראל אלא גם יקים שגרירות בירושלים. בנובמבר אשתקד נפגש בבואנוס איירס עם שר החוץ גדעון סער, ואמר כי לקולומביה יש "צורך דחוף" לחדש את הקשרים עם ישראל. "ברית אסטרטגית עם ישראל ועם ארה"ב לא רק תהפוך אותנו לחזקים יותר, אלא גם תציב אותנו בצד הנכון של ההיסטוריה", אמר אז. "רק באמצעות חיזוק מערכות היחסים ולמידה מאומות שהתמודדו בהצלחה עם הטרור - ושגברו על אתגרים היסטוריים כמו גלות, שואה, צחיחות האדמה ומתקפות מצד אויבים - נצליח למצוא את המפתח להבסת הרעות החולות שלנו".
איש הימין העמוק סופג ביקורת על כך שכעורך דין פלילי ייצג דמויות שנויות במחלוקת כמו אנשי מיליציות, סוחרי סמים וגם את אלכס סאב שהיה יד ימינו של נשיא ונצואלה המודח מדורו, אבל הוא לא התנצל על כך וטוען שמדובר היה במערכות יחסים מקצועיות בלבד. הוא תיאר את עצמו כמעריץ של נשיא אל-סלבדור נאיב בוקלה, מי שהוביל קו תקיף במיוחד - ומבקריו מתארים כדיקטטורי - נגד הפשיעה בארצו, והצליח להביא לצניחה בשיעורי הרצח שם, אחרי שכלא 8% מכלל הצעירים במדינה. דה לה אספרייה, שזקנו דומה למדי לזה של בוקלה, מבטיח לחקות את דרכו ולהקים בג'ונגלים עשרה "מגה בתי כלא" תוך הכרזה על מצב חירום כדי להעניק לעצמו סמכויות יתר. "כל פושע שלא ייכנע יחוסל כפי שהחוק מתיר", הבטיח.
דה לה אספרייה מכנה את עצמו כאמור "אל-טיגרה" ("הטיגריס") ומדובר במוטיב מרכזי בקמפיין שלו. "הטיגריס התעורר, ועם האהבה שלו, הוא בלתי מנוצח", הכריז למשל בעצרת בחירות בבוגוטה בנובמבר, שבה הונפו גם דגלי ישראל. אחד מסימני ההיכר שלו הוא הצדעה בסגנון צבאי. הוא מתרברב באופי מאצ'ואיסטי ומרבה להשתמש בשפה גסה ולהתייחס ל"ביצים" שלו. בעבר השמיע אמירות שנתפסו כהומופוביות וסקסיסטיות, ולאחרונה הציג בטלוויזיה תמונה שלו במכנסיים צמודים - והתגאה בכך שניתן לראות בה בליטה המעידה לכאורה על גודל איבר מינו. "עם התמונה הזו השגתי כמה קולות מגניבים מהקול הנשי", אמר. בסוגיה הכלכלית הוא הבטיח לפעול בהשראתו של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, ולקצץ דרמטית - בכ-40% - את גודל הממשלה. מסריו עוסקים רבות ב"מלחמות תרבות", כמו הגנה על ערכי המשפחה המסורתיים, והוא הצליח למשוך תומכים רבים בזכות שימוש אפקטיבי ברשתות החברתיות.
המאבק בקרטלים
בקולומביה, שעם 53 מיליון תושבים היא המדינה השלישית באמריקה הלטינית מבחינת גודל האוכלוסייה, הסוגיה המרכזית שמטרידה את הבוחרים היא האלימות הגואה מצד ארגוני גרילה וקרטלי סמים, שפעילותם גברה בארבע שנות כהונתו של פטרו. קולומביה מתמודדת כבר 60 שנה עם מרד של ארגונים קומוניסטיים, ולמרות הסכם השלום ההיסטורי שנחתם ב-2016 עם מחתרת ה-FARC, פלגים שהתנערו מההסכם ההוא וארגוני גרילה אחרים כמו ה-ELN ממשיכים במאבק החמוש – ונעזרים במידה רבה בסחר בסמים כדי לממן את פעילותם, כשלצדם פועלים מיליציות ימניות וארגוני פשיעה.
פטרו, שב-2022 היה לאיש השמאל הראשון שנבחר לנשיא קולומביה, הוביל מאז מדיניות שכונתה "שלום טוטאלי" ובמסגרתה הבטיח לסיים את הסכסוך המדמם, שלאורך עשרות שנים גבה את חייהם של 450,000 בני אדם, באמצעות משא ומתן עם כל הארגונים החמושים שפועלים במדינה. אבל המדיניות הזו כשלה: הארגונים רק התחזקו, והיקף הייצור של קוקאין זינק לשיאים חדשים - קולומביה אחראית כעת לשני שלישים מאספקת הקוקאין בעולם.
בעוד שדה לה אספרייה הבטיח במהלך הקמפיין שלו לשנות כיוון ולהילחם בקרטלים, מועמד השמאל ספדה דגל המשיך לדגול במשא ומתן והידברות והתמודד עם ביקורת קשה בשל העובדה שהוא נחשב לאחד מאדריכלי מדיניות "השלום הטוטאלי" הכושלת של הנשיא היוצא.
