מאז הקמתה של מדינת ישראל נדרשו מנהיגיה לתמרן בחוכמה בין מלחמה לשלום, ולהבטיח שבתוך הכאוס המזרח-תיכוני ישראל תישאר אי ליברלי משגשג של יציבות. בשנים שלפני טבח 7 באוקטובר, היו מי שטענו שדברים מתחילים להסתדר: מלחמות מדממות התחלפו בסבבים קצרים, שלוש מדינות מוסלמיות נרמלו את יחסיהן עם ישראל, ואחת נוספת - אולי המשמעותית ביותר, סעודיה - הייתה בדרך לכך. אלא שהמציאות הזו, של חיים שקטים לצד אוכלוסיות עוינות, התהפכה לחלוטין בשנים האחרונות.
הטבח, והמלחמה שפרצה בעקבותיו, חשפו את הסכנה שהישראלים תמיד היו מודעים אליה, אך העדיפו להדחיק: בעוד שהמדינה שקעה באשליית "השקט בכל מחיר", איראן הלכה והתעצמה באין מפריע, והקיפה אותנו בטבעת אש. מדיניות השקט קרסה באבחה אחת, ומאז הסכסוך הישראלי-פלסטיני הפך מדמם מאי פעם - ומדינת ישראל כולה הפכה מצורעת במקומות רבים בעולם.
באקלים כזה, ברור לכולם כי אי אפשר יותר לברוח עוד מהתמודדות עם שאלת היסוד. משום כך, בוועידת הביטחון הלאומי של ynet ו-"ידיעות אחרונות", בישיתוף מכון INSS, הצבנו בפני כל ראשי המפלגות את השאלה המתבקשת: מדינת ישראל שוכנת בלב אוכלוסייה מוסלמית, שחלקה לעולם לא יקבל את עצם קיומה במרחב. מה הפתרון שלך למציאות זו?
התשובות בוועידה
(צילום: אורי דוידוביץ)
הערה: ראשי המפלגות התמודדו עם השאלה פנים אל פנים במסגרת ריאיון - ללא הכנה מוקדמת, ולעיתים תוך שנקטעו או נשאלו שאלות אחרות. מיתר המתמודדים ביקשנו להעביר תגובה מנוסחת בכתב; לשם האיזון, יצוין לצד כל מועמד האם הדברים נאמרו ספונטנית על הבמה או נמסרו כתגובה מסודרת. מבין כולם, רק ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ש"ס אריה דרעי לא השיבו לבקשתנו למסור תגובה.
מחויבות האזרחים: גדי איזנקוט
לדברי הרמטכ"ל לשעבר, "אין מיקסם מיידי. יש תפיסה אסטרטגית רצינית שנשענת על ההבנה שאנחנו בא-סימטריה קבועה במזרח התיכון, בין יותר מ-20 מדינות שרובן הגדול לא מקבלות אותנו. לכן, אנחנו צריכים להישען על הכוח שלנו ועל העוצמה הביטחונית שלנו, להצטייד בתפיסת ביטחון שדורשת להרתיע את האויבים שלנו - וכשנקלעים למלחמה, להגיע לניצחון מוחץ כדי להרחיק את המלחמה הבאה".
איזנקוט אמר גם כי "עלינו להפנות הרבה מאוד משאבים פנימה, לתוך המדינה, כדי שתמשיך לשגשג ולהתפתח. הכול מורכב בסופו של דבר מהלכידות והערבות ההדדית במדינת ישראל. על זה יקום ויפול דבר. אותו רעיון מכונן של ראשית המדינה נכון גם היום. זו ממלכתיות".
לדברי יו"ר ישר, הנדבך המרכזי הזה, או במילותיו - "המחויבות של חלק מהאזרחים למדינה" - התערער בעקבות ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לחרדים ב-1977. "אי אפשר לקבל את המציאות שבה רק 50% מילדי ישראל לומדים בחינוך הממלכתי, שבו לומדים גם את תורת ישראל ומסורת, לעומת 50% שלא לומדים בכלל על ערכי מגילת העצמאות, אזרחות, לימודי ליבה וחובת שירות", אמר איזנקוט.
הפתרון, לדבריו, הוא ממשלה שכל חבריה מקבלים את ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית, את ערכי מגילת העצמאות ואת חובת השירות הצבאי והלאומי-אזרחי. "החרדים יצטרכו לקבל את מה שקיבל הרב קרליץ, החזון איש, בפגישה היסטורית עם בן גוריון ב-20 באוקטובר 1952 - וזה שיש להם שותפות ואחריות למדינה", אמר. "אי אפשר להיות שותף רק בזכויות ולא בחובות. צריך לתגמל ולהוקיר עד אין קץ את המשרתים, ולהעניש ולנקוט סנקציות כלפי המשתמטים".
גורילה בג'ונגל: נפתלי בנט
יו"ר ביחד אמר כי "צריך לשנות תפיסה, מתפיסה פאסיבית שאנחנו כבר כ-20 שנה נמצאים בה - של וילה בג'ונגל - לתפיסת גורילה בג'ונגל. קרי, להיות אקטיבי ולייצר שלום או נורמליזציה עם הסעודים".
יש על מה לדבר. ליברמן ובנט
(צילום: שאול גולן)
כנשאל על המחירים של נורמליזציה כזו, השיב בנט כי "להערכתי אנחנו נדע להביא נורמליזציה עם סעודיה בלי לפגוע באינטרסים של ישראל, ואני לא סתם אומר את המשפט הזה. בלי מדינה פלסטינית, ובלי נתיב למדינה פלסטינית. חזרתי עכשיו משורה של מפגשים בארה"ב, ואני אומר לך - אני לא יכול להגיד בוודאות, אבל בסבירות מאוד מאוד גבוהה - שכשאתה בא עם רקע ועם חזון של שלום עסקי, שלום כלכלי, ביזנס, זה מה שבעצם סעודיה רוצה וזה גם מה שאינדונזיה רוצה. אבל כשיש לך ממשלה מטורללת עם אנשים שכל היום עושים פיגועים הסברתיים נוראיים כמו בן גביר, סמוטריץ' ועמיחי אליהו, ואומרים אמירות פסיכיות, אז אף אחד לא רוצה לעשות איתך ביזנס".
יו"ר ביחד הזכיר את הסכם הסחר החופשי עם איחוד האמירויות שנחתם בתקופתו כראש ממשלה. לדבריו, פתיחת עוד צירים כלכליים כאלה - לצד מדיניות ביטחונית יוזמת וניצית - הם הפתרון.
שתי רגליים: בני גנץ
יו"ר כחול לבן אמר כי "אנחנו חייבים להחזיק בשתי רגליים - ברגל העוצמה וברגל המוסר והדרך הישרה. אם לא נהיה חזקים לא נהיה במרחב הזה, זה ברור לחלוטין. אם אנחנו לא נשמור על הערכים שלנו כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית, שבה מקשיבים אחד לשני, אז מי אנחנו בכלל נהיה?".
בעבר חברים לממשלה. וגם בעתיד? סמוטריץ' וגנץ
(צילום: שאול גולן)
גנץ הסביר: "אם אנחנו נחזיק את הרגל הביטחונית-עוצמתית במקביל לרגל הערכית-דמוקרטית ליברלית, נוכל לקיים פה כלכלה צומחת שמחוברת לעולם ומסוגלת להחזיק את הדבר הזה כמו שצריך. כל אחד מאיתנו אחראי לכך. אני אחראי, המפלגות שנמצאות היום בשלטון אחראיות, וגם אלה שחותרות לשלטון צריכות להירתם לזה".
לדברי גנץ, "אף אוכלוסייה לא יכולה להשאיר את עצמה מחוץ למאמץ הלאומי, בדגש על החברה החרדית. החברה החרדית לא יכולה לסתפק בדלת אמותיה של לימוד התורה, היא צריכה להיות שותפה פעילה ורחבה ושווה. אם הם יעשו את זה, ונקיים את כל המכלול שציינתי, אני חושב שאין גבול להצלחה שצפויה למדינת ישראל, כי יש פה עם נפלא שמוכיח את זה".
"מה הראה לנו 7 באוקטובר? שאפשר להפתיע אותנו - למרות שזה קשה - אבל אי אפשר לנצח אותנו", סיכם גנץ. "ולמה אי אפשר לנצח אותנו? כי אנחנו יודעים להתאחד בזמן שקשה. אני רק מציע שננסה להתאחד לא רק בזמנים קשים, ולנסות למצות את העוצמה שקשורה בכך".
דרוש חזון: אביגדור ליברמן
יו"ר ישראל ביתנו אמר כי "יש פתרון ויחסית הוא קל. 98% מכל שפיכות הדמים במזרח התיכון היא בין מוסלמים לבין עצמם, ולא בינינו לבין המוסלמים. היום המדינות הסוניות המתונות מבינות שהאויב שלהם הוא לא יהודים, לא הציונות ולא ישראל - אלא הקבוצות הרדיקליות בתוך החברה המוסלמית".
ליברמן ברגע של מנוחה
(צילום: שאול גולן)
לכן, לדבריו, "אפשר כרגע לבנות בריתות ומהלכים ולא להיות מבודדים, אבל בשביל זה צריך חזון ויכולת ביצוע. לממשלה הזו אין חזון, ואין יכולת ביצוע. הבעיה של הממשלה הזאת היא שזו ממשלה מגזרית, אנטי-ממלכתית ואנטי-ציונית. דרעי דואג למגזר שלו, גולדנקוף דואג למגזר שלו, סמוטריץ דואג למגזר שלו, נתניהו דואג אך ורק לגוש, ואף אחד לא דואג למדינה. לכן, ממשלה הבאה חייבת להיות ממלכתית וציונית".
טרנספר מרצון: בן גביר
יו"ר עוצמה יהודית אמר כי הפתרון הוא, בפשטות, "לעודד הגירה (של פלסטינים) גם ברצועת עזה וגם ביהודה ושומרון". כשנאמר לו שזו תפיסה שמייצגת נקודת מבט משיחית, ושאין תוכנית ריאלית כזו על הפרק, השיב בן גביר: "כשאמא שלי הייתה קטנה היא הייתה באצ"ל. אמרו לה שזה מאוד משיחי שהם רוצים להקים כאן מדינה, והם הקימו כאן מדינה. הרעיונות שקוראים להם משיחיים - זו העוצמה שלנו".
בן גביר מתכונן לריאיון
(צילום: יובל חן)
לדבריו, "עצם זה שאנחנו חיים במדינה יהודית, שאחרי אלפיים שנות גלות חזרנו לכאן, אז יהיה מי שיגיד שזה משיחי. אבל אני חושב שתוכנית הגירה היא הדבר הכי הכי הכי נכון לעשות. צריך לבנות כאן מדינה יהודית שיש בה מיעוטים, ויש בה ערבים, אבל ערבים שאוהבים אותנו. אני מכבד את הערבים שאין להם בעיה עם מדינת ישראל, אהלן וסהלן. יש לי שוטרים מוסלמים, אבל אלה שזורקים אבנים או בקבוקי תבערה או מניפים דגלי פלסטין או אומרים 'חמאס חמאס', שיילכו מכאן".
להיפרד מהפלסטינים: יאיר גולן
יו"ר הדמוקרטים לא נשאל את השאלה ישירות מפאת קוצר בזמן, אך הריאיון עמו נגע בכל החזיתות הביטחוניות שעל הפרק. זו התשובה שהסכים שתוצג, מתוך הריאיון: "הדרך היא להציב חזון. והשאלה המרכזית שעומדת בפני מדינת ישראל היא לאן פנינו, מה אנחנו רוצים. אנחנו רוצים סיפוח של מיליוני פלסטינים לתוכנו או שאנחנו רוצים להיפרד מהם? סיפוח כזה ייצור מציאות שתהרוס אותנו מבפנים. אסור לנו להסתכן במצב הזה. בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים מדינה שהיא יהודית ודמוקרטית, אז היא צריכה להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק - ולא תהיה מדינה עם רוב יהודי מוצק אם אנחנו נספח לתוכנו 5 מיליון פלסטינים. אני חושב שצריך להיפרד מהפלסטינים, כי החלופה של סיפוח היא בלתי נסבלת".
גולן ועבאס נפגשים מאחורי הקלעים. הפריע לתמונה: כתבנו אמיר אטינגר
(צילום: יובל חן)
לדברי גולן, "לכן אנחנו צריכים להוביל למציאות של היפרדות דרך הסדרים אזוריים. גם מדינות האזור כמו הסעודים, האמירתיים, המצרים והירדנים מבינים מצוין שאם לא תהיה יציבות פה בזירה הפלסטינית - לא תהיה יציבות במזרח התיכון. זה גורם שמעודד רדיקליזציה של הסכסוך. וכן, כדי למתן ולשכך את הרוחות, ישראל צריכה להפגין היום שפניה להסדרה מדינית ולא רק להפעלת כוח ברוטלית. היא צריכה להראות פנים חיוביות לאזור כדי ליצור שותפויות שיעזרו לנו לייצב את המצב ולהשיג ביטחון טוב יותר לכל אזרחי ישראל.
עלינו להילחם בכל סוג של טרור, פלסטיני ויהודי, להחזיר ליהודה ושומרון חוק וסדר, להוריד את כל המאחזים הבלתי חוקיים ולסמן גבולות. אנחנו צריכים להתחיל להגיד פה יושבים היהודים, זו מדינת ישראל".
להיות חזקים: בצלאל סמוטריץ'
יו"ר מפלגת "הציונות הדתית" אמר כי "עלינו להיות חזקים. תוכנית ההכרעה שלי מבוססת על אותו רציונל ולוגיקה של קיר הברזל של ז'בוטינסקי, והיא שצריך פשוט להיות חזקים. אנחנו עובדים עכשיו קשה על העצמאות - גם הייצורית וגם החימושית - של מדינת ישראל".
רמטכ"ל לשעבר ומי שראה את הצבא מלמעלה. סמוטריץ' וגנץ
(צילום: שאול גולן)
לדברי סמוטריץ', "כדי לייצר אורך נשימה גדול יותר למדינת ישראל, אנחנו חייבים לשמור ולהעצים את הנכסיות שלנו כלפי העולם כולו. ביחסים בינלאומיים אין רומנטיקה, יש שותפות ערכית ובעיקר אינטרסים, ומדינת ישראל חייבת להיות בטופ 3 בהובלה בטכנולוגיה, ב-AI ובקוונטום, ובתעשיות ביטחוניות. אנחנו צריכים ליצור מצב שאנחנו חזקים מאוד כלפי הבית פנימה, חזקים מאוד בשכונה כולה במזרח התיכון, אנחנו חזקים מאוד ונכסיים מאוד אל מול הרבה מדינות בעולם שרוצות וצריכות את קרבתנו ואת שיתופי הפעולה איתנו המודיעיניים, הביטחוניים, המדעיים, הטכנולוגיים. זה מה שאנחנו עושים, אגב זה מה שאני עושה כשר אוצר שמפתח את ההייטק ומפתח עכשיו את ה-AI".
הכרה הדדית: מנסור עבאס
יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, ניהל בוועידה שיחה מצולמת עם ח"כ לשעבר עפר שלח, כיום ראש תוכנית "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל" ב-INSS. הוא לא נשאל על הנושא, ובמענה לפניית ynet השיב כי "חובה להכיר היטב את האוכלוסיות השונות באזור הן בהיבט הדתי והלאומי והתרבותי. אני מאמין שבהדיברות אפשר להגיע לקבלה והכרה הדדית".
לדברי עבאס, "לאזרחים הערבים והמוסלמים בישראל תפקיד חשוב בתהליך הדברות והכרת וקבלה הדדית והגעה לפיוס ושלום בין העמים".
כאן אטינגר כבר לא הפריע. גולן ועבאס
(צילום: יובל חן)
בשיחה עם שלח בוועידה הוסיף עבאס כי הוא תומך בשירות לאומי-אזרחי לערביי ישראל, וקרא למדינה לאפשר את השתלבותם בחברה. הוא הוסיף כי אחרי טבח 7 באוקטובר, מפכ"ל המשטרה לשעבר קובי שבתאי אמר בהתייחס לערבים: "התנהגות מופתית, אפס אירועים'". לדברי עבאס, "למרות זאת יש עדיין אנשים שמטילים ספק במרקם היחסים, למרות שהוא הוכיח את עצמו ושהוא לאין שיעור יותר חזק מאשר כל מנבאי הבשורות הרעות. אני חי את המציאות, לא מתעלם מהחשדנות שיש. אנחנו חיים בצל סכסוך עקוב מדם מתמשך, ויש תחושה של איבוד תקווה בשני הצדדים. לכן, כשאני מדבר על לכידות אזרחית שהוכיחה את עצמה, אני חושב שבעתיד הקרוב יצמחו חלקות טובות רבות בתוך החברה הישראלית".
דרך אחרת: יוסף ג'בארין
יו"ר חד"ש, שעתיד להיות יו"ר הרשימה המשותפת יחד עם תע"ל ובל"ד, לא התראיין בוועידה. במענה לפניית ynet מסר בכתב כי "עוד מלחמות, עוד כיבוש ועוד כוח צבאי לא יביאו ביטחון. זו המציאות. במשך עשרות שנים נוסתה הדרך הזו, והיא לא הביאה שלום ולא יציבות. הדרך היחידה לביטחון אמיתי היא הסדר מדיני צודק, שיבטיח את זכותם של שני העמים לחיות בשלום ובשוויון".
ג'בארין אמר כי "הסדר כזה לא רק יסיים את סכסוך הדמים, אלא גם יפתח באופן מיידי את הדלת להסדרת היחסים עם כלל מדינות ערב והמזרח התיכון, בהתאם ליוזמת השלום הערבית שהוצעה לישראל בשנת 2002. אני מסרב לקבל את הטענה שנגזר עלינו לחיות לנצח על החרב. אנחנו חייבים לבחור בדרך אחרת: סיום הכיבוש, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, והשתלבותה של ישראל באזור על בסיס של שלום ושוויון וברוח אחוות העמים".
להחיל ריבונות: יצחק גולדקנופף
יו"ר יהדות התורה, שלא התראיין בוועידה, מסר בכתב במענה לפניית ynet כי "לאורך ההיסטוריה עם ישראל עמד מול אויבים ואימפריות שביקשו להשמידו אך לא יכלו לו. נדרשת עמידה נחושה מול הטרור, ענישה מחמירה, והרתעה ללא רפיסות ובלי ויתורים. עלינו לחזק את ביטחונה של מדינת ישראל, את ההתיישבות בחבלי מולדת, ויש להחיל ריבונות בכל חלקי ארצנו. ככל שעם ישראל ימשיך לדבוק בערכיו, בתורתו ובמצוותיו, כך יתקיים בנו מאמר הכתוב - 'וישבתם לבטח בארצכם'".
