מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה אריק מויאל, נאם היום (שלישי) במעמד שנערך לזכר חללי מערכות ישראל בכפר עיתרון שבדרום לבנון, בנקודה שבה נפל אחיו, רב-סמל מתקדם במיל' שאול מויאל ז"ל.
דברי מפקד הנח"ל
(צילום: דובר צה"ל)
"כבר 25 שנים, כשמתקרב יום הזיכרון, אני בדילמה איפה להיות - איפה בצפירה בערב, איפה בבוקר, אילו משפחות לבקר. המיקום הפיזי מצמצם", שיתף מויאל. "לעומת זאת, במחשבות, אני רואה וזוכר את כולם. את המבט המבויש של עידו, את החיוך של רועי, את העיניים של שטיינברג, את המבט החמוד של קולא, את המקצועיות של תומר, את אהבת הארץ של מנדל, את המשפחות המיוחדות שלצערי זוכים להכיר רק אחרי. את כולם, כולם, כולם, והם רבים ושונים, אך שותפים בגבורתם".
"השנה אני זוכה להיות בקסבה של עייתרון יחד עם אחי, לוחמי המילואים של חטיבה 8, מול הבית שבו לחמו קרב גבורה לוחמי הנח"ל במילואים מחטיבה 228 לפני כשנה וחצי", המשיך. "כ-2 ק"מ לא הרחק מכאן, במקום לחימתם של לוחמי גדוד 51 בקרב בינת ג'ביל לפני כ-20 שנה, שם נפל גיסי סגן עמיחי מרחביה. קרבות שלימדו אותנו ערכים כמו רעות, דבקות במשימה ואחריות. קרבות שבזכותם ניתנה לנו המדינה, קרבות שהן חלק ממחיר עצמאותנו בארצנו, אך אין לנו דרך אחרת".
לדבריו, "יום הזיכרון הוא אינו יום אבל פרטי, זהו יום של גבורה לאומית. ביום זה אנו מצווים לזכור את אחינו ואחיותינו ולהודות להם על שחרפו נפשם למען העם והארץ. בזכות הקרבתם ניתנה לנו מדינתנו. תודה לך, אחי, תודה לחבריך שנפלו, לאלו שנפצעו בקרב זה ובכל הקרבות. דע לך שלא לשווא אחי נפלת, כי בזכותכם חיים חדשים נוצרו. 'וָאֹ֤מַר לָךְ֙ בְּדָמַ֣יִךְ חֲיִ֔י וָאֹ֥מַר לָ֖ךְ בְּדָמַ֥יִךְ חֲיִֽי. עוד ארוכה הדרך ומלאכה רבה לפנינו. אך יידעו אויבניו שרוחנו איתנה, גם כשקשה הדרך ומטלטלת את ליבנו. העיניים דומעות, אך עם הראש למעלה. נמשיך להילחם על עצמאותנו למען ילדינו, כי חירות מתחילה בלקיחת אחריות".
לצד גיסו של מויאל, סגן עמיחי מרחביה, נפלו בקרב בחודש יולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, רס"ן רועי קליין; סרן אלכסנדר שוורצמן; סמ"ר שמעון דהן; סמ"ר עידן כהן; סמ"ר אוהד קלאוזנר; סמל שמעון אדגה; וסמל אסף נמר.
