האפר איסט סייד של מנהטן הוא אחד האזורים האהובים, היוקרתיים והמזוהים ביותר עם הקהילה היהודית והישראלית בניו יורק. בין השדרות הרחבות לבנייני המגורים המפוארים, תוכלו לפגוש דמויות כמו הקונסול הכללי בניו יורק אופיר אקוניס והשגריר באו"ם דני דנון. אלא שבימים האחרונים, השלווה הפסטורלית של השכונה המבוססת הזו התחלפה בדאגה עמוקה, כשהאזור הפך למוקד של התפרצות מחלת הלגיונרים (Legionnaires' disease), סוג חמור ומסוכן של דלקת ריאות. התושבים והמבקרים הרבים מביטים בחשש אל מקור הבעיה - בגגות המגדלים.
אפר איסט סייד מנהטן, ניו יורק
אפר איסט סייד מנהטן, ניו יורק
התפרצות מחלת לגיונרים מדאיגה את תושבי האפר איסט סייד
(צילום: shutterstock)
נכון לרגע זה, רשויות הבריאות בניו יורק אישרו כי לפחות 28 בני אדם נדבקו במחלה, כאשר 21 מתוכם נאלצו להתאשפז בבתי החולים בשל חומרת מצבם. עד כה לא דווח על מקרי מוות בהתפרצות הנוכחית, אך הזיכרון הציבורי בניו יורק כואב: רק בקיץ שעבר התפרצות דומה בהארלם גבתה את חייהם של שבעה בני אדם והביאה לביקורת ציבורית רחבה. הפעם, האזור הנגוע מצומצם להפליא ונמצא כולו בתוך שלושה מיקודים ספציפיים של האפר איסט סייד, המכסים את השכונות המוכרות קרנגי היל ויורקוויל, מרצועת האיסט ריבר ועד לסנטרל פארק.
מאיפה מגיע האיום? שלא כמו מחלות זיהומיות רבות, כאן אין סכנה של הדבקה מאדם לאדם. המקור, כך על פי חקירת מחלקת הבריאות העירונית, נעוץ במגדלי קירור המים המוצבים על גגות הבניינים הגדולים, המהווים חלק ממערכות מיזוג האוויר והקירור המרכזיות. החיידק, שנקרא Legionella pneumophila, משגשג במים עומדים וחמימים. במהלך הקיץ, מגדלי הקירור הללו פולטים לאטמוספירה רסס מים דק - ערפל או אדים לחים - שיכול להינשא באוויר למרחק של מאות מטרים. כאשר עובר אורח ברחוב שואף אל ריאותיו את רסיסי המים המזוהמים הללו, החיידק חודר פנימה וגורם להתפתחות דלקת ריאות קשה. עם זאת, הרשויות מבהירות לתושבים המודאגים כי מערכות האינסטלציה הפנימיות של הבניינים בטוחות לחלוטין - ניתן להמשיך לשתות מי ברז, להתקלח, לבשל ולהשתמש במזגנים הביתיים ללא חשש.
אינפו מחלת הלגיונרים
שמה של המחלה מקורו באירוע שהתרחש בשנת 1976, כאשר חברי ה"לגיון האמריקני" (ארגון של יוצאי צבא) התאספו לכנס חגיגי במלון מפואר בפילדלפיה. ימים ספורים לאחר מכן, החלו המשתתפים לפתח דלקת ריאות קשה ומסתורית שהכניסה את המדינה כולה לפאניקה מוחלטת, והותירה אחריה 221 חולים ו-34 הרוגים. רק לאחר חודשים של חקירה מאומצת הצליחו הרשויות לאתר את הרוצח השקט, שהסתתר במגדל הקירור של המלון: משפחת חיידקים חדשה לחלוטין שלא הייתה מוכרת למדע. כמחווה לאותם ותיקי צבא שאיבדו את חייהם, החוקרים העניקו לחיידק את השם Legionella pneumophila (לגיונלה, "אוהבת ריאות").
הדמיה של החיידק לגיונלה שמחולל את מחלת הלגיונרים
הדמיה של החיידק לגיונלה שמחולל את מחלת הלגיונרים
הדמיה של החיידק לגיונלה שמחולל את המחלה
(צילום: shutterstock)
כדי להבין טוב יותר את המנגנון הרפואי והסכנות, פנינו להסבריו של ראש מחלקת הבריאות של ניו יורק, ד"ר אליסטר מרטין, שמוביל את המאבק הרפואי בשטח. ד"ר מרטין הבהיר לתושבים המודאגים כי מדובר במרוץ נגד הזמן. באסיפת תושבים סוערת שנערכה במרתף כנסייה בשדרת פארק אווניו, הוא אמר לקהל: "זהו עניין של חיים ומוות". יותר מ-100 אנשי צוות של המחלקה הוקצו כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה ומקור החשיפה במהירות האפשרית.
לדבריו, אבחון מוקדם הוא קריטי וניתן לטפל במחלה ביעילות באמצעות אנטיביוטיקה אם היא מתגלה בשלב מוקדם. התסמינים שיש לשים לב אליהם כוללים שיעול, חום גבוה, כאבי שרירים וגוף, קשיי נשימה, עייפות קיצונית ובעיות במערכת העיכול. הרשויות קוראות לכל מי שגר, עובד או אפילו רק ביקר באפר איסט סייד מאז סוף חודש יוני והחל לפתח תסמינים דמויי שפעת, לפנות מיד לבדיקה רפואית.
ראש מחלקת הבריאות של ניו יורק, ד"ר אליסטר מרטין
ראש מחלקת הבריאות של ניו יורק, ד"ר אליסטר מרטין
ראש מחלקת הבריאות של ניו יורק, ד"ר אליסטר מרטין
(צילום: NYC DOH)
על פי נתוני מערכת הבריאות, האוכלוסיות שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לפתח סיבוכים קשים מהמחלה הן מבוגרים מגיל 50 ומעלה, אנשים המעשנים או משתמשים בסיגריות אלקטרוניות, חולים במחלות ריאה כרוניות ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת, או אנשים הנוטלים תרופות המדכאות את המערכת החיסונית.

ממדאני פועל בנחישות

ההתפרצות הזו מייצרת גם דרמה פוליטית לא קטנה במסדרונות עיריית ניו יורק. ראש העיר, זוהראן ממדאני, החליט לנקוט בקו אגרסיבי הרבה יותר מקודמו בתפקיד, אריק אדמס, שספג ביקורת על איטיות התגובה שלו בהתפרצות הקודמת. ממדאני הבטיח כי העירייה תפרסם באופן פומבי את כתובותיהם המדויקות של כל הבניינים שמגדלי הקירור שלהם יימצאו חיוביים לחיידק הלגיונלה. במסגרת המדיניות החדשה, פקחי העירייה כבר דגמו 139 מתוך 160 מגדלי קירור באזור המושפע מאז תחילת המבצע. בניגוד לעבר, שבו בניינים שקיבלו תוצאה חיובית נדרשו רק להוסיף חומרי חיטוי כימיים, כעת הממשל מחייב את בעלי הבניינים לרוקן, לנקות ולחטא לחלוטין את המגדלים באופן מיידי.
אפר איסט סייד מנהטן, ניו יורק
אפר איסט סייד מנהטן, ניו יורק
אחד האזורים האהובים, היוקרתיים והמזוהים ביותר עם הקהילה היהודית והישראלית בניו יורק
(צילום: Timothy Harding / shutterstock)
בקרב התושבים בשכונה, הלחץ מורגש היטב, במיוחד משום שאין הרבה צעדי מניעה אקטיביים שניתן לנקוט בהם ברמה האישית. לשאלות התושבים באסיפה, הבהיר ד"ר מרטין כי עטיית מסכות פנים אינה יעילה נגד שאיפת הרסס של מחלת הלגיונרים. הוא גם ציין כי מגורים בבניין שיש לו מגדל קירור אינם מגדילים את הסיכון האישי ביחס למגורים בבניין שאין לו, מכיוון שהרסס הזיהומי נע באוויר הפתוח לאורך רחובות שלמים.
זה לא ממש הרגיע את הדר, תושבת ישראלית ותיקה באפר איסט סייד. "יש לנו בית בצפון המדינה, אז אולי זה הזמן הכי טוב פשוט לנסוע לשם. אולי אפילו תירוץ לשלם 3,000 דולר לטיסה לישראל". אבל האמת היא שהחיידק מרגיש מצוין גם באקלים הישראלי הלוהט.
ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני
ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני
נוקט קו אגרסיבי, גם נגד התחלואה. ראש העיר ניו יורק זוהראן ממדאני
(צילום: AP Photo/Seth Wenig)
מחלת הלגיונרים בישראל מוגדרת כמחלה המחייבת דיווח רשמי, ובכל שנה מאובחנים כמה עשרות חולים, לרוב בין 50 ל-70 איש, אם כי ההערכה היא שמקרים קלים יותר חומקים מתחת לרדאר ומתחפשים לשפעת עקשנית. אלא שבעוד שבמנהטן הסכנה אורבת מעל גגות הבניינים של השדרות היוקרתיות, בישראל הזירה המועדת לפורענות מתחבאת דווקא בחופשות המפנקות. לא פעם, פקחי משרד הבריאות נאלצו לסגור בצווי פתע מתקני ג'קוזי ובריכות מחוממות בבתי מלון באילת, בים המלח ובטבריה, לאחר שנופשים ישראלים חזרו הביתה ופיתחו דלקת ריאות חריפה. מים חמימים ועומדים הם פשוט גן העדן האולטימטיבי של הלגיונלה, והבועות המרגיעות של הג'קוזי במלון מייצרות בדיוק את אותו רסס קטלני ובלתי נראה שאנשים נושמים היישר אל תוך הריאות.
כדי למנוע התפרצויות המוניות כמו זו שמשתקת כעת את האפר איסט סייד, משרד הבריאות הישראלי מפעיל תקנות מחמירות המחייבות בתי חולים, בתי מלון ובעלי מגדלי קירור בקניונים לבצע דיגום שגרתי של המים. ברגע שמתגלית חריגה בבדיקות המעבדה, ההוראה היא סגירה מיידית של המערכות באותו אגף, וביצוע "מכת כלור" אגרסיבית או הרתחת המים לטמפרטורה של יותר מ-60 מעלות צלזיוס - חום שהחיידק לא מסוגל לשרוד.