רק כמחצית מהמורים המלמדים בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי-דתי הוכשרו ללמד תנ"ך. כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת בנושא לימודי תנ"ך, יהדות ומורשת בחינוך הממלכתי - שהגיע לידי ynet. לפי הנתונים, 45% מהמורים המלמדים תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים הוכשרו ללמד את המקצוע, ובחינוך הממלכתי-דתי הוכשרו רק 55%.
המסמך, שהופק לבקשת חבר הכנסת ממפלגת הדמוקרטים, גלעד קריב, מציג כי לפי חוזר מנכ"ל להוראת תנ"ך בחינוך הממלכתי - בחינוך היסודי אין חובת הכשרה אקדמית למורים המלמדים. לעומת זאת, בחינוך העל-יסודי קיימת חובה שהוראת התנ"ך תתבצע על-ידי מורים שהוכשרו לכך במסגרת לימודים אקדמיים לצד תעודת הוראה.
כמו כן, הופיעה תמונה מדאיגה לגבי צמצום הפער של לימוד תנ"ך באמצעות מורים שהוכשרו לכך על רקע ירידה במספר הסטודנטים להוראת המקצוע. מנתוני הלשכה לסטטיסטיקה עלה כי במהלך עשר השנים האחרונות ירד מספרם של הסטודנטים להוראת תנ"ך בחינוך הממלכתי במכללות לחינוך בכ-46%, מ-536 ל-292. בחינוך הממלכתי-דתי מספר הסטודנטים עלה בכ-35% עד שנת 2021 מ-2,200 ל-3,000 ובשנים שלאחר מכן ירד ב-20% לכ-2,400 סטודנטים.
בארבע השנים האחרונות מספר מקבלי התארים להוראת תנ"ך במכללות להכשרת מורים ירד ב-35%, מ-181 ל-118. במכללות לחינוך ממלכתי-דתי חלה עלייה של 45%. המכללות ציינו שני גורמים לירידה בהיקף הסטודנטים להוראת תנ"ך. הראשון הוא הבחירה במסלול חד-חוגי במקום דו-חוגי, כשתנ"ך הוא המשני. השני הוא פחד מהדתה וקיטוב חברתי, לפיו הזיהוי של לימודי תנ"ך יחד עם הליכי הדתה שיכול להרתיע מועמדים פוטנציאליים להוראת המקצוע.
לצד הירידה במספר הסטודנטים להוראת תנ"ך, המסמך הציג גידול במספר נבחני הבגרות בהיקף שתי יחידות בחמש השנים האחרונות. נרשמה עלייה של כ-14%, מ-50 אלף נבחנים ל-60 אלף, ש-98% מהם עברו את הבחינה עם ממוצע של 81. כמו כן, עלה מספר הנבחנים בחמש יחידות בכ-30%, מ-710 ל-930, והם אחוז אחד מכלל הנבחנים בבחינת החובה.
בהתייחס לטענות על ירידה בהיקף שעות הלימוד במקצוע, הוצג קשר למחסור בכוח אדם המוכשר ללמד אותו וביטול שיעורים. במסמך נטען כי לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר שעות ההוראה השבועיות בתנ"ך קטן בין השנים 2025-2012 בחינוך היסודי ב-2.5%, בחטיבות הביניים ב-2.6% - ומנגד גדל בחטיבה העליונה ב-0.4%.
עורכי המסמך ציינו כי שר החינוך יואב קיש הציג לפני כשנה בוועדת המשנה של ועדת החינוך לכנסת לתחום הגות יהודית במערכת את תוכנית "שורשים". לפי המתואר באתר המשרד, תנ"ך הפך למקצוע ליבה לצד מקצועות כמו מתמטיקה, מדעים ואנגלית. זאת בניסיון להעמיק את החיבור "לסיפור הלאומי שלנו, יסוד שממנו מתחילה כל למידה משמעותית". השר קיש ציין אז כי תכלית "שורשים" היא לחזק את הזהות היהודית-ציונית של התלמידים בחינוך הממלכתי-יהודי.
בהתאם לכך שתנ"ך סווג כמקצוע ליבה, נקבעו לו שעות לימוד מינימליות כחובה בכיתות א'-ט', בשילוב סיורים ברחבי הארץ ובחינת מיצ"ב לכיתות ו' - השנה כרשות ובשנה הבאה כחובה. מהלך זה כולל גם שינוי בתוכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), שמאפשרת לבתי הספר ניהול עצמאי וגמיש יותר של התקציב הפדגוגי. בהתאם, תוכניות מורשת ותרבות יקבלו תקציב ייעודי של מינימום 4% במקום 1% כפי שהיה.
לפי הודעת משרד החינוך יושקעו 12 מיליון שקלים בהכשרת מורים ומלגות ייעודיות ללימודי הוראה התנ"ך כדי להבטיח עתודה איכותית של מורי לנוכח הירידה במספר הסטודנטים הנרשמים להוראת המקצוע במכללות.
גלעד קריב, יו"ר שדולת משמר החינוך הממלכתי בכנסת, טען כי המסמך מעיד על כשל רפורמת התנ"ך של שר החינוך ועל פגיעה בלימודי המולדת. "הרפורמה מתעלמת לחלוטין מהסיבה המרכזית לחולשת מקצוע התנ"ך - מחסור דרמטי במורים וצניחה במספר הסטודנטים להוראה בתחום", אמר ח"כ קריב. "מי שמעוניין בקידום לימודי תנ"ך צריך להתמקד בסוגיה הזו ולא בחלוקה פופוליסטית של ספרי תנ"ך והמצאת תוכניות לימוד מיותרות - קיש נחל כישלון חרוץ".
תגובת משרד החינוך: "מדובר בשחיקה עמוקה וקשה של יותר מעשור בלימודי התנ"ך במערכת החינוך הממלכתי. תוכנית 'שורשים', שמוביל השר מסמנת כבר כעת את ההיפוך. תוכנית שהובילה לראשונה להגדלה דרמטית של התקציבים הייעודיים לתחום, לתוכניות להכשרת מורים ולהסבת אקדמאים להוראת תנ"ך. מי שמנסה להחזיר את מערכת החינוך לקונספציה לפיה זהות, תנ"ך ומצוינות באים זה על חשבון זה - מציע בדיוק את מה שהוביל את התחום למשבר מלכתחילה".
מלשכת שר החינוך יואב קיש נמסר: "גלעד קריב מנסה להטעות את הציבור ולהפיץ ספינים זולים, אבל העובדות מדברות בעד עצמן - השר הוביל את המהלך המשמעותי ביותר זה שנים להחזרת לימודי התנ"ך והזהות היהודית למערכת החינוך. לראשונה תנ"ך הוגדר כמקצוע ליבה ולראשונה יש מיצ"ב בתנ"ך. אפשר לזהות את הקושי של הח"כ קריב להתמודד עם המציאות, אבל העובדה היא שהשר קיש הוא זה שהחזיר את הזהות היהודית למרכז מערכת החינוך אחרי שנים".
