ליקויים ביישום רפורמת "נפש אחת" עבור נכי צה"ל, היערכות לקויה לרעידות אדמה, ופרק מסווג שלא הותר לפרסום. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (ב') דוח מקיף עם יותר מ-1,700 עמודים, שאותו הכין לפני פרוץ המלחמה.
מבקר המדינה על הדוח
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
"הדוחות הללו עוסקים בסוגיות שרלוונטיות גם לחיילים שנלחמים בעזה ובגבול הצפון ולאזרחים שבעורף", אמר המבקר. "כזה הוא, למשל, הדוח על יישום רפורמת 'נפש אחת' עבור נכי צה"ל. יש חשיבות קריטית לתיקון מיידי של הליקויים העולים בו – למען אלפי הפצועים בגוף ובנפש מאז 7 באוקטובר, למען הלוחמים בחזית ברגעים אלו ולמען כלל נכי צה"ל". אלה עיקרי הדוח:
מיליארד שקלים לנכי צה"ל לא נוצלו
מבקר המדינה בחן את יישום רפורמת "נפש אחת" לטיפול בנכי צה"ל. לפי הדוח, כ-70% מהתקציב שניתן לטובת הרפורמה לא נוצל. בנוסף, בחינה של הפעולות בכל הקשור למתמודדים עם פוסט טראומה העלה כי שיעורי הזכאים שמימשו את זכויותיהם נמוכים מאוד. אחת הסיבות לכך היא שהאגף לא מצליח לעמוד בביקוש הנדרש לשירותים – וכך לא ניתן מענה.
המבקר מתח ביקורת על כך שלמרות שעברו כמעט שלוש שנים מאז הושקה הרפורמה עדיין לא בוצעה "המהפכה הדיגיטלית" באגף השיקום, והאגף עדיין משתמש במערכות תקשוב ישנות.
לכתבה המלאה – לחצו כאן
הפרק המסווג
אחד הפרקים בדוח הארוך עוסק בביקורת בנושא מסווג. המבקר כתב בשים לב לצורך לשמור על ביטחון המדינה, הוחלט שלא לפרסם את דוח הביקורת בנושא. יותר מכך לא ניתן להרחיב.
הכישלון של תמ"א 38
18 שנים מאז שתוכנית המתאר הארצית למיגון מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38) יצאה לדרך, היא עדיין לא השיגה את מטרתה. בדוח מסביר המבקר כי רעידת אדמה חזקה בישראל היא עניין של זמן, ולכן יש חשיבות רבה להיערכות אליה. לפי הדוח, נכון לסוף שנת 2021 התוכנית אושרה רק ב-6% ממבני המגורים המחייבים חיזוק, כשבפועל חוזקו רק 3.5% מהמבנים.
עוד עולה כי 60% מבתי החולים אינם עמידים בפני רעידות אדמה או שלא ידועה רמת עמידותם. מתוך 186 מיליון השקלים שתוקצבו למיגון מבנים וחיזוקם נגד רעידות אדמה נוצלו שבעה מיליון שקלים בלבד.
רבים משוטרי החובה אינם מתאימים לתפקיד
מבקר המדינה הקדיש פרק למשרתי החובה בשב"ס ובמשטרה. לפי הדוח, רבים מהמשרתים אינם מתאימים לתפקידים שהם מבצעים במשטרה או בשב"ס, בין היתר בעקבות ממשקי עבודה חסרים עם צה"ל. הנתונים של חלק מהמשרתים, בהם שליטה ברמה העברית, הפרופיל והכושר הגופני, נמוכים באופן שעלול להקשות עליהם לבצע את תפקידם באופן מיטבי.
לפי הדוח, כרבע מהמשרתים במשטרה ביקשו לשנות את שיבוצם, והסיבה העיקרית לכך הייתה אי התאמה לתפקיד. כ-47% ציינו את הצורך בהכשרות נוספות כדי לבצע את תפקידם. הדוח העלה עוד כי אין התאמה בין מידת המסוכנות הכרוכה בשירות בתחנה מסוימת או היקף פעילותה לבין שיעור משרתי החובה מכלל המשרתים ביחידת הסיור בתחנה.
אין מספיק עמדות טעינה לרכב חשמלי בישראל
פרק בדוח הוקדש לפעולות הממשלה לצמצום זיהום האוויר. לפי הדוח, עלות זיהום האוויר בכבישים ב-2018 עמדה על 7.2 מיליארד שקלים, וכי למרות שחלקם של אוטובוסים ומשאיות בעלויות הזיהום גדול – אין עליהם מס קנייה. בנוסף, נמצא בביקורת כי בישראל יש רק 219 עמדות טעינה מהירות עבור כ-40 אלף כלי רכב חשמליים.
המבקר מציין כי תהליכי הפחתת זיהום האוויר כתוצאה משימוש בכלי רכב וההיערכות לכניסה נרחבת של כלי רכב חשמליים לישראל מחייבים פתרונות מערכתיים. בין היתר, בנושאים של טיפול בכלי רכב מזהמים כבדים, הסדרת עמדות טעינה בבתים משותפים ועמדות טעינה ציבוריות, והיערכות משק החשמל לגידול בביקוש לחשמל בשל הגידול הצפוי במספר הרכבים החשמליים בשנים האחרונות.
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
פי שלושה חיילים מתלוננים על חשיפה לרעש
המבקר הקדיש פרק מיוחד למאמצי הצבא לשמור על מצבם הבריאותי התקין של החיילים, אנשי הקבע ואזרחים עובדי צה"ל. בדוח הביקורת שערך המבקר עלה כי רובם המכריע של הליקויים שעלו בדוח הקודם תוקנו במדינה מועטה או כלל לא תוקנו. לפי הדוח, בין השנים 2020-2017 עלה פי שלושה מספר דיווחי החיילים שהתלוננו על תסמינים האופייניים לחשיפה לרעש עקב שימוש באמל"ח, וכ-72% מהחיילים ביחידות לוחמות דיווחו שלא השתמשו באימונים באמצעי מיגון כלל או שלא השתמשו בהם לפי ההוראות. מתוכם, 27% השתמשו באימונים באמצעי מיגון לא תקינים.
הדוח העלה עוד כי הצבא אינו עורך בדיקות סינון שמיעה למועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) ואף לא בוצע פיילוט לבדיקות סינון שמיעה. מפקדת קצין רפואה ראשי החלה לבצע עבודת מטה לבחינת מכשור הקיים בחו"ל לטובת בדיקת סינון שמיעה ללוחמים, אך הבדיקה טרם הסתיימה.
מחסור בדירקטורים בחברות הממשלתיות
ברקע התפטרותה של מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, והעימות המתמשך שלה בשנה האחרונה עם השר הממונה דודי אמסלם, פרסם המבקר דוח שערך במשך כשנה על הרשות. לפי המבקר, למרות העבודה הרבה של הרשות השרים טרם איישו כ-44% ממשרות הדירקטורים בחברות הממשלתיות, חברות בנות ממשלתיות וחברות מעורבות. בנוסף, ב-96% מהחברות הממשלתיות חסרים דירקטורים. דבר לא השתנה במהלך 2023 בשל העימות בין אמסלם ורוזנבוים, שלמעשה הקפיא את עבודת הרשות.
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
המבקר ציין כי ב-28 חברות ממשלתיות אין יו"ר לדירקטוריון, בהן ארבע חברות ממשלתיות גדולות כמו חברת החשמל ורפאל. המבקר המליץ לשרים הממונים על החברות והשר האחראי אמסלם לפעול בהקדם למינוי דירקטורים בחברות מקרב נבחרת הדירקטורים "בהתאם לכללים ולחוק". בנוסף, המליץ המבקר לשים דגש על מינוי נשים לתפקיד יו"ר דירקטוריון "כך שיושג שוויון בין המינים".
יותר תקלות ביוב, הציבור לא יודע
המבקר הקדיש פרק להשבת מי הקולחים, איכותם והשימוש בהם. לפי המבקר, מרבית השפכים שמטופלים במתקני טיהור הם שפכים שהגיעו למיצוי יכולתם. כשליש מכמות מי הקולחים אינם עומדים בתקנות האיכות, ומים אלה משמשים להשקיה באזורים רגישים ועלולים לסכן את הסביבה ואת בריאות הציבור. בנוסף, נרשמה עלייה בכמות התקלות במשק הביוב, שאף אינן מדווחות לציבור.
פחות ספקי סייבר – יותר סכנה
מבקר המדינה הקדיש פרק בדוח לניהול סיכוני הסייבר מצד שרשרת האספקה בתחום התקשוב. המבקר הזהיר כי ממצאי הביקורת משקפים סיכון ממשי לגופי תשתיות מדינה קריטיות, למשרדי ממשלה ולמגזרים מצד שרשרת האספקה בתחום התקשוב.
לפי הדוח, למשרדי הממשלה יש 18 ספקים עיקריים בתחום התקשוב והסייבר – מתוכם חמישה ספקים נותנים שירות ליותר מ-49 משרדים, ושלושה ספקים מעניקים שירות בהיקף שנתי של יותר מ-327 מיליון שקלים. המבקר מזהיר כי פגיעה בהם עלולה לפגוע פגיעה נרחבת ברציפות התפקודית של הממשלה והמשק.
המעמד של רשות הארצית לתחבורה ציבורית לא הוסדר
ביקורת המעקב שערך מבקר המדינה בתחום התחבורה הציבורית העלתה שמשרד התחבורה פעל לתיקון מחצית מהליקויים שעלו בדוח ממרץ 2019. עם זאת, הליקוי שקשור להסדרת מעמדה של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לא תוקן, ומעמדה כיחידת סמך לא מוסדר כבר 12 שנה, למרות החלטת הממשלה בנושא מ-2011.
המבקר ציין כי ישנם ליקויים שתוקנו במידה מועטה: המבנה הארגוני של הרשות הארצית, הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, הסתמכות על יועצים חיצוניים בעבודת האגף לתכנון תחבורתי, העברת תוכנית מתאר ארצית לתשתיות תחבורה יבשתית לאישור הממשלה, וייצוג משרד התחבורה במוסדות התכנון הארציים ובוועדות המקומיות לתכנון ובנייה.
עלייה בחשבונות המים
דוח המבקר בחן את תאגידי המים ומצא כי 23 רשויות מקומיות שחייבות בתיאגוד אזורי לא התאגדו. בנוסף, רק כ-1% ממאות מיליוני השקלים שאושר לתאגידי המים לייעד כהחזר לצרכנים אכן יועד לכך, ורק באחד מתאגידי המים. המבקר מצא כי מינואר 2018 ועד לינואר 2023 חלה עלייה של 20%-30% בחשבונות המים של צרכני המגורים ובהיקפי הצריכה.
מלחמה לא מספקת בחשבוניות פיקטיביות
מבקר המדינה בחן את פעילות רשות המיסים בנושא חשבוניות פיקטיביות. לפי הדוח, סך הגבייה משומות בנושא חשבוניות פיקטיביות בשנים 2022-2019 עמד על כ-180 מיליון שקלים בלבד, לעומת נזק מינימלי מוערך של כ-2.5 מיליארד שקלים בשנה.
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
המבקר ציין כי באף אחד מהאפיקים שבהם פעלה הרשות לא הושלמו המהלכים שהחלו. "למעשה, אין בנמצא פתרון הוליסטי המשלב מניעה בשלב מוקדם ככל הניתן ואיתור מהיר ואכיפה יעילה לאחר גילוי פעולות הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות".
