מפקד משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, מוחמד רזא זאהדי (חסן מהדוי), שחוסל בתקיפה שיוחסה לישראל בדמשק, הוא המפקד האיראני הבכיר ביותר שחוסל מאז ההתנקשות בחייו של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בידי ארצות־הברית בינואר 2020. חיסולו של זאהדי, ששימש בעבר כמפקד זרוע היבשה של משמרות המהפכה וכראש אגף המבצעים בארגון, מצטרף לרשימה מתארכת של קצינים איראנים בכירים שנהרגו מאז ראשית דצמבר 2023 בפעולות שיוחסו לישראל בסוריה, בהם ראש לשכת הסיוע בכוח קודס, סיד ראזי מוסוי, שנהרג בסוף דצמבר 2023. חיסולו של זאהדי משמעותי במיוחד לנוכח העובדה כי חוסל במתחם ריבוני איראני, בשגרירות בדמשק.
בחודשים האחרונים איימו בכירים איראנים בתגובה חריפה על מדיניות הסיכולים של ישראל. עם זאת, בפועל הסתפקה איראן עד כה בתגובות מוגבלות ביותר. ב־17 ינואר 2024 דיווחה רשת אל־מיאדין, המזוהה עם חיזבאללה, כי שתי ספינות בבעלות ישראלית הותקפו בידי משמרות המהפכה באוקיינוס ההודי בתגובה לחיסולם של מוסוי ושל סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, סאלח אלעארורי. גם תקיפת משמרות המהפכה באמצעות טילים על יעד בצפון עיראק, שזוהה על ידי איראן כ"מטה המוסד הישראלי בכורדיסטאן העיראקית", הוצגה כתגובה לחיסולים בסוריה.
עיתון שמרני איראני טען כי גם אם איראן אינה מעוניינת להיגרר למלחמה כוללת נגד ישראל, עליה להסלים את תגובתה נגד ישראל כדי לשקם את הרתעתה
בתוך כך, גברו לאחרונה הקולות באיראן הקוראים להחריף את מדיניות התגובה כלפי ישראל כדי להשיב את ההרתעה מולה. אתר חדשות איראני גרס בעקבות חיסולו של מוסוי כי פעולותיה האחרונות של ישראל מבטאות עלייה חסרת תקדים ב"רמת עזות המצח של הציונים" וכי העדר תגובה לתקיפות הישראליות עלול לחשוף את חולשתה של איראן. האתר קרא להעביר מסר ברור, שיגרום לישראל לבחון מחדש את מדיניותה כלפי איראן, למשל באמצעות ירי טילים לעבר אזורים רגישים בתל־אביב, דוגמת הקריה. עיתון שמרני איראני טען כי גם אם איראן אינה מעוניינת להיגרר למלחמה כוללת נגד ישראל, עליה להסלים את תגובתה נגד ישראל כדי לשקם את הרתעתה.
חרף קולות אלה, נזהרה ההנהגה האיראנית עד כה מהסלמה מול ישראל. על פי דיווח ב"ניו־יורק טיימס", מנהיג איראן אף הנחה בראשית 2024 את מפקדי הצבא שלו לנקוט במדיניות של "סבלנות אסטרטגית" ולהימנע בכל דרך מהסלמה משמעותית, שתגרור את איראן לעימות צבאי ישיר עם ישראל או ארצות־הברית.
ניכר כי מדיניות הסיכולים הישראלית הציבה בפני איראן דילמה משמעותית. מצד אחד, היא חותרת להגיב על הפגיעה במפקדיה הבכירים, ואף שואפת לעשות זאת באופן ישיר ולא באמצעות שלוחיה במזרח־התיכון - משום שהיא מחויבת להגיב בעצמה על פגיעה ישירה בנכסים איראנים, ומשום שתגובה באמצעות שלוחים בעיצומה של המלחמה הנמשכת בעזה עלולה להיבלע ברעש המלחמה הכללי. מצד שני, תגובה חריפה ישירה נגד ישראל, למשל באמצעות שיגור טילים או כלי טיס בלתי־מאוישים על ידי משמרות המהפכה לעבר ישראל - מאיראן, מסוריה או מעיראק - עלולה לסכן את טהרן בגלישה לעימות צבאי ישיר עם ישראל ואולי אף עם ארצות־הברית. בנוסף על כך, איראן ניצבת בפני אילוצים מבצעיים ומודיעיניים המגבילים את יכולתה להגיב באופן ישיר, בין אם באמצעות תקיפה צבאית - בשל יכולות היירוט המתקדמות שבידי צה"ל - ובין אם באמצעות פיגועים נגד יעדים ישראלים או יהודים בחו"ל.
חיסולו של זאהדי עלול להיות הקש שישבור את גב הגמל, וייאלץ את איראן לשנות את מאזן השיקולים שלה. במציאות הנוכחית תתקשה ההנהגה האיראנית להמשיך במדיניות ההכלה היחסית שלה גם במחיר נטילת סיכונים להסלמה נוספת, בין אם באמצעות שלוחיה, לרבות חיזבאללה, או באופן ישיר.
ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל־אביב
פורסם לראשונה: 20:16, 01.04.24
