אחרי שמזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו אמר כי "ישנם סימנים טובים" לכך שייתכן הסכם עם איראן, בכיר ברפובליקה האיסלאמית אמר לרויטרס כי "הפערים בשיחות צומצמו". לדבריו, "העשרת האורניום של איראן והשליטה במצר הורמוז נותרו בין נקודות המחלוקת". בינתיים פורסמו הכחשות לא-רשמיות של הדיווח שלפיו מוג'תבא חמינאי הורה להשאיר את האורניום המועשר במדינה, ומנגד באל-חדת' הסעודי נטען כי החלטתו של המנהיג העליון לא למסור את החומר לארה"ב היא "סופית". נשיא איראן עצמו, מסעוד פזשכיאן, אמר הערב (חמישי) כי "אנחנו מוכנים להקריב כל קורבן למען כבודה ותפארתה של איראן, ולא חוששים ממות קדושים למען כבוד האומה. לא ניכנע בפני אף כוח".
בינתיים, ה"וושינגטון פוסט" פרסם הערב (חמישי) דיווח עם ביקורת חריפה, שבו נכתב כי מלאי מיירטי הטילים המתקדמים של הצבא האמריקני דולל משמעותית בעקבות מלחמת איראן האחרונה - אחרי שלפי הערכות הפנטגון הוא השתמש בהרבה יותר מיירטים להגנת ישראל במהלך המלחמה מאשר צה"ל.
בעיתון צוין כי לדברי שלושה גורמים רשמיים בארה"ב, חוסר האיזון הזה מדגיש את המידה שבה וושינגטון נשאה בנטל ההתמודדות עם תקיפות הטילים הבליסטיים של איראן במהלך המלחמה - ומעלה שאלות לגבי המוכנות הצבאית של ארה"ב והתחייבויותיה הביטחוניות ברחבי העולם. מספר המיירטים, נכתב.
יירוט טיל מתפצל במרכז הארץ
(צילום: רענן בן צור, לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים )
3 צפייה בגלריה
באסיה מודאגים ממצב המיירטים של ארה"ב. יירוט בשמי דרום הארץ
(צילום: Amir Cohen/Reuters)
לפי הדיווח ב"וושינגטון פוסט", ארה"ב שיגרה יותר מ-200 מיירטי THAAD נגד טילים ששוגרו לישראל - כמחצית מהמלאי הכולל של הפנטגון - יחד עם יותר מ-100 מיירטי Standard Missile-3 ו-Standard Missile-6 שנורו מכלי שיט במזרח הים התיכון. לעומת זאת, ישראל ירתה פחות מ-100 ממיירטי ה"חץ" שלה וכ-90 מיירטי "קלע דוד", שחלקם שימשו נגד רקטות וטילים פחות מתוחכמים שנורו על ידי החות'ים וחיזבאללה.
הדיווח מגיעה ברקע ביקורת נוקבת בארה"ב על הלחימה באיראן וסקרי דעת קהל לא מחמיאים, בטענה שהמערכה משרתת בעיקר את יעדיה האסטרטגיים של ישראל - בעוד שוושינגטון נושאת בעיקר הנטל הצבאי והכלכלי ומסכנת חיילים אמריקנים. טראמפ, מנגד, אומר כי המטרה העיקרית של הלחימה היא למנוע מאיראן להפוך לגרעינית, שכן מצב כזה מאיים גם על ארה"ב ואירופה.
הפנטגון הגן על המדיניות
"המספרים מדהימים", אמרה קלי גריקו, עמיתה בכירה במרכז סטימסון. "ארצות הברית ספגה את רוב משימת ההגנה מפני טילים בזמן שישראל שימרה את המחסניות שלה. גם אם ההיגיון המבצעי היה נכון, ארצות הברית נותרת עם כ-200 מיירטי THAAD וקו ייצור שאינו יכול לעמוד בקצב הביקוש".
לפי הדיווח, המחסור במיירטים אמריקנים עורר דאגה בקרב בנות בריתה של ארה"ב באסיה, במיוחד יפן ודרום קוריאה, המסתמכות על ארצות הברית כגורם הרתעה מפני איומים פוטנציאליים מצד צפון קוריאה וסין. "החשבון הזה עלול להיות מוגש לפירעון בזירות שאין להן שום קשר לאיראן", אמרה גריקו.
ב"וושינגטון פוסט" נכתב כי "גורמים רשמיים בארה"ב ובישראל מרבים להתהדר בשיתוף הפעולה ההדוק ביניהם ובעוצמתה של מערכת ההגנה האווירית הרב-שכבתית של ישראל, אך הערכות מחלקת ההגנה מצביעות על דינמיקה חד-צדדית יותר". לדברי גורם בממשל האמריקני, "בסך הכל, ארה"ב ירתה כ-120 מיירטים יותר והתמודדה עם פי שניים טילים איראניים".
גורם בממשל אמר לעיתון גם כי אם ארה"ב וישראל יחדשו את הלחימה בימים הקרובים, כפי שאיים הנשיא דונלד טראמפ לעשות, סביר להניח שצבא ארה"ב ישתמש בנתח גדול עוד יותר של מיירטים - בגלל החלטה אחרונה של צה"ל להוציא חלק מסוללות ההגנה מפני טילים מכלל שימוש לצורך תחזוקה. "חוסר האיזון כנראה יוחרף אם הלחימה תתחדש", אמר הגורם.
בהצהרה שמסר, הפנטגון הגן על מאזן המשאבים הצבאיים שנעשה בהם שימוש בין ישראל לארצות הברית. "מיירטי טילים בליסטיים הם רק כלי אחד ברשת עצומה של מערכות ויכולות המרכיבות רשת הגנה אווירית משולבת ורב-שכבתית", אמר שון פרנל, הדובר הראשי של הפנטגון. "הן ישראל והן ארצות הברית נשאו בנטל ההגנתי באופן שוויוני במהלך מבצע 'זעם אדיר', שבו שתי המדינות הפעילו מטוסי קרב, מערכות נגד כטב"מים ויכולות מתקדמות נוספות של הגנה אווירית והגנה מפני טילים ביעילות מירבית".
גם ממשלת ישראל הגנה על כך. "המבצעים 'שאגת הארי' ו'זעם אדיר' (שמו האמריקני של המבצע) תואמו ברמות הגבוהות וההדוקות ביותר, לטובת שתי המדינות ובנות בריתן", נאמר בהודעת שגרירות ישראל בוושינגטון. "לארה"ב אין אף שותף אחר עם הנכונות הצבאית, המוכנות, האינטרסים המשותפים והיכולות של ישראל".
"נתניהו עצבן את הבכירים האמריקנים"
בעיתון ציינו כי לפי גורמים אמריקנים, המערכה באיראן החלה אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו "מילא תפקיד מרכזי" בשכנוע של טראמפ לצאת למלחמה, תוך הבטחה למתקפה שתעורר חילופי שלטון ותשלול מהמדינה את יכולתה לפתח נשק גרעיני. לכן, המתחים גברו בין שתי בעלות הברית אחרי שהמלחמה התבררה כמאתגרת יותר ממה שציפה כל אחד מהמנהיגים. סגירת מצר הורמוז על ידי איראן חנקה את אספקת האנרגיה העולמית והגבירה את האינפלציה; ולמרות טענותיו של טראמפ כי ארסנל הטילים של איראן "הושמד ברובו", המודיעין האמריקני מעריך כי טהרן שמרה על כ-70 אחוזים ממאגרי הטילים שהיו ברשותה לפני המלחמה. גם האורניום המועשר עדיין נמצאה בשטחה של איראן.
בדיווח צוינה השיחה המתוחה בין נתניהו לטראמפ ביום שלישי האחרון, וצוין כי "הלחץ העיקש של ראש הממשלה הישראלי לחדש את המלחמה עצבן כמה בכירים אמריקנים, במיוחד לאור העומס שלחימה מחודשת תטיל על אספקת התחמושת של הפנטגון". לדברי גורם בממשל, "ישראל לא מסוגלת להילחם ולנצח במלחמות בעצמה, אבל אף אחד לא באמת יודע את זה, כי הם אף פעם לא רואים את מאחורי הקלעים".
לפי "וושינגטון פוסט", לא ברור אם המחסור של ארה"ב בתחמושת מהווה גורם בהתלבטויותיו של טראמפ לגבי חידוש המלחמה. מוקדם יותר השבוע אמר טראמפ כי ביטל תקיפה צבאית קרובה באיראן לבקשת בנות בריתה הערביות של ארה"ב, שהפצירו בו לשקול הסכם עם איראן שיגביל את תוכנית הגרעין שלה בתמורה לפתיחה מחדש של מצר הורמוז וסיום המלחמה.
בינתיים, לקראת אפשרות לחידוש הלחימה, ארצות הברית העבירה נכסים ימיים נוספים לקרבת ישראל כדי לספק הגנה נוספת מפני איומים איראניים. בכירים אמריקנים אומרים כי הפעם, הנכונות של בעלות בריתה של איראן באזור להצטרף לסיעי לה עשויה להיות גורם משמעותי - שכן בסוף סבב הלחימה האחרון ישראל הצליחה לייצר רק 50% מהתקיפות האוויריות שסיפקה בתחילת המלחמה. הסיבה לכך, צוטט בכיר אמריקני, היא שכלי הטיס והטייסים שלה היו "שחוקים" מפעולות נגד החות'ים ונגד חיזבאללה.
"צופר אזהרה מחריש אוזניים"
לדברי גורמים רשמיים, ישראל וארה"ב הסכימו מראש על מתווה הגנה מפני טילים בליסטיים שהבטיח למעשה שמיירטים מתקדמים כמו THAAD וטילים מבוססי-ספינות יספגו את רוב האיומים הבליסטיים על ישראל. ישראל מסתמכת במידה רבה יותר על מערכות מהשכבות הנמוכות יותר, כמו "כיפת ברזל" ו"קלע דוד", כדי להתמודד עם ירי מארגונים כמו חיזבאללה והחות'ים, תוך שהיא משמרת את המיירטים המתוחכמים יותר שלה. התוצאה, לדברי הגורמים הרשמיים, הייתה דילול "משמעותי" של מאגרי ארה"ב, בעוד שישראל הצליחה לשמור על מלאי ההגנה האווירית המתקדם שלה.
ג'סטין לוגאן, מנהל מחקרי ההגנה ומדיניות החוץ במכון קאטו (CATO) הליברטריאני, אמר ל"וושינגטון פוסט" כי הדינמיקה הזו מתנגשת עם המנטרה של טראמפ, "אמריקה תחילה". לדבריו, "מאז שטראמפ נכנס שוב לתפקיד, העמדה של ישראל הגיונית: סדרי העדיפויות שלנו קודמים לכל, והמשאבים שלנו בעדיפות אחרונה. מדוע טראמפ ניסה להציג זאת כ'אמריקה תחילה', זה פחות ברור".
לוגאן הוסף כי אחרי שהפנטגון חשף בשנה שעברה שיש ברשותו רק 25% ממלאי ההגנה האווירית מסוג "פטריוט" הדרוש למימוש תוכניות ההגנה הקיימות של ארה"ב, זה היה אמור להוות קריאת השכמה. "מדוע זה לא הפעיל צופר אזהרה מחריש אוזניים עבור בכירי ממשל טראמפ, זו תעלומה", הוסיף.
