רעות כהן בת 35 מרעננה, שהייתה בשבוע ה-30 להריונה הראשון (עם תאומות), נפטרה הלילה (שבת) במרכז הרפואי מאיר לאחר שהתמוטטה בביתה. הרופאים נאלצו לקבוע גם את מותן של התאומות בתום ניתוח קיסרי דחוף. מתברר שהיא הובהלה לשני בתי חולים שונים בשבוע שקדם לאסון - למרכז הרפואי שיבא בתל השומר ולבית החולים מאיר - ומשניהם שוחררה לביתה, בפעם האחרונה - יממה לפני מותה. כך סיפר אחיה איתי כהן בשיחה עם ynet.
"זו טרגדיה של ממש", אמר אחיה של רעות, "בחיים לא חשבנו שנגיע למצב כזה. אנחנו שבורים לחלוטין. יש בנו כעס - כי אנחנו לא מבינים איך באף אחת מהבדיקות ומהאשפוזים הללו לא עלו על זה שיש לה רעלת היריון. נשמח לתשובות מבתי החולים איך לא עלו על זה שיש לה רעלת. האובדן הגדול הזה היה יכול להימנע חד-משמעית אם היו עולים על זה". נציין כי לפי הגרסה הרשמית של בית החולים מאיר, סיבת המוות טרם הובררה והיא תיבדק גם על ידי משרד הבריאות.
לפני שבוע הובהלה רעות למרכז הרפואי שיבא בתל השומר משום שסבלה מכאבים עזים: "התעוררתי צורחת מתוך שינה, בלי יכולת לזוז עם כאבים לכל אורך עמוד השדרה ולחצים בבטן", כתבה לאחיה בווטסאפ (צילום מסך בהמשך הכתבה). לטענת אחיה, רעות נבדקה במיון בשיבא, אך לא אושפזה שם: "בשבועיים האחרונים היא הייתה מאוד כאובה אבל זה משהו שהיא חוותה מתחילת ההיריון. תמיד כאב לה ולא היה לה נוח והרופאים אמרו לה שהרחם מתרחב ומתכווץ ושהאיברים זזים ואין מה לעשות.
"מהצד שלנו הייתה דאגה נוראית כלפיה. כל הזמן ביקשנו ממנה ללכת להיבדק. לפני שבוע היא התעוררה באמצע הלילה עם כאבי תופת בעמוד השדרה. התעוררה בצרחות וכאבים בבטן התחתונה. בן הזוג שלה התקשר מיד לאמבולנס ולקחו אותה לשיבא. שם בדקו איתה ואמרו לה שהכול בסדר".
לדברי האח, "אמרו שיכול להיות שאחת התאומות יושבת לה על איזו עצם וזה נורמלי ושלחו אותה לביתה. יומיים אחרי זה אמא שלי הגיעה אליה לבית והיא אמרה לה שכואב לה מאוד בבטן התחתונה. אמא שלי אמרה לה שנוסעים לבית החולים מאיר, ואולי הם ימצאו משהו. במאיר עשו לה MRI וראו שאחת הבנות יושבת על כליה ואמרו שאין מה לעשות עם זה, וזה רק עניין של לחכות לניתוח הקיסרי שהיה אמור להיות בעוד שישה שבועות. היא אושפזה במאיר וביום השני לאשפוז הגיע גינקולוג ואמר לה ש'זה לא נעים אבל אין מה לעשות עם הכאבים'. הם שחררו אותה לביתה ביום חמישי".
4 צפייה בגלריה
רעות כהן שנפטרה בהיריון עם תאומות הובהלה לבית החולים שבוע לפני מותה.בתמונה: שיחת הווטסאפ עם אחיה
(צילום מסך: באדיבות המשפחה)
שעות לפני האסון, ביום שישי בערב, רעות נראתה חיוורת לגמרי כשיצאה מהמקלחת, כך סיפר בן זוגה לאח איתי. "היא שכבה לנוח. בשלב הזה בן הזוג לא הבין מה קורה, והיא כנראה כבר מתה בשינה. קראו לאמבולנס ועבדו עליה שלוש שעות. לצערי לא הצליחו להציל אותה".
מהמרכז הרפואי מאיר נמסר כי "האישה הובהלה במצב אנוש, תוך כדי פעולות החייאה, לאחר שהתמוטטה בביתה. עם הגעתה בוצע ניתוח קיסרי חירום בחדר טראומה וצוותים רבים המשיכו במאמצי החייאה מתקדמים וממושכים ליולדת ולתינוקות". עוד אמרו כי למרות המאמצים הרבים, נאלץ הצוות הרפואי לקבוע את מותם של האם והתאומות. סיבת המוות טרם התבררה. האירוע דווח למשרד הבריאות. בית החולים מסר: "אנו משתתפים בצערה הכבד של המשפחה".
האח איתי: "רעות אחותי הגדולה, בן אדם מדהים. היא הייתה פייטרית של החיים, תמיד הייתה אנרגטית ולא יכלה לשבת בשקט לרגע. כשהיא הבינה שהיא בהיריון עם תאומות וזה היריון בסיכון ושהיא תצטרך יותר לנוח - זה כמעט גמר אותה. היא כל כך חיכתה להיות אמא"
אירוע קשה נוסף פקד את משפחת כהן בחודשים האחרונים, כפי שתיאר איתי: "אבא שלי עבר דום לב בנובמבר במינכן. כשהגענו למינכן שוב היו לה תחושות לא טובות בבטן והיא רצתה לבדוק שהכול בסדר עם ההיריון. היא חזרה לארץ ועשתה בדיקות וגילתה שיש לה תאומות והייתה הכי מאושרת בעולם, ומצד שני אבא מורדם ומונשם במדינה זרה. אבא שלי התאושש מזה. אחותי הגדולה אמרה לי אתמול שהצלחנו להציל אחד אבל לצערי לא הצלחנו עם השנייה".
"לא מאמין שהסיפור שלך נגמר"
האח איתי תיאר את אחותו שהלכה לעולמה בטרם עת בפוסט כואב: "אין מילים שיכולות לתאר את הכאב שאני חש עכשיו. אחותי רעות עזבה אותנו. יחד איתה עזבו גם שתי בנותיה הקטנות, ארבל ותבור, שלא הספיקו להכיר את העולם הזה אבל כבר אהבנו אותן כל כך. רעות הייתה אישה יוצאת דופן. לוחמת, מלאת חיים. קצינה בצה"ל, עורכת דין, אחות, בת, חברה. מישהי שכל מי שהכיר אותה ידע שיש כאן משהו מיוחד. אני עדיין לא מאמין שהסיפור שלך נגמר, אחותי. ככה פתאום. אוהב אותך, את ארבל ותבור יותר מהכול. תנוחי על משכבתך בשלום".
4 צפייה בגלריה
רעות כהן התמוטטה בביתה ומתה יחד עם התאומות שנשאה
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
בשיחה עם ynet, ספד האח: "רעות אחותי הגדולה, בן אדם מדהים. היא הייתה פייטרית של החיים, תמיד הייתה אנרגטית ולא יכלה לשבת בשקט לרגע. כשהיא הבינה שהיא בהיריון עם תאומות וזה היריון בסיכון ושהיא תצטרך יותר לנוח - זה כמעט גמר אותה. היא הייתה בן אדם שרודף צדק. זה ההיריון שלה, היא חיכתה לו שנים. היא כל כך חיכתה להיות אמא. ברגע שהיא נכנסה להיריון - זה היה הדבר הכי חשוב עבורה".
