עם מצלמות מתעדות, יציאה מהפרגוד עם מעטפות פתוחות ופתק בולט: חברי הקואליציה זיהמו היום (רביעי) את הליך בחירת מבקר המדינה, שנשמר עד כה בסדר ובחשאיות, וקבעו שיא חדש של בושה.
2 צפייה בגלריה
נדמה שראש הממשלה עושה צעד קדימה לעבר מינויים שמזוהים איתו אישית. נתניהו וראבילו
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun, יונתן זינדל/פלאש90)
מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, נבחר אמנם לתפקיד בסיבוב השני של ההצבעה, לאחר שבסיבוב הראשון אף מועמד לא קיבל 61 קולות, אבל קדם לכך אירוע מביש של השרים והח"כים בליכוד, שקבע רף חדש של התנהגות חנפנית ומביכה.
זה החל במצעד של ח"כים שהוזמנו לנתניהו בין הסיבוב הראשון (שבו גבר השופט בדימוס יוסף אלרון על מקורבו של נתניהו) לבין הסיבוב השני. ראש הממשלה ערך שיחות אישיות לטובת הפעלת לחץ ודרש מכולם נאמנות מוחלטת.
נעזוב לרגע את עצם המועמדות של ראבילו, שעשוי להיות לא פעם בניגוד עניינים בכל הנוגע לנושאים שיטפל בהם מול מקורבו נתניהו, וגם את העובדה שעורך דין פרטי שהיה המוציא והמביא של נתניהו מקבל כעת תפקיד רגיש כל כך. השיחות של ראש הממשלה עם חברי הקואליציה היו מהלך לגיטימי, ואולי אף מתבקש, ממי שרוצה לנצח בהצבעה, אלא שמה שקרה לאחר מכן הפך לפארסה שטרם נראתה כמוה בעשרות הצבעות חשאיות שהתקיימו בכנסת לאורך השנים.
ח"כ גואטה מתעד את הליך ההצבעה
(צילום: ערוץ הכנסת)
חברי הליכוד, המצויים ערב פריימריז וחוששים לגורלם, התבקשו לתעד את עצמם מאחורי הפרגוד במליאה, ולדרישה הזאת הצטרפו בקולניות ח"כים מהספסלים האחוריים של המפלגה שניסו בזמן אמת לצבור עוד כמה נקודות לקראת הפריימריז. בזה אחר זה נכנסו השרים והח"כים ותיעדו את ההצבעה, שמא שמם ייקשר למורדי הליכוד.
הפגיעה בהליך הבחירות התקין הייתה כל כך מובהקת, שהח"כים עמדו והפעילו לחצים על חבריהם לעשות כמוהם ולהצטלם. חלקם הגדילו לעשות ויצאו עם הפתק החוצה מחוץ לפרגוד, כך שניתן יהיה לקרוא מיהו המועמד ששמו הוכנס למעטפה.
כעת, כשנתניהו כבר ניצח, ברור שהסוגיה תתגלגל לבג"ץ. ואולם, כדי להבין מה צפוי לנו הלאה בתקופה המתוחה שבדרך, צריך לחזור קצת אחורה ולשאול: כיצד החליט ראש הממשלה ללכת למהלך כל כך בוטה - ולהוציא אותו לפועל מהמקפצה?
לרוב הח"כים בליכוד לא היה לאורך היום הסבר מספיק טוב מדוע נלחם נתניהו בכל כוחו ועוצמתו כדי להביא לבחירתו של ראבילו מול אלרון, שלא משתייך למחנה השמאל או ליריביו של ראש הממשלה. אלרון, בן להורים מעיראק שגדל במעברה ונחשב למזוהה עם הימין, ושלאורך השנים טענו בליכוד שקידומו נבלם בבית המשפט העליון רק בשל מוצאו, מצא עצמו כעת מול אותו ליכוד שנלחם הפעם נגדו - ולעזאזל "המהפכה המזרחית".
ככל שמערכת הבחירות הולכת ומתקרבת, נדמה שלנתניהו כבר אין מה להפסיד. מי שהיה מקפיד בעבר על מינויים בעלי גוון ימני-שמרני, נדמה שעושה כעת כמה צעדים קדימה לעבר מינויים ביביסטיים, או כאלה שמזוהים איתו אישית. אלרון הוא הימין של 2013, אך נתניהו מחפש גרסה מעודכנת והרבה יותר מובהקת מבחינת הנאמנות אליו.
עוד לא ברור כיצד ימלא ראבילו את תפקידו, ועד כמה יהיה מחויב לראש הממשלה אחרי הקרב שניהל כדי להיבחר. אחרי הכול, המינויים של נתניהו לא תמיד עלו יפה, ומי שמונו בתחילת קדנציה בשל ימניותם והשקפתם הפכו בסוף הקדנציה ל"שמאלנים שחפצים בהפלת השלטון".
נתניהו חושש מאוד מכל מה שנוגע לחקירת טבח 7 באוקטובר. לא בכדי הוא אינו מקים ועדת חקירה ממלכתית, לא בכדי הוא נלחם כדי שעל כיסא מבקר המדינה לא יישב אדם שמבחינתו הוא הרפתקה.
הסברה הרווחת בכנסת הייתה שאם ראש הממשלה במקרה יפסיד את הבחירות לתפקיד המבקר - לפחות בתפקידי המפתח יעמדו מי שלא מתנכלים לו. פרשנות אחרת דיברה על כך שהמצב בסקרים כל כך רע, שזה הזמן לשדר לבייס שבעל הבית השתגע והפסיק לפחד מהשמאל: ראש השב"כ החדש דוד דיני, ראש המוסד החדש רומן גופמן, ועכשיו מקורבו ראבילו - על אפם ועל חמתם של יריביו.
